דני עטר, כיום יו"ר קק"ל ובעבר ראש המועצה האזורית הגלבוע וחבר בכנסת ה־20 מטעם המחנה הציוני, שוקל ברצינות להתמודד על תפקיד יו"ר העבודה בבחירות הפנימיות הקרובות. "אני אקבל את ההחלטה הסופית אחרי שוועידת המפלגה תתכנס ותקבע איך היא בוחרת את היו"ר ולאיזו תקופה", הוא נוקט לשון זהירה. "המפלגה נמצאת במקום נמוך כל כך, שאם לא נחבר אותה בחזרה להתיישבות העובדת, לערבים, לעולים, לפריפריה, להסתדרות ולשלטון המקומי - היא לא תשרוד לאורך זמן. אין מדובר בשיקום קוסמטי, אלא בצלילה עמוקה לתוך המקומות הכואבים שלא נגעו בהם שנים, ובביצוע שינוי ערכי רדיקלי של החזרת המפלגה לדרכה האמיתית: דרך של שלום, ביטחון, חינוך והתיישבות, שעליהם קמה מפלגת העבודה ההיסטורית. אני בהחלט רואה את עצמי כמי שיכול להציל את מפלגת העבודה מהמקום שבו היא נמצאת".
ועד שיקבל את ההחלטה, עוסק עטר בענייני קק"ל ונהנה לספר לאלו הזוכרים את קק"ל מהתרומה לקופסה הכחולה למימון הייעור והכשרות הקרקע ברחבי המדינה, כי הארגון שבראשותו כבר מזמן פרש כנפיים לפעילויות נרחבות נוספות. "אחת ההחלטות הראשונות של הדירקטוריון בקדנציה שלי", הוא אומר, "היתה שאנחנו מרכזים מאמץ בפריפריה החברתית והגיאוגרפית של מדינת ישראל. הפעילות מתבצעת בעיקר בגליל ובנגב ובמספר מצומצם של ערים במרכז. מעבר לכך, קיבלנו החלטה לתמוך בכל תנועות הנוער ובמכינות הקדם־צבאיות. משמעות הדבר היא אמירה ברורה של קק"ל שאנחנו רוצים לחזק את החינוך הציוני, וגם להיות שותפים לגידול דור המנהיגות העתידית של מדינת ישראל.
"החיבור לתנועות הנוער הוא סיפור הצלחה מבחינתנו. כשקיבלנו את ההחלטה, אנשים ראו בזה דבר חריג, ולשמחתי כיום זה כבר דבר טבעי ומובן מאליו. מחלקת החינוך שלנו שותפה בגיבוש ובביצוע של התכנים של תנועות הנוער, ויש לנו גם חוגי סיירות, שהם מעין תנועת נוער שנעשתה עממית ופתוחה לכולם. החיבור של הכשרת היערות לטובת הפעילות של תנועות הנוער, המעורבות בתכנים של חינוך הדור הבא של אזרחי ומנהיגי מדינת ישראל, וההבנה שלהם שקק"ל מעורבת ומסייעת להם מבחינה כספית להגיע להישגים - נותנים לנו הרבה מאוד עוצמה בכל פינה ברחבי הארץ", הוא טוען.
פרט לפעילות החינוכית בארץ תומכת קק"ל בפעילות חינוכית בעולם, פעילות המתפרשת על פני יותר מחמישים מדינות. זו מתמקדת בחיזוק הזהות היהודית, במאבק בהתבוללות ובזיקה לארץ ישראל.
לפני חודשיים סיימנו עבודה, פרי יוזמה שלי לחיזוק היישובים בעוטף עזה - בנינו תוכנית של מעל 100 מיליון שקלים, אחרי שרק לפני שנה סיימנו השקעה של מאות מיליוני שקלים מאז מבצע צוק איתן לשיקום יישובי העוטף. ביצענו גם הכשרות קרקע בכל יישובי הערבה".
