בתנועה הקיבוצית מגיבים ברגשות מעורבים לפרסום של משרד החקלאות, שלפיו ניתן לתכנן ולבנות עוד כ־160 אלף יחידות דיור ביישובי המרחב הכפרי ולהגשים את חלומם של זוגות צעירים רבים ל"בית קטן בערבה". מצד אחד, התחושה היא שהפרסום אינו מחדש הרבה לראשי התנועה, שטענו במשך שנים רבות כי ניתן לבנות בקיבוצים ולסייע בכך לפתרון משבר הדיור. מצד שני, תחושת תסכול על כך שהפוטנציאל הזה לא ממומש, ולא באשמת משרד החקלאות, אלא באשמת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) התוקעת במשך שנים רבות מקלות בגלגלי תנופת הבנייה בקיבוצים.
מחקר חדש של משרד החקלאות חושף כי על פי תוכניות מאושרות ניתן לבנות במרחב הכפרי עוד כ־93 אלף יחידות דיור, כלומר תוספת של כ־50% ליחידות הדיור הקיימות שטרם מומשה. ב־835 המושבים, הקיבוצים והיישובים הקהילתיים, המשתייכים ל־54 מועצות אזוריות, קיימות כבר כיום 176 אלף יחידות דיור. רוב היישובים הללו נמצאים בפריפריה, כ־34% מהם בצפון, וכ־23% בדרום. נוסף על כך, לפי תוכנית המתאר הארצית תמ"א 35 והתוכניות המחוזיות, ניתן לתכנן במרחב הכפרי כ־67 אלף יחידות דיור נוספות. בסך הכל ניתן לתכנן ולבנות עוד כ־160 אלף יחידות דיור ביישובי המרחב הכפרי במסגרת התכנונית הכוללת.
המועצות האזוריות בישראל מחזיקות בכ־85% משטחי מדינת ישראל. למרות הנתון המשמעותי הזה, פחות מעשרה אחוזים מהאוכלוסייה בישראל מתגוררים בשטחן. לפי המחקר, הפוטנציאל הכולל של הבנייה באזורים שלא מומשו עד כה עשוי להגדיל את יישובי המועצות האזוריות בכ־90% ביחס למצב הקיים. כלומר, ניתן להגדיל כל יישוב בכ־190 יחידות דיור בממוצע.
בחלוקה גיאוגרפית על פי מחוזות, נמצא כי למחוז הצפון יכולת להוסיף כ־40 אלף משפחות חדשות, שהן כ־43% מסך הפוטנציאל השיווקי ביישובי המרחב הכפרי; והמחוז הדרומי יוכל לקבל בברכה כ־27 אלף משפחות, כ־29% מסך הפוטנציאל.
על פי ממצאי המחקר, הפוטנציאל השיווקי הטמון במרכז הארץ נמוך יחסית, ונאמד בכ־12 אלף יחידות דיור בלבד. מתוך 67 אלף יחידות הדיור הנוספות שניתן לתכנן בהתאם לתכנון הארצי והמחוזי, כ־80% הן בפריפריה. כ־28 אלף יחידות דיור ניתנות לתכנון במחוז הצפון, וכ־26 אלף יחידות דיור במחוז הדרום במסגרת התכנונית הארצית הקיימת.
ד"ר רותי פרום־אריכא, מנהלת הרשות לתכנון במשרד החקלאות: "משרד החקלאות ער לשינויים החלים במדינה ולרצון של כל אזרח בפינה חמה שיוכל לקרוא לה 'בית'. רצון זה משתלב עם מדיניות הממשלה בדבר צמיחה וגידול האוכלוסייה בפריפריה. בין תפקידיה הרבים, הרשות לתכנון במשרד החקלאות חוקרת לעומק את ההתיישבות הכפרית, במטרה לעמוד על מקומה בתוך החברה ולהראות זאת כלפי חוץ. בתוך כך תוכל החברה הישראלית להיעזר בנתונים הללו ואף לעשות בהם שימוש לטובת הגדלת מספר יחידות הדיור במרחב הכפרי".
