"הרבה פעמים שקלתי לנטוש את המקצוע", אומרת אתי ביטון, תושבת תל אביב, מעסה בעלת עשר שנות ניסיון. "בהתחלה עוד ניסיתי להבין מה אני עושה לא בסדר ומה לא תקין במודעה שפרסמתי, אבל אחר כך הבנתי שהבעיה לא בי אלא במצב. אנשים חושבים שהמילה עיסוי היא שם נרדף ל'בודי מסאז'', שכולל הרפיה ושירותי מין".
ביטון היא אחת מכ־1,500 המעסים, המעסות והמטפלים המקצועיים שהתארגנו וחברו לקבוצת "בלי ידיים! מטפלי המגע נגד הטרדות מיניות", בגלל הטרדות חוזרות ונשנות מצד מטופלים שמחפשים שירותי מין. מרגע שקמה הקבוצה הסגורה הועלו בה מאות שיתופים על הטרדות בחדרי הטיפולים ועל שיחות והודעות מטרידות. בחודש הבא יתקיים דיון בכנסת, בוועדת המשנה לקידום מעמד האישה ושוויון מגדרי, ובפעם הראשונה יגיעו אליו מטפלי המגע ויספרו על המצב שנהיה בלתי נסבל.
"בתחילת הדרך, כשהייתי מקבלת שיחות טלפון מציקות", אומרת ביטון, "הייתי מבזבזת רבע שעה כדי להסביר מה זה עיסוי טיפולי, ובסוף השיחה היו כאלה ששאלו, 'אפשר הרפיה בסוף?'. היום אני לא יכולה לפרסם שום דבר שיש בו אזכור ל'עיסוי מפנק', 'שחרור שרירים' או 'הרפיית שרירים' — כל מה שנכון לעיסוי — כי כל אלה הפכו לשם קוד לשירותי מין.
"מתוך 20 שיחות שאני מקבלת ביום, רק אחת או שתיים הן מלקוחות שבאמת מחפשים טיפול רפואי. היום השיחה שלי מתנהלת אחרת לגמרי, באופן קר. אני מיד אומרת שמדובר בעיסוי מקצועי בלבד ושואלת אם זה רלוונטי".
וזה עוזר?
"עדיין יש אנשים שמגיעים לקליניקה בציפייה שזה יקרה בשלב כלשהו. הטיפול הראשון עובר בשלום, ובטיפול השני הם שואלים, 'עכשיו אפשר הרפיה?'. זה כל כך מעליב ומשפיל. הרי ראית שאני מקצועית, הבנת מה אני עושה, אז למה? היתה תקופה שהיתה לי קליניקה בבית. מרוב פחד עבדתי עם גז מדמיע בכיס".
איך נראות הטרדות בתוך חדר הטיפולים?
"לקוח שבאמצע העיסוי התהפך על הגב ואז שאל את השאלה או לקוח שבאמצע העיסוי בכפות הרגליים התחיל לפתח שיחה ולשאול שאלות.
"כשחתכתי בענייניות הוא נתן לי דחיפה קטנה ברגלו ושאל, 'מה את קשוחה ככה?', ואז הגיעה השאלה. לפני שלושה חודשים טיפלתי במישהו במקום ציבורי, ואחד המטופלים ממש ליטף את הישבן שלי. יש כאלה שפתאום מבקשים להיות עירומים. אני מסבירה להם שזה לא עובד ככה, אז הם מפסיקים להגיע. ויש גם כאלה שמתחכמים: אני יוצאת מהחדר כדי לתת להם זמן להתלבש. כשאני דופקת בדלת ושואלת אם המטופל מוכן, הוא אומר כן, וכשאני נכנסת הוא עדיין עירום".
מבוכות והשפלות
מאחורי היוזמה להקים את קבוצת "בלי ידיים" עומדת מרינה פובולוצקי, 32, מתל אביב. "פתחתי את הקבוצה בספטמבר, וכעבור זמן קצר הצטרפו מאות מטפלים", היא אומרת. "כולנו סובלים מהטרדות מיניות על בסיס יום יומי ומהיעדר אסדרה של המקצוע. אנחנו משקיעים כספים ואנחנו חלק מכלכלת המדינה, אבל אף אחד לא תומך בנו. המטפלים מפוזרים באיגודים שונים, וזה מקשה על התארגנות משותפת. משרד הבריאות צריך להתערב ולדאוג למטפלים שנופלים בין הכיסאות".
פובולוצקי עוסקת במקצוע 10 שנים. אחרי שלל הטרדות בספא שעבדה בו החליטה למצוא עבודה כמעסה רפואית בקופת חולים. "הבנתי שאני חייבת לצאת מהספא כדי לקבל יותר כבוד מקצועי ולא להיות חשודה כמי שמספקת שירותי מין", היא אומרת. "הבעיה המרכזית שלנו היא הקהל הרב שטועה בכתובת. למטפלים שמסיימים את הלימודים אין מושג מה קורה בחוץ, הם לא יודעים שהעולם לא הוליסטי וחביב, שהם עומדים להיות מוטרדים על בסיס קבוע".