עטר (61), נשוי לחיה ואב לשלושה, הוא בן מושב דבורה וכיום תושב גן נר. הוא כיהן בראשות המועצה האזורית הגלבוע במשך 21 שנים, וב־2015 נבחר לכנסת מטעם המחנה הציוני אך פרש כעבור שמונה חודשים לטובת התפקיד בקק"ל, שאותו הוא ממלא בשלוש וחצי השנים האחרונות. הראיון איתו נערך במשרדים הזמניים של קק"ל במתחם עינב במודיעין - משרדים חדשים, מהניילונים, שנשכרו לחמש שנים שבהן ישופצו המשרדים הקבועים בירושלים.
לפני הראיון הוא מקיים פגישה בלשכתו עם ראשת המועצה הצעירה של גזר רותם ידלין, שבאה לבחון כיצד תוכל קק"ל לסייע לה במיזמים בתחום המועצה. "אנחנו עובדים דרך המועצות האזוריות", הוא מסביר, "ולא דרך הקיבוץ או המושב הבודד. ראשי המועצות מרכזים את הבקשות של היישובים, ואנחנו נותנים להם מענה דרך המועצה".
בדרך כלל היחסים שלו עם ראשי המועצות ועם התנועה הקיבוצית הם טובים, אך לפעמים הם עולים של שרטון והוא זוכה לביקורת נוקבת על התנהלותו. כך לדוגמה היה בעקבות החלטת בית המשפט העליון שלא להכיר בזכויות הבעלות של הקיבוצים בית אלפא וחפציבה על חלק מקרקעות המשבצת החקלאית שלהם שנקנו על ידיהם לפני קום המדינה ונמסרו לקק"ל.
המתנגדים להכרה בזכויות הקיבוצים היו רשות מקרעי ישראל (רמ"י) והקרן הקיימת לישראל (קק"ל). בתגובה להחלטת השופטים אמר ניר מאיר, מזכ"ל התנועה הקיבוצית, שהוא מאוכזב מקק"ל שהיא זו שקיבלה את האדמות מהקיבוצים במתנה, ובעיקר מיו"ר קק"ל דני עטר שבמקום להיות נאמן של הקיבוצים משתף פעולה עם פקידי רמ"י. ביקורת דומה מתח על עטר ראש המועצה האזורית עמק הירדן, עידן גרינבאום, שרבים מהקיבוצים במועצה שלו נמצאים במצב דומה.
עטר דוחה את הביקורות של מאיר ושל גרינבאום. "שניהם בחרו להתייחס לסוגיה הזו בצורה שטחית מאוד", הוא אומר. "הם יודעים שלקק"ל לא היה מעמד בסוגיה המשפטית הזו, והם גם יודעים שזו היתה טעות חמורה של בית אלפא ושל חפציבה להעמיד למבחן של החלטת בג"ץ את סוגיית הבעלות על הקרקעות. החלטת בג"ץ משפיעה על מעמדן של הקרקעות האלו בכל היישובים. ניר ועידן התעלמו מזה שבמשך שנתיים צוות אנשי המקצוע של קק"ל יושב עם צוותים של הקיבוצים ושל המושבים הוותיקים, ואנחנו על סף השלמת המהלך שיחזיר את השליטה על הקרקעות לקיבוצים ולמושבים במקומות שבהם קק"ל קיבלה אותם מהיישובים.
"אני לא בטוח שהמהלך הזה יצליח, אבל אנחנו מחפשים דרכים בסבך החוקים וההחלטות של רמ"י, שכולן היו נגד ההתיישבות. אנחנו מוכנים לוותר על ההכנסות מהקרקעות האלו שיוחזרו לשליטת הקיבוצים והמושבים הוותיקים, ולכן אני מאוכזב מהדברים של ניר ושל עידן. אני גם מתפלא שהם לא ציינו את העובדה שמאז כניסתי לתפקיד, בכל פעם שהונח על שולחני לפני דיון בהנהלת רמ"י איזשהו נושא שעלול לפגוע בקיבוצים, ניהלנו מאבק למען הקיבוצים וגם הצלחנו בזה".
