אומנם ממשלת ישראל אינה מתפקדת בימים אלו, אך במרחב ירושלים של רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) פועלים במלוא המרץ להפקעת חלק מהאדמות הזמניות של הקיבוצים שבתחום המרחב, הכולל את אזור ירושלים, השפלה וחלק מהנגב. בימים אלו קיבלו ארבעה קיבוצים - נגבה, שדה יואב, כפר מנחם ורוחמה - הודעה על כך שבמסגרת חידוש חוזה חכירת האדמות הזמניות, המתקיים כהליך טכני בכל שלוש שנים, הם ייאלצו לוותר על מאות דונמים שיועברו לחקלאים פרטיים.
תהליך העברת האדמות מתקיים לאחר שימוע שבו נוכח הקיבוץ וכן החקלאי המתמודד על משבצת הקרקע הזמנית של הקיבוץ. כיוון שלא נערך מכרז פומבי על אותן האדמות, שאליו יוכלו לגשת הקיבוץ או קיבוצים אחרים לצד החקלאים הפרטיים, לאיש לא ברור כיצד נודע לאותם חקלאים פרטיים, שהם לרוב קבלני עיבודים חקלאיים, תאריך חידוש חוזה האדמות הזמניות של כל אחד מהקיבוצים שהם מתמודדים מולו על משבצת הקרקע שלו.
עניין ההפקעה אינו מקרי. בשנה שעברה הופקעו 600 דונם מהמשבצת של גלאון בטענה שהקיבוץ לא הגיש בזמן את בקשת חידוש חוזה חכירת האדמות הזמניות. באותה שנה נלקחו מאות דונמים גם מבית ניר בהנמקה אחרת, ו־150 דונם מכפר מנחם. השנה התחזקה המגמה וכבר הגיעה לארבעה קיבוצים.
מושיקו כהן (חצור), היו"ר העסקי של קיבוץ שדה יואב, מספר שהקיבוץ דווקא הקפיד להגיש בזמן את הבקשה לחכירת האדמות הזמניות לשלוש השנים הבאות, אך הופתע לקבל תגובה מרמ"י ולפיה ההחלטה בעניין הקרקעות תתקבל בעתיד ועד אז נאסר על הקיבוץ לעלות על שטחים אלו. "שבוע אחרי זה", מספר כהן, "הגיע לשטח פקח של רמ"י ואמר לאנשי הגד"ש שהם פולשים באופן לא חוקי לשטח, וזאת עוד לפני שהסבירו לנו מה ההחלטה בעניין הקרקעות שלנו. באותו יום פנינו לניר מאיר, מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ולאבו וילן, מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, ודיווחנו על מה שקרה. בימים אלו אנחנו שותפים לחשיבה ולהתייעצויות כיצד להיאבק נגד ההפקעה, לצד משקי הדרום ועם הקיבוצים האחרים הנמצאים במצב דומה".
בלי זכות הצבעה
תהליך ההפקעה נעשה בדפוס קבוע. ארבעת הקיבוצים קיבלו הודעה על אי־חידוש חוזה החכירה של האדמות הזמניות מבלי שמישהו מרמ"י שוחח איתם בעניין זה. אחרי כן הם קיבלו הודעה ובה נאמר כי החוזה יחודש, אך ייגרעו ממשבצת הקרקעות הזמניות דונמים רבים שיוחזרו לרמ"י ויועברו לחקלאים אחרים. ארבעת הקיבוצים התייצבו לשימוע במשרדי רמ"י לפני חג הסוכות וערערו על ההפקעה. בשבוע שעבר התקיימה ישיבה של ועדת ההשכרות של מרחב ירושלים, ובעקבותיה נמסר לכל קיבוץ גודל השטח שיופקע ממנו.
בכל הקיבוצים גודל השטח שיופקע קטן יותר מזה שנמסר להם בהודעה הראשונה, אך הוא עולה על עשרה אחוזים משטח הקרקעות הזמניות שלדעת נציגי ההתיישבות ומשרד החקלאות ניתן היה להפקיע מבלי לפגוע בצורה מהותית בקיבוצים.
בנגבה הוחלט להפקיע כ־700 דונם מתוך משבצת של 4,600 דונם קרקעות זמניות; בשדה יואב - 400 מתוך 1,700 דונם; בכפר מנחם - 250 דונם נוסף על 150 דונם שהופקעו בשנה שעברה מתוך משבצת של 2,150 דונם; ברוחמה - 1,600 מתוך 14,600 דונם.
רפי עשת (עינת), רכז הקרקעות באגף הכלכלה של התנועה הקיבוצית, השתתף בדיוני ועדת ההשכרות של מרחב ירושלים בעניין ארבעת הקיבוצים. עד לפני שנתיים הוא היה חבר מלא בוועדה עם עוד נציגי התיישבות, אך אז הוחלט להפוך אותם למשקיפים ללא זכות הצבעה, כך שההחלטות בוועדה מתקבלות ברוב המורכב מנציגי רמ"י.
