את המחאה נגד האלימות כלפי נשים בקיבוצים מובילות בעיקר מנהלות משאבי האנוש, בשל הצורך לשחרר את הנשים מעבודתן לכמה שעות. מי שקראה לאותן מנהלות לקום ולעשות מעשה היתה איילה בריליאנט מקיבוץ שפיים, המשמשת כמנהלת משאבי אנוש בקיבוצה.
בריליאנט פרסמה שלשום קול קורא לחברות בקבוצת וואטסאפ של מנהלות משאבי אנוש בקיבוצים, שכוללת למעלה מ-100 בני אדם, לדאוג לשחרר את העובדות מהמפעלים ומענפי המשק לטובת השתתפות בהפגנות שיתקיימו באזור שבו הן מתגוררות.
"בשפיים יזמתי הפגנה שתיערך בכיכר של מתחם חוצות שפיים למשך שעה החל מ-16:00", סיפרה בריליאנט. "ישתתפו בה גם חברות וחברי קיבוץ וגם עובדות שכירות מהמלון או מהמפעל.
"יש כאלו שאמורות לעבוד באותה שעה אבל הן משוחררות לצורך זה. בקיבוצים אחרים זה קורה בשעות אחרות ואולי למשך זמן ארוך יותר, אבל לא הכרזנו על יום חופשה מלא. אני עצמי אסע גם להפגנה המרכזית בתל אביב".
במקביל יתייצבו הבוקר עשרות חברות עין המפרץ ועובדות מחוץ לקיבוץ שמועסקות במפעל ובענפים השונים, להפגנת מחאה בצומת הקיבוץ. אל הנשים, שיביעו מחאה כנגד האלימות כלפי נשים באמצעות שלטים אותם הכינו במפעל הקרטון המקומי (י.מ.א), יצטרפו גם גברים שהביעו רצון לעשות זאת תחת הכותרת "אני גבר אני שובת" כמחווה לסלוגן הארצי "אני אשה אני שובתת".
את ההחלטה להשבית את העבודה למשך שעתיים קיבלה כרמן גלאון, רכזת משאבי האנוש בעין המפרץ, במשותף עם הנהלת הקהילה. היא עשתה זאת עוד לפני שיצאה הקריאה התנועתית לקיבוצים להצטרף ליום ההשבתה והמחאה.
למעט עובדות החינוך שנאלצות להישאר בגנים ובבתי התינוקות, הורשו כל האחרות לשבות מעבודה ולהצטרף להפגנה. "מיד לאחר קבלת ההחלטה פנינו לכלל המנהלים ולרכזי הענפים בעין המפרץ, וכולם בירכו על היוזמה והבטיחו לשחרר למשך שעתיים את מי שתרצה להצטרף להפגנה. לא היה אפילו אחד שהביע התנגדות".
מדוע החלטת להגביל את השבתת עבודת הנשים לשעתיים בלבד בעוד במרבית ענפי המשק ישבתו הנשים יום שלם?
"לא רצינו לאפשר שביתה מחוץ לשעתיים, בין שמונה לעשר, שבהן מתקיימת ההפגנה ואני הייתי זאת שייצגה את הצד המתנגד. אני לא מאמינה שנשים צריכות לשבת בבית ולשתות קפה במסגרת יום מחאת הנשים, ולכן ההשבתה מתקיימת רק בשעתיים של ההפגנה".
האם גם בקיבוץ שלך או בקיבוצים סמוכים ישנן תופעות של אלימות נגד נשים?
"אני חושבת שלא, ואם זה קורה מדובר במקרה בודד וחריג מאוד. מבחינה זו התנאים שלנו טובים משל נשים בחברות חוץ קיבוציות, אבל זה לא אומר שאנחנו לא מזדהות עם המאבק. אנחנו שימשנו כמשפחת אומנה לילדה שסבלה מאלימות קשה מצד אחיה והדוד שלה, כך שאני יכולה להבין כמה זה חמור ומאמלל".
ומה קורה בדרום? בקיבוץ עין גדי הוחלט לציין את יום המחאה במסגרת הדלקת נר שלישי של חנוכה. רכזת משאבי האנוש של הקיבוץ, סיגל וגנר, החליטה לקרוא לנשים ולגברים להגיע לטקס בחדר האוכל לבושים בחולצות אדומות או שחורות כצבעי המחאה. אמנם לא הוכרז על יום שביתה, אבל בקיבוץ מברכים כל אשה שתבחר לעשות כן.
גם מועצות אזוריות רבות הודיעו על הצטרפותן למחאת הנשים ועל כך שישלמו לעובדות עבור יום השביתה.
במועצה האזורית עמק הירדן הוחלט לקיים אסיפת עובדים כחלק מצעדי המחאה ולקיים במסגרתה הרצאה של ד"ר אורית יעל, היסטוריונית בתחום המגדר, שתתמקד בנושא אלימות נגד נשים ודרכים להתמודד איתה. לאחר ההרצאה תאפשר המועצה לעובדות שירצו בכך להצטרף להפגנות שמתקיימות בכל הארץ.
