שדה תעופה אזרחי משלים לנתב"ג בלב עמק יזרעאל יקפל בתוכו הרבה מאוד השפעות והשלכות בתחומים שונים. מטה התושבים נגד הקמת שדה התעופה חשף השבוע השפעה נוספת, פחות מוכרת וידועה, אך דרמטית ביותר: איך ישפיע שדה תעופה בלב עמק יזרעאל באופן חסר תקדים על תחום הנדל"ן.
מגדל העמקמגדל העמק
מגדל העמק על רקע עמק יזרעאל
(צילום: שרון צור)
נא להכיר: הגבלות בנייה
זה הזמן להכיר את המושג שנקרא 'הגבלת בנייה'. לרוב ובטעות נוהגים לחשב את שטח שדה התעופה עצמו - השטח החסום בגדר שדה התעופה - כאזור שחלות עליו הגבלות. אלא ששדה תעופה דורש שטחים נרחבים רבים מחוץ לשטח השדה עצמו, במאפיינים ובמרחקים שונים. כלומר, הקמת שדה תעופה אזרחי ברמת דוד תוביל לשתי הגבלות בנייה עיקריות: הראשונה, הגבלה של הבנייה לגובה - למניעת מכשולים ולבטיחות הטיסה של המטוסים שסביב השדה; והשנייה, הגבלות בנייה לרעש – הגבלת שימושי הקרקע באופן שבו הנזק מרעש המטוסים לא יוביל לתביעות של התושבים הסובבים את השדה.
הגבלת הבנייה לגובה תכליתה, כאמור, למנוע בנייה המסכנת את המטוסים הטסים סביב שדה התעופה בגובה נמוך יחסית, ובכך למנוע תאונה. מדובר גם במבנים קבועים, כמו בתים או בניינים, וגם במבנים זמניים - עגורנים, אנטנות, ארובות.
"קיים תקן שעל פיו משרטטים מפות סביב שדה התעופה והן מחולקות לאזורים שונים, המכונים 'מישורים'. בכל אזור/מישור - מגבלת גובה אחרת", נכתב במסמך שהוציאו אנשי מקצוע ממטה מאבק התושבים, "צמוד לגדר הבסיס, למשל - אזורים שבהם אסור לבנות כלל; וככל שמתרחקים מגדר השדה, השיפוע עולה. עקרונית, כל תוכנית לבנייה בשטח של אותה מפה מחייבת אישור של רת"א (רשות התעופה האזרחית) ותשלום אגרה נוספת. למעשה, כבר היום כל תוכנית, כולל כאלו שאושרו כבר בעבר, עוברת לסבב אישורים נוסף של רת"א".
במטה המאבק טוענים כי כבר עכשיו, מגדל העמק ותמרת הן אזור שחורג בגובה שלו; וזה עוד לפני שהתחילו לבנות את שדה התעופה. כלומר, עקרונית אסור לבנות באזור זה כלום, אפילו לא בגובה עשרה ס"מ - אלא אם יינתן 'אישור חריגה ספציפי של רת"א'. גם חלקים בעפולה, אם יקום שדה תעופה בעמק, יהיו תחת מגבלת בנייה.
"כל תוכנית בנייה באשר היא מחייבת אישור רת"א + הגבלות גובה מרבי + אגרה לרת"א", נכתב במסמך של מטה המאבק, "האזור החורג במגדל העמק ותמרת - אסור בבנייה, אלא אם תבוצע ועדה אווירונאוטית ייעודית יקרה ויתקבל אישור חריג של רת"א, שבדרך כלל לא מתקבל. נוסף על כך, מגבלת הבנייה תקפה גם על תוכניות שכבר אושרו אך טרם עברו למימוש/תכנון מפורט - לדוגמה, תוכנית לבניית שדה סולארי של קיבוץ רמת דוד, שעליה עובדים כבר שלוש שנים ואושרה עקרונית בעבר, קיבלה דחייה/ביטול מטעם רת"א לאחרונה; וזה עוד לפני שהופקדה תוכנית המתאר של השדה".
אלי ברדהאלי ברדה
אלי ברדה
(צילום: שרון צור)
לגבי הגבלות בנייה לרעש, קיים תקן שעל פיו מותר לבנות הכל באזורים שבהם הרעש הוא מתחת ל־60 דציבל. על פי הנטען במסמך של מטה המאבק, ברעש הנע בין 60 ל־65 דציבל מותר לבנות רק אם בונים בנייה אקוסטית יקרה מאוד ועל פי מפרטים של רת"א, וזאת כדי למנוע תביעות של אזרחים בעתיד. ברעש של מעל 65 דציבל אסורה בנייה למגורים, בתי ספר, בתי כנסת ועוד. מותרים רק אזורי מסחר, וגם הם עם בידוד רעש (הבהרה: דציבל הוא סולם לוגריתמי. עלייה ב־5 דציבל = פי 3 יותר רעש; 10 דציבל = פי 10 יותר רעש. כלומר, ההבדל בין 60 ל־65 דציבל פירושו פי שלושה יותר רעש).