לדברי עשת התעלמו חברי הוועדה מדברי נציגי ההתיישבות ונציגי משרד החקלאות, שדרשו להימנע מהחלטה בעניין ההפקעות עד שיופעל מנגנון הקרקע לעיבוד יעיל שהתקבל במועצת מקרקעי ישראל. "מנגנון הקרקע לעיבוד יעיל", מסביר עשת, "נועד לנצל בצורה מיטבית את הקרקעות הזמניות. כיוון שהחקלאים אינם מוכנים להשקיע בתשתיות השקיה ובגידול מטעים כשהחוזה הוא רק לשלוש שנים, התקבלה החלטה שלפיה יוארך החוזה לשבע שנים, והחקלאים יוכלו לקבל שלוש תקופות הארכה רצופות, כלומר 21 שנים, לאחר שישקיעו בקרקעות הזמניות. ההחלטה הזו כבר התקבלה במועצת מקרקעי ישראל, אך לא יושמה כיוון שלדברי אנשי רמ"י לא הותקנו התקנות ליישומה".
מה המניע של אנשי מרחב ירושלים ברמ"י להפקיע אדמות מהקיבוצים?
"הטענה שלהם היא שצריך לנהוג בצדק חלוקתי, מושג שנקבע בבג"ץ הקרקעות, וכל אחד משתמש בו בהתאם לאג'נדה שלו. לא ברור לי איך נודע לחקלאים הפרטיים על מועד חידושי החוזים, ולמה דווקא הם נבחרו לממש את הצדק החלוקתי. הטענה שלנו היא שהחקלאים שעיבדו את הקרקע במשך עשרות שנים צריכים להמשיך לעשות זאת, מה גם שבחלק מהמקרים מנהל מקרקעי ישראל היה זה שפנה בזמנו לקיבוצים בבקשה שיעבדו את הקרקעות הזמניות כדי שהמדינה לא תאבד אותן. לצערי, כיום חלק מצעדי אנשי רמ"י מושפעים מטינה אישית לקיבוצים".
להגן בכוח
ניר מאיר היה בסיור באי השלום בנהריים כשלפתע קיבל שיחת טלפון ממרכז המשק של שדה יואב. זה סיפר לו על הפקח של רמ"י שהורה לאנשי הגד"ש לפנות מיד את השדות. "בשנה שעברה נודע לנו באיחור על ההפקעות בקיבוצים, והצלחנו למזער את הנזקים", הוא אומר. "פתאום גיליתי שהמגמה הזאת נמשכת. בשיחה עם מרכז המשק של שדה יואב אמרתי לו שזה צעד לא חוקי, ושזכותם להגן על האדמות שלהם אפילו בכוח הנשק. התקשרתי לעדיאל שומרון, מנכ"ל רמ"י, ואמרתי לו שאם הם ימשיכו במחטפים ובצעדים חד־צדדיים, הם ייתקלו בהתנגדות בלתי מתפשרת מצידנו.
"בהמשך הדברים הצעתי לארבעת הקיבוצים לפעול ביחד, ולעמוד מאחורי אבו וילן שירכז את המאבק. בישיבת מזכירות התנועה ביקשתי מאבו לעדכן את חברי המזכירות בנושא, כיוון שמדובר במגמה ברורה של רמ"י שצריך להתמודד מולה בצורה שיטתית. המזכירות החליטה לקרוא ללובי החקלאי בכנסת לעצור את הפקעת הקרקעות הזמניות, ולתבוע מרמ"י לעצור מיידית את התהליך הכוחני והחד־צדדי".
אבשלום (אבו) וילן מודע לנושא ההפקעות בשני הכובעים שלו, הן כחבר מרכזי בנגבה והן כמזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל. וילן השתתף בשימוע שנערך לקיבוצו במשרדי רמ"י בירושלים. לדבריו, קבלני עיבוד הקרקעות שזכו בחלק מהאדמות הסתובבו במסדרונות כבביתם והאזינו לשימועים שנערכו בדלתות פתוחות.
"מדובר במצב חמור מאוד", אומר וילן. "בתואנה של צדק חלוקתי אנשי רמ"י לוקחים קרקעות מקיבוצים ומוסרים אותן ללא מכרז לאנשים פרטיים - כנראה בעקבות לחצים פוליטיים שמופעלים עליהם. זה דבר חסר תקדים שקורה רק במרחב ירושלים של רמ"י, שבראשו עומד זה שהציע את הרעיון לאפשר לקיבוצים לחתום על חוזה מיטבי ל־21 שנות חכירה ועכשיו פועל בניגוד להחלטה הזאת שהתקבלה במועצת מקרקעי ישראל. מדובר בשערורייה לאומית. באף מקום במדינת ישראל לא נלקחת קרקע שמעובדת עשרות שנים מבלי שמדברים עם החוכר ודנים איתו על המהלך הזה. אפילו השלטון הטורקי והבריטי התנהלו בצורה הגונה יותר מזו של רמ"י".
מה אתם מתכוונים לעשות נגד ההפקעות?
"ארבעת הקיבוצים אינם מתכוונים לוותר בעניין הזה. אנחנו נתארגן למאבק, הן משפטי והן ציבורי, כיוון שנעשו פה מהלכים המנוגדים לחלוטין לכל התנהלות ציבורית תקינה".
ח"כ אלון שוסטר (מפלסים, כחול־לבן), חבר הלובי החקלאי בכנסת, מסר: "אני נמצא בקשר רציף עם נציגי החקלאים, ועודכנתי גם בנושא הזה. לא ייתכן שקרקעות שעובדו במשך עשרות שנים יופקעו כלאחר יד וללא זמן התראה מספק. בכוונתי לבקש הבהרות ממנכ"ל רמ"י, ובהזדמנות הראשונה להעלות את הנושא לדיון בכנסת".
