איזה קיבוץ ירים את הכפפה ויציל את יונתן היילו? לפני חמישה חודשים שוחרר היילו (31) מהכלא, שם ריצה מאסר בגין הריגת הגבר שאנס אותו, אולם מאז לא נמצאה מסגרת הולמת שתעניק לו את התנאים האופטימליים לשיקום ושתעמוד בתנאי השחרור.
היילו נמצא בפיקוח הרשות לשיקום האסיר (רשות ממלכתית הכפופה למשרד הרווחה), האמורה לוודא שהוא נמצא בשיקום ואינו מידרדר. הוא מוגדר "אסיר ברישיון", והמשמעות היא שעד לסיום הרשמי של פרק זמן המאסר שנקבע, עליו לעמוד בשורת תנאי שחרור.
בחודש נובמבר, בראיון לידיעות אחרונות, הודה היילו כי הוא לא מצליח להתייצב וכי אין לו מסגרת ראויה. בין השאר הוא שהה בהוסטל לאסירים משוחררים ובישיבה ברמת אביב, אולם לא עלה בידו להסתגל לתנאים במקומות הללו.
פה נכנסת לתמונה ציפי נחשון־גליק, מנהלת שירות נוצ"ץ (נוער צעירות וצעירים במשרד הרווחה), שנחשפה לסיפורו קורע הלב של היילו שאינו מוצא בית.
"כשקראתי את הראיון איתו לפני חודש וחצי, שבו הוא אמר שהחלום שלו זה לגור בקיבוץ, זה הצית בי רעיון", מספרת נחשון־גליק. אף שהיילו לא אמור להיות מקרה שמטופל במחלקת הצעירים, היא התגייסה למענו והקדישה מרץ וזמן כדי למצוא מסגרת מתאימה - הפעם בתנועה הקיבוצית.
בתחילה היא פנתה לתוכנית תל"מ, המיועדת לצעירים בני העדה האתיופית, אולם לאחר שהובהר שצרכיו של היילו אינם מתאימים לתוכנית זו, הם חיברו אותה לקיבוץ מעגן מיכאל.
"כדי שהוא יצליח לחיות ולהשתקם, הוא צריך שמישהו יעזור לו ויעטוף אותו, ושזה יבוא בשילוב מגורים ותעסוקה", אומרת נחשון־גליק. "האמת היא שבהתחלה לא חשבתי לפנות לתנועה הקיבוצית, אבל אז הבנתי שבקיבוץ אפשר לדאוג לו למסגרת שמספקת מגורים, ליווי, טיפול ושילוב במקום עבודה שיאפשר לו להתמיד".
את הכפפה הרימה אורלי רם, מזכירת מעגן מיכאל לשעבר. כבר עם פרסום שחרורו של היילו ביולי השנה, היא פנתה לסנגוריו והביעה בפניהם את הערכתה על עבודתם שהביאה לקיצור זמן המאסר מ־12 שנים לשבע בלבד.נוסף על כך היא הציעה את עזרתה.
"החיבור שלנו לעניין הוא ממקום נקי מאוד", אומרת רם, "מתוך כוונה להציל נפש פצועה. בקיבוץ תמיד קידמנו נושאים שיש בהם ערך מוסף. התחלתי לגלגל את זה כאדם פרטי עם רגישות לנושאים הללו וגם בתור מזכירת מעגן מיכאל דאז".
ומה קרה?
"ביקשתי שנקדם את העניין, ואפילו יצרנו קשר עם פקידת ביקור סדיר, שכן הוא באחריות המדינה כרגע. אבל בזמנו זה לא הצליח ולהתרומם, ונשכח".
לאחרונה נפגשה נחשון־גליק עם רם כדי לקדם בשנית את מציאת הפתרון. עם זאת, נכון להיום, נראה כי למרות הכוונה הטובה במעגן מיכאל אין פתרון מגורים להיילו בשל מצוקת דיור בקיבוץ.
נחשון־גליק, שהביעה נכונות לממן את שהותו של היילו, מקווה שבכל זאת תגיע ישועה מקיבוץ אחר.
"הוא צריך חיבוק גדול מקיבוץ, ממשפחה תומכת או מאמצת, פגישות עם עובד סוציאלי מהמועצה האזורית, וכמובן עבודה ומגורים בתוך הקיבוץ. לכל השאר, כמו מימון חלק משכר הדירה ואבחון מקצועי, משרד הרווחה מתחייב. אני מאוד מקווה שנצליח למצוא קיבוץ שיהיה מוכן לקלוט אותו".
השבוע התכנסה ועדת השחרורים לדיון בעניינו של היילו, ובמסגרת זו ביקש משרד הרווחה ארכה של חודש עד בניית תוכנית הוליסטית ומציאת המקום שיהיה ביתו החדש של היילו, המצוי כעת במעצר בית אצל קרובת משפחה בנתניה. "אנחנו לא רוצים לתת לו ליפול", סיכמה רם.
על היילו נגזרו תחילה 20 שנות מאסר לאחר שהורשע ברצח ירון איילין ב־2010 בנתניה. במהלך המשפט התברר כי הקורבן אנס את היילו פעמיים, ובשל כך קבעו אז השופטים כי מדובר באחריות מופחתת לרצח.
ב־2016 שינה בית המשפט העליון את ההרשעה לעבירה מופחתת של הריגה, וקיצר את העונש ל־12 שנות מאסר.
בגזר הדין צוין אז כי בית המשפט קיבל את העובדה שהיילו חשש מהמנוח והיה נתון במצוקה נפשית עקב התעללות חמורה ומתמשכת. הוא שוחרר מהכלא אחרי שהנשיא קיצר את עונשו וועדת שחרורים קיבלה את בקשתו. עם זאת, אסיר שמפר את הרישיון עלול לשוב למאסר מלא.
