הדרך שלנו ניצחה בגדול. ניר ניצח בקטן, אבל לאורך כל הדרך אמרתי שהבחירות הללו הן לא אישיות אלא על דרך ומהות, על ערכים ורעיונות. לכן לא התרגשתי מאנשים שאמרו לי 'ליאור, תוותר אין לך סיכוי', כי ידעתי שככל שנדבק באמונה הפנימית שלנו בקיבוץ ובערכיו, כך עוד ועוד חברים יצטרפו ויחברו לדרך.
היו חסרים לנו עוד כמה ימי עבודה, אבל בסיכומו של דבר, מנקודת המוצא ועד לקו הגמר, כמועמד אנונימי מול מועמד מוכר כשמאחוריו מנגנון, יצאתי עם תקווה גדולה מאוד שחברים רוצים את האמונה, וכך עברנו ביותר ממאתיים קיבוצים וזרענו לא מעט זרעים שאני בטוח שיבשילו לרעיונות מצוינים.
כששואלים אותי מדוע היו הבחירות יצריות כל כך, אני משיב שזה משום שהצגנו תזות ויצרנו שיח. לא פחדנו לאתגר את עצמנו בשאלות קשות, ברעיונות ובמסקנות. הדברים הללו, מתברר, משותפים לכמעט מחצית מחברי הקיבוצים. אני מדבר על מחנה גדול ורחב שמחפש משמעות לתנועה, שרוצה להתחבר לערכיה ורוצה להיות שייך. מנגד, התנועה עסוקה כל העת בהובלת מדיניות של הישרדות ו"שמיים נקיים", לא של הובלה ושל אמירה ברורה. הבנו מהר מאוד שלא ניתן עוד להסתיר את הפצעים ושחייבים לייצר מכנה משותף רחב, לא להתבייש להציג מגדלור ערכי ומוסרי סביב שורה ארוכה של נושאים שהתנועה פשוט לא מכירה בהם.
והתוצאות של ההצבעה בסופו של דבר בקלפי הן המראה של התנועה הקיבוצית כיום: מי שרוצה קיבוץ הצביע לנו, ומי שרוצה שכונה קהילתית הצביע לניר. אני בעד הקיבוץ על ערכיו הבסיסיים - שותפות, ערבות הדדית וסולידריות קהילתית. גם ששאלו אותי על ההפרטות בקיבוצים, אמרתי שאין דבר כזה קיבוץ מופרט אלא יש קיבוץ חדש, שהוא שוויוני קצת פחות ושיתופי קצת פחות, אבל עדיין קיבוץ. ועל זה חייבים לשמור. עם זאת, ומבלי שנעצור ונעצב לעצמנו זהות ברורה, אנו עושים צעדי ענק בדרך להפוך את הקיבוצים ליישובים קהילתיים, והמרחק הופך להיות קטן מאוד.
לא באתי לבחירות הללו בשביל ג'וב או סידור עבודה. דחיתי הצעות נדיבות ונוחות הרבה יותר בעולם העסקי. באתי לבחירות כי אני אוהב את הקיבוץ, מאמין בו ומשוכנע כי יש פוטנציאל לתנועה לחזור ולהיות משמעותית, מובילה ומשפיעה. אי אפשר להסתיר את האדישות הכוללת ששררה בתקופת הבחירות, ודבר זה חייב להדליק נורות אזהרה בתנועה. חייבים לחשוב טוב איך הופכים את התנועה לאטרקטיבית.
אני אופטימי, וכשם שאני מחנך את ילדיי ליציקת משמעות בחיים, ברור לי שאמשיך להיאבק למען הקיבוץ וחבריו, למען השותפות, למען הערבות ההדדית ולמען הדמוקרטיה הקיבוצית. אנחנו מחנה אחד המורכב מפסיפס של אנשים, של דעות ושל רעיונות. את זה אי אפשר לקחת מאיתנו. החוכמה והידע אינם נמצאים בידי אדם אחד. התנועה שייכת לכולנו, והמעגל האנושי שהתגבש במהלך הבחירות ממשיך להתרחב ומקיים שיח קבוע שיהפוך גם לתוכנית פעולה סדורה.
בימים אלו אנו מקיימים את המעגל, חבורה של חברים הרוצים לתת ביטוי לחשיבה מחודשת ולהשפיע על צורת החיים הנקראת קיבוץ. בהזדמנות זו אני מזמין הנהלות וחברים להתקשר, להתייעץ ולהזמין אותנו לשיח פתוח על ערכים אלו - שהם נגזרות של צורת החיים הנקראת קיבוץ - ועל החברה הישראלית. אנחנו באים בשביל לשרטט דרך ולעזור לחברים ולהנהלות להצליח.
פורסם לראשונה: 18:40, 02.02.20