ניר מאיר, מזכ"ל התנועה הקיבוצית, אומר בתגובה לדברים כי למשרד החקלאות אין שום מעמד בנושא התכנון והבנייה במרחב הכפרי, ושנושא זה נמצא כולו באחריות משרד האוצר בראשות שר האוצר משה כחלון. "ב־2015 נפגשנו עם אביגדור יצחקי, שהיה ראש קבינט הדיור מטעם כחלון, והראינו לו שיש בתנועה הקיבוצית 25 אלף מגרשים מתוכננים עם תוכניות בנייה מאושרות. אמרנו לו שהסיבה היחידה שאנחנו לא בונים בהם בתים חדשים, היא שאנחנו לא מקבלים היתרי בנייה מרמ"י. אמרנו לו שישחרר את היתרי הבנייה, ואנחנו נבנה במגרשים הזמינים. הוא דווקא רצה לעזור לנו, אבל רמ"י עצרו גם אותו. לצערי, התפקיד של רמ"י בעיני עצמה הוא לא לפתור את בעיות הדיור של אזרחי ישראל, אלא להרוויח כמה שיותר כסף מכל מגרש. לכן הם עצרו את הבנייה בקיבוצים עד שייגמר שיוך הבתים והם יגבו על המגרשים יותר כסף".
מאיר מזכיר כי אמר בדיונים בנושא משבר הדיור, גם בתקשורת, כי אם המדינה תפסיק להפריע, יוכפל מספר הבתים בקיבוצים. "אנשי משרד החקלאות צודקים", הוא אומר. "ניתן לפתור חלק גדול מבעיית הדיור בבנייה במושבים ובקיבוצים. הבעיה היא שרמ"י עוצרת את זה".
למשרד החקלאות אין שום השפעה בנושא הזה?
"משרד החקלאות הוא גם המשרד לפיתוח הכפר, ולצערי הרב אין לו שום השפעה בנושא התכנון והבנייה במרחב הכפרי. בתקופת כחלון היו כל גופי התכנון והבנייה תחת המשרדים של כולנו. גם אביגדור יצחקי, שכיהן מטעמו במטה הבנייה ורצה לעזור, לא הצליח להתגבר על רמ"י".
מהדברים שלך משתמע שרמ"י פוגעת ביעד האסטרטגי של פיזור האוכלוסין במדינת ישראל.
"זה נכון, חד־משמעית".
איך פותרים את הנושא הזה?
"חלק מהפתרונות הושגו בזכות המגעים הישירים עם השר כחלון. בהסדר הביניים שהוחלט עליו במועצת מקרקעי ישראל ב־2018, הוא ניתק את הקשר הגורדי שרמ"י יצרה בין שיוך הבתים להיתרי הבנייה. עכשיו הקיבוצים יכולים וצריכים להתחיל לבנות, אבל רבים מהם מחכים שייפול מהשמיים עוד מן. זה לא יקרה. זאת הזדמנות פז שאסור לנו להחמיץ אותה".
מאיר מעריך שבזכות הסדר הביניים ניתן לבנות מיידית כ־3,000 יחידות דיור בקיבוצים, ומספר הרבה יותר גדול מזה במושבים. לדבריו, שר החקלאות אורי אריאל ומנכ"ל משרדו שלמה בן־אליהו, קידמו בממשלה הקודמת שבה כיהן אריאל כשר השיכון ובן־אליהו כמנכ"ל המשרד, את חלופות הפיקדון והאגודה לשיוך דירות בקיבוצים, במטרה לעודד את השיוך והבנייה בהתיישבות העובדת. מנכ"ל רמ"י בתקופתם, בנצי ליברמן, תמך בחלופות האלו והמליץ עליהן, אבל עובדי רמ"י תקעו את המהלך לאחר שפרש ליברמן מתפקידו.
אולי הנושא הזה ייפתר בממשלה הבאה שתקום ותרצה לעודד את פיזור האוכלוסין?
"זה לא עניין פוליטי שקשור לממשלה כזו או אחרת, אלא עניין אסטרטגי של מדינת ישראל. פיזור האוכלוסייה הוא אינטרס לאומי, ואני לא מבין למה נותנים לפקידי רמ"י לפגוע באינטרס הזה. את השאלה הזאת אנחנו שואלים כבר חמש שנים, ועד היום לא קיבלנו עליה תשובה".