"חיים בלתי נסבלים"

אבל ההשפעה של שדה תעופה אזרחי בעמק יזרעאל על תחום הנדל"ן היא רחבה הרבה יותר מהגבלת בנייה - כך טוען המסמך של מטה המאבק. על פיו, מעבר להגבלות הבנייה הללו, שדה תעופה אזרחי ברמת דוד יוביל לירידת ערך של בתים. "על פי השמאי הממשלתי, כל עלייה בדציבל אחד שקולה לירידה של כאחוז אחד בערך הבית (קיימת נוסחה מפורטת יותר). לדוגמה, מחישוב שערכנו, בדרום מגדל העמק צפויה ירידה של כ־18 אחוז בערך הבתים ובצפון מגדל העמק ירידה של כ־12 אחוז בערך הבתים", נכתב במסמך.
עוד נכתב במסמך כי מי שיגור באזור של 59 דציבל, אזור שהוא עקרונית ללא הגבלות בנייה – עדיין יספוג את ירידת ערך הבתים, ונוסף על כך יהיו חייו בלתי נסבלים. "התקן הזה הוא רק מספר שמבטא את הגבול שבו המדינה משלמת פיצויים ו/או מחייבת בהגבלות הבנייה. אזורים גדולים, למשל בחולון, חשופים לרעש הנמוך מ־60 דציבל ועדיין החיים שלהם גרועים מאוד. לחיות מתחת לתקן זה, למשל, כל התושבים סביב בתי הזיקוק בחיפה, שחיים מתחת לתקן ועדיין החיים שלהם גרועים מאוד", נכתב במסמך. "ולסיכום, אזורים רבים יוגבלו בבנייה – בחלקם אסור יהיה לבנות כלום, באחרים פשוט יחייבו בנייה אקוסטית יקרה מאוד. וכל התושבים באזורים רועשים, כולל אזורים שמתחת לתקן, יסבלו מירידת ערך הבתים".

"לשמוע את הצד השני"

מטה התושבים נגד הקמת שדה תעופה משלים לנתב"ג בעמק יזרעאל טוען כי גם בנושא של נתיבי הטיסה וגם בנושא של הגבלות הבנייה, העיר מגדל העמק עתידה לסבול יותר מכל שאר היישובים באזור. למרות זאת, ראש עיריית מגדל העמק אלי ברדה תומך בהקמתו של שדה תעופה ברמת דוד.
"היתה לי פגישה עם מטה המאבק. פגישה מכובדת, עניינית ומקצועית, אבל כדי לקבל החלטה צריך לשמוע את הצד השני ולא לקבל החלטה רק על בסיס מה שמתארים לי ראשי מטה המאבק", אומר ברדה. "אני בעד שדה תעופה כחלק ממנוף לפיתוח הגליל והאזור. לכן אני גם מוכן לשקול לתמוך בהקמת שדה תעופה בחיפה".
מה שאמר לך שמטה המאבק לא מספיק משכנע?
"אנחנו מודעים ליתרונות ולחסרונות של שדה תעופה, אבל אנחנו רוצים לבסס את דעתנו על מסמך מקצועי שנקרא תסקיר השפעה על הסביבה. המסמך הזה בודק את כמות הרעש והמזהמים הקיימים היום לעומת המתווה של שדה תעופה אזרחי. לפי תוצאות התסקיר נוכל לגבש החלטה ועמדה.
ברדה: "מטוס קרב משמיע יותר רעש ומזהם יותר מאשר מטוס אזרחי. במטוסים אזרחיים יש מעין מערכות משתיקי קול משוכללות, ולכן לא שומעים אותו כמעט טס, לכאורה. כל הדברים האלה ייבדקו"
"הדגשתי למטה המאבק שיש את המושג שנקרא דיסוננס קוגניטיבי. אנחנו שומעים את מפקדי חיל האוויר בזמן שהם לובשי מדים אומרים שעדיף להקים שדה תעופה ברמת דוד וממליצים על זה, אבל כשהם פושטים את המדים ונותנים ייעוץ בהתנדבות או בשכר לרעיון השדה ברמת דוד, הם משמיעים דעה הפוכה. זה יוצר בלבול בציבור או משדר חוסר אמינות לעמדתם של הגורמים המקצועיים".
הוצג לך שנתיבי הטיסה החדשים יעברו מעל מגדל העמק. זו סיבה להתנגד מיד, לא?
"בפגישה עם מטה המאבק בפעם הראשונה שמענו על זה, ולכן העברנו מיד בקשה לגורמים מקצועיים לבדוק את הטענה הזו. עוד לא קיבלתי תשובה לגבי זה. מטוס קרב משמיע יותר רעש ומזהם יותר מאשר מטוס אזרחי. במטוסים אזרחיים יש מעין מערכות משתיקי קול משוכללות, ולכן לא שומעים אותו כמעט טס, לכאורה. כל הדברים האלה ייבדקו".
למה אתה לא מצטרף למאבק של ראש מוא"ז עמק יזרעאל אייל בצר?
"אני תומך בהקמת שדה תעופה בגליל. כל נקודה שימליצו עליה, אני תומך באופן עקרוני. אני אגיד אם אני בעד או נגד על סמך נתונים ולא על סמך סיסמאות ועמדות משתנות, כולל של אנשי מקצוע כמו קציני חיל האוויר. אייל בצר הוא שכן טוב ואנחנו גם חברים טובים. כשהוא בא אליי בבקשה לדבר עם שרת התחבורה בנושא, עשיתי את זה. לבקשת אייל אני מסכים שיבחנו את חיפה. בעוד כמה שבועות, נציגים של 'נתיבי ישראל', רשות התעופה האזרחית ומשרד התחבורה יגיעו לפגישה בנושא של שדה התעופה. הם יציגו את הנתונים ואת כל התמונה המלאה. אחרי כן נגבש עמדה".