עטר גאה לציין שכשם שדאג לשוויון מלא בין היישובים היהודיים והערביים במועצה האזורית הגלבוע, כך הוא גם פועל בקק"ל. לפני כניסתו לתפקיד לא פעלה קק"ל במגזר הערבי, וכיום היא פועלת במגוון עצום של מיזמים, הן בתחומי התשתיות והחינוך והן בשיתופי פעולה עם יישובים יהודיים שכנים.
שקיפות במבחן
מהשיחה איתו יכול להיווצר הרושם שהוא העלה את קק"ל על דרך המלך. במשך שנים היתה לארגון תדמית בעייתית של גוף עתיר הכנסות, שנשלט על ידי עסקנים מפלגתיים ואינו נתון לביקורת של מבקר המדינה. עם כניסתו לתפקיד הצהיר עטר על שקיפות מלאה של קק"ל ועל נכונות לעמוד לביקורת של מוסד מבקר המדינה, אלא שלפני כחודשיים שלח אליו מבקר המדינה השופט יוסף שפירא מכתב ובו נאמר שההצהרה על השקיפות נותרה על הנייר, ובפועל הוא מצר את צעדי נציגי משרד המבקר המבקשים לפעול מול קק"ל.
עטר מגיב בחריפות לדברי המבקר, ומודיע שאם לא יחזור בו המבקר, הוא יעתור נגדו לבג"ץ. אחר כך הוא מפרט בהרחבה את השתלשלות הדברים בנושא הביקורת שהוא החיל על קק"ל. ראשית, הוא מציין שחיזק את מוסדות הפיקוח והביקורת, ובהם היועץ המשפטי של הארגון, המחלקה המשפטית, מבקר הפנים והשופט לשעבר ספי אלון, הבוחן כל פעולה בהיבט המשפטי.
לדבריו, הוקם צוות שדאג לתקן את כל הליקויים שנמצאו בדוח המבקר מהתקופה שקדמה לכהונתו בתפקיד, ולבד ממבקר המדינה, הארגון נתון לביקורת של רשם ההקדשות במשרד המשפטים, ועדת ביקורת חיצונית בראשות השופט אורי שטרוזמן ומבקר המוסדות הציוניים.
"אני הייתי זה שביקש מיוסף שפירא להחיל את ביקורת המדינה על כל קק"ל", מציין עטר, "והוא אמר לי שזה בניגוד לאמנה שנחתמה בין קק"ל למדינה ב־1961, שבה הותר לבקר רק את מפעלי פיתוח הקרקע של קק"ל. כדי לשנות את המצב הזה, חתמנו על הסכם חדש. הוא הובא לדיון בממשלה והופל על ידי מספר שרים. לפני שנתיים וחצי מינה ראש הממשלה ועדה לעניין הזה, ועד היום לא הזמינה אותי הוועדה לדיון. השופט שפירא הוזן על ידי אנשים שאמרו לו שאני פועל לטרפוד הוועדה, אף על פי שאני דחפתי להקמתה ועמדתי בעניין השקיפות לא השתנתה".
עטר מוסיף שכשהוא נכנס לתפקיד לא היו נוהלי עבודה, ואילו כיום יש 300 נהלים שעל פיהם עובד הארגון. כל אחת מהחלטותיו, כולל התקציב, מפורסמת בשקיפות מלאה באתר האינטרנט הפתוח לציבור הרחב. הדברים נשמעים משכנעים, אלא שהקלדה בגוגל של המילים דני עטר יו"ר קק"ל, מעלה שלל כתבות על ליקויים שנעשו בתקופתו ותלונות על התנהלות של היעדר מִנהל תקין.
