מה השתנה השנה? הכל ולא כלום. משהו נשבר, משהו נבנה. שקט שבא בסערה.
כל הסיפורים גם בסלולרי: הורידו את האפליקציה של mynet
מה השתנה? זו היתה שנה משונה, עם אובדן עצום וקבלה גדולה. עם כאב שלא ייעלם ושובה של האהבה. שנה משונה. מפתיעה. שמחה ועצובה, רעה וטובה, הכל יחד. כי החיים, יש להם מין נוהג כזה לשלב ולערבב אירועים משמעותיים, לתבל את עצמם בתבלינים מתוקים ומרים. הבית אותו בית והנוף אותו נוף, אותו עץ אגוז שבחורף שוב השיל עליו והשיר אגוזיו, אותם חמסינים שבאו באביב, נשארו כל הקיץ, חמסו מוח וגוף; אותם אנשים, אותן זריחות ושקיעות, אותם ימים אותם לילות.
באפריל שעבר שבה אליי, אחרי שכבר חרקה ונסדקה ונשברה - האהבה הישנה... פעם כתבתי עליה שהיא "אהבה ארוכה, יותר משלושים שנה... מעבר לים, פה ושם, מתחברת מתאחדת מתפוררת חוזרת, לא נגמרת"... אחר-כך הוספתי - "האהבה התקפלה, הטבעת נפלה... מה זה חשוב, כבר לא חשוב, כבר לא עצוב"... בדיוק לפני שנה, סמוך ליום הולדתי הקודם - האהבה הישנה חזרה. פתאום.
באביב שעבר השתתף דודי, בני רוזן, בתערוכה מדהימה, הציג עבודות של חמישים שנה, וזכה בהערכה מקצועית אדירה. בני שלנו, סלע ושורש ולב המשפחה, ברזל יצוק, נשמה רכה.
בקיץ היתה מלחמה, הכל מסביב רתח ודימם ודמע, הארץ בערה. ואני שקעתי בתוך בועה מתוקה... בחורף איבדנו את בני בחטף, הלב נשבר, שקע, נבקע. ואין נחמה.
עכשיו אפריל. האביב חזר. עץ האגוז מלבלב מחדש. החמסינים כבר כאן, היתושים גם. עבודות של בני מוצגות בתערוכה חדשה (בגלריית "המשכן" ב"בית מאירוב" בחולון), אותה החליטו המארגנים להקדיש לזכרו ולפועלו. גופו באדמה; רוחו ונשמתו, עבודתו ויצירתו - חיות ונושמות.
שנה עברה מאז שובה של האהבה הישנה שהתחדשה. רחוקה, חזקה, מתוקה. בשבילי, בשבילו - זו היתה שנה של הבנה והפנמה שאפשר לאהוב מרחוק, פה ושם, שם ופה, לפרקים, בין ארצות ושחקים. אם רוצים. כשרוצים. אנחנו רוצים.
פסח ראשון בלי בני בראש שולחן הסדר. זה לא בסדר. יכולנו לוותר, בחרנו להמשיך. כמותו, כמו אביו - סבי - לפניו, עם ההגדה והשירים והדגים וכל ההרגלים. בלעדיו, ברוחו, גם אתו.
ביום הולדתי הקרוב אטוס אל אהובי הרחוק. ואחזור, ואחר-כך גם הוא ישוב, שוב, והעולם ייסוב על צירו, וכל שנה תהיה שונה מזו שהיתה, יותר או מעט או כמעט, כמו השנה האחרונה שהיתה משונה. מפתיעה. אכזרית, נדיבה. דם ודמעות, וכאב בלי גבולות, וים של אהבה. שנה עצובה ושמחה, מקוללת וברוכה. שנה של סוף. שנה עם התחלה. משהו נשבר. משהו נבנה.