יולי 1990. אני עם בני בן השבע על משאית בדרך מראשון לציון לקיבוץ יסעור שבגליל. הגשמת חלום ישן שהצלחתי לממש לאחר שש שנות נישואי בוסר שהסתיימו בפרידה. אחרי שנה ביסעור הפכתי להיות חברה מן המניין למשך עשור. כיום אני ברת רשות בקיבוץ עברון, לשם הגעתי בעקבות בן זוגי בחמש השנים האחרונות.
בתקופה שלפני ההפרטה בקיבוצים עבדתי בחדר האוכל, ברפת ובחינוך עד שעניתי למודעת דרושים של המועצה האזורית מטה אשר לתפקיד מנהלת לשכת ראש המועצה יהודה שביט ז"ל. כעבור שנה מוניתי במקביל גם לממלאת מקום מזכיר. במהלך השנים המשכתי לחפש תחום שיאתגר אותי לעשייה משמעותית ומשפיעה בקהילה.
בשנת 2000 נחקק ואושר בכנסת חוק הרשויות המקומיות (יועצת לענייני מעמד האישה), שעבר התאמה לדרישות התפקיד ב-2008. בעקבות פנייה של שיבולת שופט מראש הנקרה לראש המועצה למנות אישה לתפקיד היועצת למעמד האישה, נשלחתי לכנס מקצועי כדי לברר על מהות התפקיד. הכנס שינה את חיי ופתח בפניי דלת למרחב של עשייה משמעותית.
חזרתי ואמרתי לראש המועצה שאני רוצה את התפקיד, אבל לא ככותרת אלא כדי לפעול; ויתרתי על ניהול הלשכה, קיבלתי חצי משרה לתפקיד היועצת ויצאתי לדרך ארוכה מבלי לדעת לאן מועדות פניי.
כבת בכורה שגדלה במשפחה פטריארכאלית עם שלוש אחיות, ובה נכפה עליי להתנהל על פי קודים ומוסכמות חברתיות מגבילות ומצמצמות, זיהיתי את ההזדמנות לפרוץ את המעגל ולעשות שינוי משמעותי עם נשים, נערות וילדות.
נזכרתי שבתיכון רציתי ללמוד מכניקה עדינה. הורי והנהלת בית הספר מנעו זאת ממני בטענה שלא מדובר במקצוע לבנות וש"הציפורניים שלך יהיו תמיד שחורות". האמירה הזו היא דוגמא להבנייה חברתית שהשפיעה, ועדיין משפיעה, על גברים ונשים כאחד. עבודה רבה לפנינו לקידום השוויון המגדרי.
ב-15 שנות עבודתי בתפקיד היועצת במטה אשר וכשותפה להקמת איגוד היועצות שבו כיהנתי שתי קדנציות כסגניות יו"ר האיגוד, צמחתי והתפתחתי כאישה וכאדם לצד התפקיד.
התמודדתי עם לא מעט התנגדויות בקרב חברי לעבודה, אך ההתמדה והנחישות פתחו בסופו של דבר את הדלתות והיום אני מחוברת בעשייה לכל מחלקות המועצה, והראשונה מבין הרשויות שביצעה ניתוח תקציב מגדרי במחלקת הספורט והאולפן למוזיקה.
פריצת דרך משמעותית הייתה אצלנו בבחירות שהתקיימו ב-2012, כאשר 11 נשים התמודדו וזכו בתפקיד חברה במליאת המועצה והיוו כשליש מסך החברים. יותר נשים נכנסו לוועדים ביישובים; אישה התמודדה לראשונה על תפקיד ראש המועצה (נורית ברקאי מראש הנקרה);
ובעקבות קורס מנהיגות מונתה אישה מהחברה הבדואית למנהלת מתנ"ס; וכל זאת לאחר עבודה מוכוונת מטרה שלי ושל צוות נשים מתנדבות מיישובי המועצה המלוות אותי בעבודתי. יחד כתבנו חזון, הצבנו מטרות ויעדים ואנו פועלות להוציא אותם אל הפועל בכפוף לתכנית עבודה מתוקצבת המתחדשת מידי שנה.
השנה, לציון יום האישה הבינלאומי, עבדנו על מיזם של חשיפת והעצמת נשים ביישובי המועצה. מדובר בתערוכת צילומים בשם "חרוזה בשרשרת הנשים של מטה אשר", המספרת את הסיפור האישי ואת הפן הייחודי של כל אחת מהן; 32 נשים המליצו על נשים אחרות המהוות מודל והשראה עבורן ביישובן, ויחד יצרנו פאזל מרגש של נשים היוצרות ערך מוסף לקהילת מטה אשר.
כשנשים מרוויחות 30 אחוז פחות מגברים; נעדרות ממוקדי קבלת החלטות; מוטרדות מינית; מוחפצות בפרסום ובמדיה; כשהן חוות אלימות פיזית, כלכלית, נפשית, מילולית ברמות שונות.
כשהן בעלות ידע ותארים באחוזים גבוהים מגברים אך אינן מצליחות לפרוץ את תקרת הזכוכית לתפקידים ברוב מקומות העבודה, לרוב בגלל משרה שנייה שעליהן למלא בביתן - מצב שמשאיר אותן בקונפליקט תמידי; כשאופן השיח כלפי נשים מציג אותן כתלותיות ולא חכמות ופוגע בתחושת המוגנות שלהן.
כל אלה מחדדים את הצורך בקידום מעמד הנשים בחברה בישראל; בתמיכה, ליווי והכשרת נשים, בהעלאת מודעות בחברה כולה לאי השוויון וחינוך מגדרי מגיל הגן. כך רמת האלימות תרד, הכלכלה תשגשג והילדים והנכדים שלנו יבססו את השוויון והאיזון בין המינים.
בכדי שזה יקרה בכל הארץ, חובה על כל ראש/ת עיר ומועצה לצאת למכרז על פי חוק לאיתור אישה לתפקיד, במשרה ובתקציב שיאפשרו לה לבצע את העבודה המאתגרת מול התושבות/ים. יחד נביא לשינוי חברתי משמעותי ובעל השפעה על חיינו.
נילי אלון, עברון, יועצת לקידום מעמד האישה ושוויון מגדרי, מועצה אזורית מטה אשר