מכתב השמיניסטים

בני נוער בפנייה נרגשת לרמטכ"ל: שדה תעופה - בנבטים בלבד
בני נוער מהעמק, שמיניסטים ומלש"בים, שיגרו מכתב לרמטכ"ל אביב כוכבי - תושב העמק בעצמו (היישוב עדי) - והסבירו את עמדתם בנושא הקמת שדה תעופה בעמק יזרעאל. הם אף פתחו עצומה וקראו לכל תושבי העמק בכיתות י"א-י"ב או כאלה הנמצאים בשנת שירות לתמוך בהם ולחתום על המכתב הקורא להקמת שדה תעופה בנבטים בלבד.
אורי חןאורי חן
אורי חן
(צילום: שרון צור)
במכתב נאמר, בין היתר: "אנחנו, נוער עמק יזרעאל, קוראים וקוראות לך להיות שותף במאבק שלנו ולהגיד בקול ברור: שדה תעופה בינלאומי משלים לנתב"ג יוקם בנבטים. הנוער של עמק יזרעאל, מקום המדינה ועד היום, ידוע בהתגייסותו לצה"ל לתפקידים שנמצאים בחוד החנית. אדוני הרמטכ"ל, כמו שאנחנו שומרים על הבית, אנחנו מבקשים ממך לעמוד לצדנו במאבק על עתיד עמק יזרעאל ועתיד הנגב.
"הקמת שדה תעופה בלב העמק תמיט אסון על אסם התבואה של מדינת ישראל. מוסד ההתיישבות ייהרס. על פי התוכניות המוצעות, אם יוקם השדה, רפתות, מאגרי מים ושדות פוריים ייסגרו באופן מיידי. מאות מתושבי עפולה, מגדל העמק, יישובי העמק, נוף הגליל, יקנעם ורמת ישי ייחשפו למפגעים אדירים.
"חוסן לאומי זה לא רק מטוסים וטנקים. חוסן לאומי זה ביטחון תזונתי וחוסן כלכלי וחברתי, וזה בעיקר החוזה הלא־כתוב בין העם והצבא, שמושתת על אמון שהצבא משרת את טובת העם. לא פוגע בו אך ורק בגלל אינטרסים שיכולים להיפתר בהקצאת משאבים מתאימים".
אורי חן, רכז טיולים ומפעלים בעמק יזרעאל והאיש שאחראי על הקשר בין מחלקת הנוער למטה המאבק, מספר איך התחילה היוזמה: "נער בשם יפתח מיישוב שמשית פנה למחנך שלו, שנמצא גם כן במטה המאבק, ואמר שהוא מעוניין לעשות משהו. בינתיים המכתב עבר כבר את ה־800 חתימות. אני לא יודע אם בני הנוער יצליחו לחולל את השינוי, אבל זה לא יכול להזיק. עכשיו הם מרגישים שהם לא עומדים מהצד. לנוער עמק יזרעאל יש אחוזים מאוד גבוהים של גיוס משמעותי ומי שמשפיע כרגע על ההחלטה הוא חיל האוויר ולא הממשלה. עד היום לא פנו לצבא. אין פה תקיפה, אלא באמת פנייה נרגשת לרמטכ"ל מצד בני הנוער".