לדוגמה, נטען שהוא הסתיר במשך מספר ימים בדצמבר 2018 טיוטת דוח חריף של רשם ההקדשות במשרד המשפטים, ולפיה התקיימו מינויים של מקורבים ומינויים פוליטיים בקק"ל תחת עטר ונרכשו חסויות שלא על פי הנהלים. הרשם גם המליץ בצעד חריג על פירוק קק"ל. דוגמה נוספת: בקק"ל התקבל ב־2 באוגוסט 2016, בתקופת כהונתו של עטר, נוהל "הגבלת פעילות פוליטית". הנוהל קובע שעל עובד בכיר ועל עובד בעל סמכות מנהלית נאסר להיות חבר בגוף בוחר של מפלגה. במכתב ששלחה מיכל זילכה, עובדת קק"ל שקיבלה ממבקר המדינה מעמד של חושפת שחיתויות, למחרת הבחירות לוועידת מפלגת העבודה שנערכו ב־24 בדצמבר 2018, היא מתריעה על כך ששורת בכירים שלדבריה מקורבים ליו"ר דני עטר התמודדו על מקום בוועידה וגם נבחרו, בניגוד לנוהל שהתקבל בקק"ל. המשמעות היא שעטר הכניס לוועידת מפלגת העבודה עובדי קק"ל בניגוד לנוהל שהוא עצמו יצר, כשהוועידה היא הגוף האמור להחליט אם עטר יהיה מועמד המפלגה לתפקיד יו"ר קק"ל בכהונה נוספת. על פי הדיווח הועברה התלונה של זילכה מפרקליט המדינה לאגף החקירות של המשטרה.
"מדובר בסך הכל בשלושה אנשים שאליהם נוגעת התלונה השקרית הזו", עונה עטר, "והם נבחרו לוועידת המפלגה שבה 3,200 חברים. שלושה אנשים מתוך 3,200 יכולים להשפיע על בחירת יו"ר קק"ל? צריך להבחין בין הרכילות לבין העובדות. יש בקק"ל שמונה עובדים במשרות אמון, שמותר ליו"ר הארגון למנות על פי הנחיית היועץ המשפטי לממשלה. לאנשים האלו מותר לעסוק בנושאים פוליטיים, כי הם לא עובדי קק"ל אלא בעלי משרות אמון. מלבדם, כל עובדי קק"ל, על פי הנוהל שהכנסתי, היו חייבים להתפטר מפעילותם המפלגתית לא רק במפלגת העבודה אלא גם במפלגות אחרות. העברנו תגובה מלאה ומפורטת הן לתלונה הזאת והן לטיוטת הדוח של רשם ההקדשות, ואני בטוח שהדוח הסופי יהיה אחר לגמרי וללא דופי".
בעניין מפלגת העבודה, מה דעתך על כך שאין נציג להתיישבות העובדת בכנסת הנוכחית?
"אני חושב שמפלגת העבודה שילמה מחיר כבד על ההתנתקות שלה ממספר קהלים, ובעיקר מההתיישבות העובדת. זה בא לידי ביטוי לא רק בנציגות בכנסת, אלא גם בהתנתקות מהדרך ומעולם הערכים של ההתיישבות. ההתנתקות הזאת, שהועצמה בשנים האחרונות, באה לידי ביטוי בתוצאות הבחירות האחרונות. ב־2015, כשבוז'י הרצוג היה יו"ר המפלגה, איתן ברושי נציג מחוז הקיבוצים ואני נציג המושבים - הבאנו למפלגת העבודה 130 אלף קולות, כ־80 אלף קולות במושבים וכמעט 50 אלף קולות בקיבוצים. בבחירות האחרונות היו 19 אלף קולות בקיבוצים ו־19 אלף במושבים".
זו האחריות של אבי גבאי?
"בהחלט. זה לא התחיל בתקופתו, אבל יש לו אחריות אישית לתוצאת הבחירות ולכל התהליך שעברנו, כי הוא עומד בראש המפלגה וכל מי שעומד בראש תמיד נושא באחריות".