לאבישי רובנר, 26, יש קליניקה פרטית בקיבוץ יגור, ונוסף על כך הוא עובד כתרפיסט מקצועי בקליניקה שיקומית בקריית ביאליק, שמטפלים בה בין היתר בפציעות ספורטאים. "חוויתי לא מעט הטרדות מיניות מצד גברים, בעיקר טלפוניות", הוא אומר. "אני נאלץ לסנן 50 אחוזים מהשיחות. אנשים שואלים מה זה כולל, אם יש הרפיה ואם אפשר בעירום, ואני צריך להדגיש שוב ושוב שלא מדובר בשירותי זנות, אלא בעיסוי טיפולי מקצועי".
קרה שתקפו אותך בזמן הטיפול?
"היו אנשים שעברו את הסינון הטלפוני ולקראת סוף הטיפול הציעו כסף בתמורה להרפיה. זה מביך ומשפיל. היו גם מקרים שתקפו אותי, תפסו בכוח, ניסו להדביק נשיקה. אני גבר, אני חזק פיזית יחסית ומרגיש שאני יכול להגן על עצמי. אני רק יכול לדמיין כמה נורא זה להיות מעסה שמותקפת. פחד אלוהים".
איך אתה מגיב?
"יש שלב של שוק, יש דחיפה קלה, ויש שלב ההסבר, שאני לא הכתובת. בדרך כלל אני מסיים את הפגישה במהירות בלי לעורר מהומה. למדתי לא לקבל מטופלים שמתקשרים ממספר חסוי, לבדוק ולתשאל מראש ולסנן את הפונים".
בבית הספר דיברו איתכם על הטרדות אפשריות?
"מדברים, אבל כשזה קורה בפועל אתה מבין שאי אפשר להכין בן אדם למצב כזה. מה גם שלא מספרים לנו עד כמה התופעה שכיחה, שחצי מהזמן אתה עסוק בסינון לקוחות. זה סוג של אשליה לתלמידים. קשה לצייר את פרופיל המטופל המטריד, כי לא מדובר באנשי שוליים. ההטרדה יכולה לבוא מכל אחד".
דיוויד סלייטר, יו"ר איגוד האוסטאופתים בישראל, מורה בבית הספר בווינגייט ויו"ר ועדת האתיקה באיגוד, מספר על החשיבות בקביעת הגבולות, שצריכה להיות קודמת לתחילת הטיפול. "לצערי, בישראל, בהשוואה למקומות אחרים בעולם, אין די מודעות לחשיבות תיאום הציפיות עם המטופלים כדי לשמור על הגבולות. בהיותי מטפל במגע אני מגיע לאזורים אינטימיים כמו בית החזה ועצמות הלחיים. כמו שהמטפל יודע מהן טכניקות הטיפול, קוד הלבוש וסוג המגע, חשוב שגם המטופל יבין למה הוא נכנס. בשנים האחרונות אני מנסה להכניס טופס הסכמה לאיגוד, שהמטופל יחתום עליו, ובו יהיו מוגדרים קודי ההתנהגות בזמן הטיפול כך שבכל שלב יהיה אפשר להפסיק אותו".
איך אפשר למנוע אי‑נעימות ולשמור על הפן המקצועי?
"אפשר למשל להשתמש בכריות, שמייצרות חיץ בין גוף המטפל למטופל. אני ממליץ לא להשתמש במונח 'מיטת טיפולים' אלא ב'שולחן טיפולים'. זה משנה קצת את הקונוטציה ואת המודעות לטיפול. טופס ההסכמה מייצר גם הוא חיץ פסיכולוגי בין המטפל למטופל ושומר על גבולות ותיאום ציפיות".
רפלקסולוגיה בתחתונים
"עוד לא הספקתי לסגור את הדלת והיא נשארה בתחתונים, בניגוד לקודים של הטיפול", מספר רונן שפירא, 41, מראשון לציון, רפלקסולוג שעובד באחת מקופות החולים. "אנחנו מגיעים עד קצת מעל הברך, אלו גבולות המגע".
איך הגבת?
"הסברתי לה שצריך להגיע במכנסיים שאפשר לקפל ונתתי לה מיד סדין כדי שתתכסה. בטיפול השני היא אמרה שאין לה מכנסיים שאפשר לקפל, ושוב, לא הספקתי לסגור את הדלת והיא התפשטה. בטיפול השלישי כבר נתתי לה מכנסיים מתאימים. אחרי שמונה חודשים ו-20 טיפולים, להפתעתי היא שוב הורידה את המכנסיים. היה לי ברור שמדובר בשבירה מודעת של החוקים, כי הרי היא כבר ידעה את התהליך, ידעה מי אני וידעה שאני נשוי ואב לילדים. שוב נתתי לה סדין ורק חיכיתי שהטיפול יסתיים. ידעתי שזו תהיה הפעם האחרונה שאסכים לטפל בה".
