ליאת אביאלי. גיל: 44. עיסוק: ציונות 2000, מנהלת תוכנית עיר בשינוי, אחראית תחום פיתוח התיירות בירוחם . בזוגיות עם אורי ואם לשתי בנות. תושבת קיבוץ משמר הנגב.

1 צפייה בגלריה
ליאת אביאלי
ליאת אביאלי
ליאת אביאלי
(צילום: הרצל יוסף)
קראו גם >>
מתי מתחילה השבת שלך?
"אני משתדלת שהשבת תתחיל כבר ביום חמישי בערב, להוריד פרופיל ולהרגיש את השקט שמתקרב. הרבה פעמים הורדת הפרופיל היא בעיקר במחשבות והמציאות קצת יותר מאתגרת. בן זוגי הוא רופא בכיר ב'סורוקה', כך שבחלק ניכר מסופי השבוע אני מוצאת את עצמי לבד עם ארבעת הילדים (לבן זוגי שני בנים מתבגרים), ולא תמיד מצליחה באמת לנוח".
מי מכין ומה מכינים לארוחת השבת?
"את ארוחת השבת אני מבשלת. חייבת להודות שהכנת אוכל זה לא התחביב העיקרי שלי, אבל אני תמיד מכינה באהבה. למדתי להתרגל להכין אוכל בכמויות גדולות, אבל כנראה עדיין לא גדולות מספיק. כשיש מתבגרים בבית, האוכל נעלם. תפריט ערבי השבת כולל לרוב עוף בתנור, תבשילי בשר ודג בתנור, תוספות לסוגיהן, ואני משתדלת גם לתבל בסלט, אבל לא תמיד מצליחה.
בשש השנים האחרונות אני מבלה את מרבית שעות היום בירוחם. אכלתי כבר לא מעט ארוחות אצל המבשלות המדהימות של העיירה, וגם בישוליהן השפיעו עליי ועל המנות שאני מכינה לשבת. אחד הדברים שלמדתי מהן הוא להכין מתכון משובח לקציצות בשר שמככבות אצלנו בארוחות".
מה המאכל המועדף על שולחן השבת?
"שש נפשות חיות בבית ולכל אחת אהבות אחרות באוכל. בן זוגי תמיד ירצה קציצות, בנו הגדול אוהב הכל, וזה תענוג, בנו הצעיר אוהב מאד עוף בתנור, והבנות לא עושות עניין רב מארוחות השבת, שכן הן תמיד מעדיפות ושמחות לקבל פיצה ופסטה".
הולכים לבית הכנסת?
"בקיבוץ אין בית כנסת, אך מפגשי תפילה מצומצמים מתקיימים במקומות שונים בקהילה. אנחנו הולכים לבית הכנסת בעיקר בחגים. בערב שישי עושים קידוש, מדליקים נרות שבת ושרים קצת".
את מצליחה לנוח בשבת?
"אשמח ללמוד איך נחים כשיש ילדים קטנים".
מהו בילוי השבת המשפחתי המועדף עלייך?
"חד משמעית, טיול שטח משותף. בן זוגי חובב טיולי שטח בג'יפ ולא פעם אנחנו נוסעים יחד לשטחים הפתוחים הקרובים לקיבוץ, מטיילים באופן רכוב, נהנים מהנוף, עוצרים במקומות מקסימים ומכינים תה מתוק בשטח. הכי כיף זה שהילדים נהנים ולומדים להכיר את הטבע ואת הסביבה שבה הם גדלים".
זיכרון ילדות מיוחד מהשבת?
"גדלתי בראש פינה, שבאותן השנים היתה מושבה קטנה ואינטימית. הכנרת מאוד קרובה אלינו, אבל אבא שלי ז"ל לימד אותנו שאין כמו הים התיכון. לכן בילדותנו נהגנו להשכים קום בימי שבת הקיציים ולצאת מוקדם בבוקר לחוף הים בעכו, לבלות ולשחק בחול ובמים. בצהריים היינו הולכים לשוק בעיר העתיקה ומקנחים בארוחה משובחת באחת המסעדות המקומיות. בחיי שאני מתגעגעת. גם לאבא וגם לחוויה המשפחתית הזו".