כולם (טוב, אף פעם אין דבר כזה "כולם", אז בואו נסכים על כמעט כולם) אומרים שהעשור האחרון בתנועה הקיבוצית היה חיובי. איש אחד בא הביתה ואומר לזוגתו: "למה את תמיד אומרת שאני שלילי? הינה, אני בא עכשיו מהרופא והוא דווקא אמר שתוצאת הבדיקה שלי חיובית". שרדנו במשבר, ואנחנו בקו עלייה - דמוגרפית וכלכלית. במקום דירות ריקות יש מחסור בדירות ורשימת ממתינים לקליטה. בתי התינוקות והגנים שנסגרו נפתחו מחדש. אז למה בחרתי בכותרת הזאת?
זקני יחידתי הצבאית מרבים להתכנס, ובכל מפגש כזה אני נשאל אותה שאלה: "אתה עוד בקיבוץ?" גם התשובה שלי היא תמיד אותה תשובה: "אני עדיין בקיבוץ; השאלה היא אם הקיבוץ עדיין בקיבוץ".
התנ"ך מספר לנו איך עצר אלוהים את הבנייה של מגדל בבל. במקום שכולם ידברו באותה שפה, כל אחד דיבר בשפה אחרת. במדרשי חז"ל מוסבר העניין ביתר פירוט: אחד ביקש מים והשני הביא לו עפר. אחר ביקש גרזן וחברו הביא לו מגרפה. כשאנשים אומרים אותה מילה אבל מתכוונים לדברים אחרים, יש לנו בעיה.
פעם, כשאמרו קיבוץ - כולם התכוונו לאותו דבר. כיום כל אחד מתכוון למשהו אחר. ואני לא מתכוון לחזור לקומקום החשמלי; את השלב הזה כבר עברנו. קחו למשל את הקיבוץ שלי. אוכלוסיית בית קמה כוללת כיום יותר מאלף נפש, מהם 112 חברי קיבוץ. מי ומה שייך לקיבוץ ומה ומי לא? תלוי את מי שואלים ותלוי לאיזו מטרה. זאת העמימות שאליה התכוונתי בכותרת, ובבית קמה היא דווקא עובדת יפה. אבל בהנהגת התנועה הקיבוצית לא אוהבים את העמימות הזאת, והחליטו לשים לה סוף. תחילת העשור עמדה בסימן של בשורת גאולה שנקראה "הרחבה". עד סוף העשור הפכה הברכה לקללה וההרחבה להחרבה.
מה עושים? נוהגים כמו היהודי שנכנס לאטליז של גוי, הצביע על הבשר הלבן ואמר לקצב: "תן לי בבקשה חתיכה מהדג הזה". אין יותר הרחבות, רק חברות מלאה. האם בכך נפתרה בעיית העמימות? ממש לא. מה זו חברות מלאה ובמה בדיוק היא מלאה? האם חבר מלא תובע לדין את הקיבוץ שהוא חבר בו או חברים מלאים אחרים? האם לאחר השיוך רשאי חבר מלא להגיע לדירתו שבקומה השנייה דרך חדר המדרגות ששויך לחבר מלא אחר או לדרוך על מדרכות משויכות ודשאים משויכים?
כשחבר מלא משתמש במועדון לחבר עליו לשלם. יש תעריף לכל שימוש במועדון, כולל הלוויות. ואם כבר מדברים על הלוויות, אל תשכחו את עלות הקבורה, הובלת הארון והזרים. ככה זה כשכולם חברים מלאים. הזמנות והנחות בטלות, וזה עוד לפני שדיברנו על מנוי לבריכה וכניסה למסיבת פורים.
בבית קמה איש אינו משלם בכניסה לבריכה או למסיבת פורים. רגע, יכול להיות שמשתכנים בהרחבה או שוכרי דירות בקיבוץ מסוים הם - מבחינות מסוימות - שותפים יותר מחברים מלאים בקיבוץ אחר? הם מתנדבים בוועדות ובצוותי חגים, מופיעים בחגים ומחסלים אחרי אירועים בלי רשימת תורנים. אבל הסירו דאגה מליבכם. עד 2030 לא יישאר זכר לעמימות הזאת.
הרכבת של איחוד הסטטוסים בתנועה הקיבוצית יצאה מהתחנה, ואיש לא יעצור אותה באמצע הדרך. גם בבית קמה לא ירחיבו את ההרחבה בעשור הבא. פרויקט קליטה של עשרות משפחות נמצא בימים אלו בעיצומו. מה שאלתם? כן, ודאי שלחברות מלאה; רק לחברות מלאה.
נשארה רק שאלה אחת: האם מרוב חברים מלאים לא תתרוקן החברות הקיימת? אל תבקשו ממני תשובה. כולנו יודעים למי ניתנה הנבואה מאז שחרב בית המקדש. וחוץ מזה, צריך להשאיר קצת עמימות גם לעשור הבא.