לדברי שפירא, המקרה הזה אינו היחיד. "היתה מטופלת שהציעה לי לצאת איתה, למרות שהסברתי לה שוב ושוב שאני נשוי וזה לא מתאים. היא לא שחררה, קבעה תורים בסוף המשמרת וחיכתה לי מחוץ למרפאה. מנהלת המרפאה טיפלה בנושא ואסרה עליה לחזור למרפאה. היו גם דברים נוספים שמטופלות עשו שחצו את גבול הטעם הטוב, כמו אלו שנגעו במפשעה שלהן בטענה ש'זה נעים'. היתה מטופלת בת 72 שאמרה לי באמצע הטיפול השלישי, 'הטיפול הכי טוב זה סקס'".
יש לך עמיתים למקצוע שחוו הטרדות דומות?
"כגברים אנחנו פחות רגילים לקבל מחמאות, ולכן בהתחלה זה יכול להתפרש כמשעשע או כליטוף לאגו, אבל כשזה קורה בשיטתיות, אתה מתחיל להבין שמשהו לא בסדר. לא פעם קרה לי שהייתי חצוי בין הרצון לטפל באופן הכי מקצועי ובין ההרגשה הקשה שכל מה שאני רוצה זה שהטיפול יסתיים ואפסיק להרגיש מוטרד. אין ספק שכמטפלי מגע אנחנו חשופים להטרדות מיניות יותר מתחומי רפואה אחרים".
הזנות, העיסוי והחוק
"מי שקורא את החוק למניעת הטרדות מיניות למד שהוא אינו ערוך למצב המיוחד שמטפלי המגע נמצאים בו", אומרת עו"ד הולי שוורץ, שמייצגת בהתנדבות את הקבוצה, "החוק דן ב'הצעות חוזרות ונשנות המופנות לאדם'. ברור שכוונת המחוקק היתה לאסור הטרדה מצד אדם אחד לאחר. במצב של המטפלים במגע אין מטריד אחד, אלא מדובר בהטרדות חוזרות ונשנות ממטרידים שונים. הם לא יכולים להתלונן נגד איש מהם, כי על מי יתלוננו, על המטרידן הראשון או על העשירי?".
עו"ד שוורץ מציעה לתקן את החוק למניעת הטרדות מיניות כך שיעסוק בגבולות המותר והאסור ביחסי המטפל והמטופל. "המצב הקיים פוגע בחוק יסוד חופש העיסוק", היא אומרת. "רבים מהמעסים שקלו לנטוש את המקצוע, ואחרים נמנעים מלפרסם את שירותיהם, כי כל פרסום גורר שיחות הטרדה בלתי פוסקות".
בשנת 2011 נקבע תיקון בחוק העונשין ולפיו חל איסור על פרסום שירותי זנות. "התיקון מבורך, רק שהשפעותיו פגעו באוכלוסיית מטפלי המגע", אומרת שוורץ. "התיקון לחוק לא הכחיד את שירותי הזנות מהעולם, אלא גרם לאימוץ המילה 'עיסוי' כשם קוד לשירותי זנות. הם החלו לכנות את עצמם 'מכוני עיסוי' כדי לא לעבור על החוק".
לטענת שוורץ, נדרשת אסדרה של המקצוע. "זו סוגיה שמשרד הבריאות צריך לתת עליה את הדעת. כשזה יקרה שום מכון ליווי לא יוכל להשתמש במילה עיסוי. בסופו של דבר החברה כולה נפגעת מהמצב הנוכחי. מטפלי המגע מצויים במצב שבו כל שיחה ממטופל מלווה בחשש ובחשד, וכדי להפריכם הם מנהלים שיחות סינון ותחקור. יש מטפלים ששוקלים התקנת מצלמות, פעולה שעלולה לגרום לפגיעה בפרטיות המטופל. כשהמטפל דרוך וחושש, גם המטופל אינו זוכה לקבל טיפול מיטבי. העלאת הסוגיה למודעות היא צעד ראשון בדרך לפתרון הבעיה".
הדיון בוועדת הכנסת
ח"כ עליזה לביא, יו"ר ועדת המשנה למאבק בסחר בנשים ובזנות, הוועדה לקידום מעמד האישה ושוויון מגדרי:
"הוועדה עוסקת רבות בנושא פרסום זנות על צורותיה, ובמאבק בתופעה נכללים שיתופי פעולה עם יחידות הסייבר במשטרה ובפרקליטות, עם ראשי רשויות ועם פייסבוק ישראל.
"אנו שמחים על פנייתם של מטפלי המגע ולומדים את הנושא. אכן ניכר שיש פגיעה בתחום הטיפול במגע, שהפך שם נרדף למתן שירותי זנות בעל כורחו. מטפלי המגע הוזמנו לדיון הרלוונטי, כדי שיוכלו להשמיע את טענותיהם לפני השר לביטחון פנים ונציגי המשטרה. לתפיסתנו, הכלי המרכזי למאבק בתופעה הוא הגברת האכיפה נגד מפרסמי זנות ויצירת הרתעה רבה נגד המפרסמים. בעקבות מסקנות הדיון נמשיך לבחון כיצד אפשר לסייע למטפלות ולמטפלי המגע".