נחזור לקק"ל. "לקראת חג השבועות כל עובדי קק"ל מכינים את אתרי הבילוי והפארקים המונגשים בחינם לכל תושבי הארץ", מתאר עטר, "ואנחנו תומכים בלא מעט אירועים ברחבי הארץ שמתקיימים על ידי ההתיישבות העובדת בחג השבועות ופתוחים לציבור הרחב".
מה יש לך לומר לחברי הקיבוצים לקראת חג השבועות?
"קודם כל, חג שמח. לצערי התנועה הקיבוצית ותנועת המושבים ויתרו על הנהגתה ועל הובלתה של המדינה על פי עולם הערכים שעליו גדלנו והתחנכנו, ואני חושב שהגיע הזמן לשנות את האזימוט, בדיוק כפי שנעשה בתהליך שיקום הקיבוצים לאחר הקריסה הכלכלית בשנות השמונים של המאה הקודמת.
"כיום אנחנו רואים שרוב הקיבוצים נכנסו למסלול איכותי שבו הם צומחים כלכלית ודמוגרפית, וגם שומרים של החיים המשותפים, על הערבות ההדדית, על הסולידריות החברתית ועל שיתופי הפעולה ביניהם. כמו שהם עשו את זה בתוך הקיבוצים, הם צריכים לחזור, עם המושבים, לעשות את זה במדינה. אני מצפה מהחברה האיכותית הזאת, שתורמת למדינה למרות שנדחקה על ידה, לעמוד בראש המאבק על צביונה הדמוקרטי של מדינת ישראל ועל עתידה של החברה בישראל".
חמש סיבות לגאווה:
מיזמי קק"ל במרחב הקיבוצי והפריפריאלי
1. בית קק"ל למצוינות - פרויקט חינוכי ייחודי לעידוד ולטיפוח מצוינות בקרב בני נוער בפריפריה ופיתוח מנהיגות צעירה. זאת מתוך האמונה שלכל ילד, ולא משנה היכן הוא נולד בארץ, יש פוטנציאל להגיע להישגים. בפרויקט מתמקדים ומרכזים מאמץ במקצועות הליבה - מתמטיקה, מחשבים, כימיה ואנגלית.
2. סלילת הדרך לאנדרטת הקיבוצים - קק"ל נרתמה לסלילת הדרך המשובשת לאתר ההנצחה שליד משמר העמק. אין משא כבד יותר ממשא השכול, ולכן היה חשוב לאנשי קק"ל שהמשפחות השכולות לא יצטרכו לנסוע בתוך ענן אבק בדרך לאנדרטה לזכר יקיריהם שנפלו.
3. הכשרות בנייה בקיבוצים במועצה האזורית הגליל העליון - הכשרה שיכונית לקליטת 43 משפחות במלכיה, והכשרת שיכונית לקליטת 37 משפחות במשגב עם.
4. פרויקטים במועצה האזורית גולן לקליטת 750 משפחות חדשות בקיבוצים ובמושבים - קק"ל השקיעה כ־120 מיליון שקלים בכל הקיבוצים והמושבים בגולן, כולל הכשרת קרקעות חקלאיות, שדרוג תשתיות ציבוריות והקמת שצ"פים ומאגרי מים. "אני שמח שאנחנו מצליחים לייצר שינוי במגמה, למנוע צעירים מלעזוב את הצפון ולהביא תושבים חדשים. אני מאמין שדבקות בחלוציות, בציונות ובערכי אהבת הארץ יחוללו שינוי דמוגרפי דרמטי בגליל ובגולן", אמר עטר.
5. תוכנית הסיוע לעוטף עזה - קק"ל משקיעה בימים אלה כ־110 מיליון שקלים בפרויקטים ביישובי העוטף במטרה לסייע להם להתחזק ולהתחדש בצל איום טרור העפיפונים והפגיעה בביטחון. כמו כן קק"ל פועלת במגוון פרויקטים באזור: מהכשרות חקלאיות, דרך הקמת שבילי אופניים ושיקום יער בארי, ועד פעילויות חינוכיות בלתי פורמליות לילדים.
