בהצבעה התשיעית בקלפי על שינוי אורחות החיים ושינוי התקנון בקיבוץ יגור התקבל מודל השינוי מקיבוץ שיתופי למתחדש, בזכות אישור מוקדם של רשם האגודות השיתופיות להפחתת הרוב המיוחס מ־75 אחוזים מהמצביעים ל־66.6 אחוזים.
בהצבעה השתתפו 724 חברים מתוך 800 חברי יגור. שישה מהם הטילו פתקים ריקים, ולכן סך הקולות הכשרים עמד על 718, שהם כ־90 אחוזים מכלל החברים.
531 תמכו בשינוי (73.9 אחוזים מהמצביעים, שהם 66.4 אחוזים מסך חברי יגור, ו־187 התנגדו (26.1 אחוזים מהמצביעים, שהם 23.4 אחוזים מסך כל חברי יגור).
ההחלטה על הפחתת הרוב המיוחס הנדרש להעברת השינוי התקבלה על ידי הרשם עו"ד מירון הכהן לאחר ההצבעה השמינית, ואישור על כך נשלח לקיבוץ בתחילת השבוע שעבר.
בהודעתו לקיבוץ ציין הרשם כי הוא מקבל את ההמלצה למתן אישור מראש לפי תקנה 7ג' לתקנות האגודות השיתופיות (יסוד) תשל"ו 1976 לצורך שינוי תקנון.
בתקנה 7ג' נאמר כך: "אישר הרשם מראש ובכתב הצעת תיקון לתקנות אגודה שהוגשה לו מאת הוועד, יכול שהצעת התיקון תתקבל ברוב של שני שלישים מהקולות שניתנו בהצבעה באסיפה כללית, יהא מספרם אשר יהא".
הרשם הוסיף כי הוא קיבל את ההמלצה להפחתת הרוב "לאור הנסיבות המיוחדות של המקרה, לרבות הקושי לגבש את הרוב הנדרש בשל גודלו החריג של הקיבוץ, הניסיונות הרבים שנעשו עד כה להעביר את השינוי ברוב הקבוע בתקנון וכשלו, וההשלכות החברתיות והכלכליות הצפויות אם לא יינתן האישור המבוקש, ואשר עלולות להביא להתפרקותו החברתית של הקיבוץ".
בהשוואה בין ההצבעה האחרונה לקודמתה עולה כי מספר הקולות הכשרים של המצביעים ירד בעשרה, מספר התומכים בשינוי עלה בשלושה, ומספר המתנגדים ירד ב־13.
עדיין חסרו שבעה קולות לעמידה בתנאי של 75 אחוזי תומכים מכלל המצביעים, אך מספר התומכים על פי התנאי החדש (שני שלישים מהמצביעים), היה גבוה ב־52 קולות מהנדרש.
מתנגדי השינוי ניסו להרוויח זמן לאחר שהתקבל אישור הרשם, ואחת החברות פנתה למזכירות יגור בשם קבוצת חברים בבקשה לדחות את מועד ההצבעה בקלפי, כדי לאפשר להם לנקוט אמצעים משפטיים באמצעות עורך דין במימון הקיבוץ. המזכירות דחתה את הבקשה.
לאחר ההצבעה היו שטענו כי מדובר בהליך לא דמוקרטי, אך גם המתנגדים הבינו שקשה לתקוף את חוקיותו. ישראל סלע, אחד המתנגדים שהביע את דעתו מספר פעמים באסיפות הקיבוץ, מציין כי לדעתו מדובר בהליך דמוקרטי שאינו חורג מכללי המשחק.
"הנימוק העיקרי בהתנגדות שלי", אומר סלע, "הוא שאני לא בטוח שנוכל לשאת בעלות המודל שהחלטנו עליו. אמרתי את זה לפני הרשם, ועכשיו נראה איך הדברים יתממשו".
חבר אחר, שכתב בעילום שם באתר הקיבוץ, ציין שאף על פי שהוא תמך בשינוי, קשה לו להתעלם מהעובדה שלא זו בלבד שלא הושג רוב של 75 אחוזים מהמצביעים, אלא שגם התנאי השני (66.6 אחוזים מחברי הקיבוץ) לא הושג, וחסרו לו שתי עשיריות האחוז.
התנאי הזה התבטל על ידי השימוש בתקנה 7 ג', ואין הוא רלוונטי לחוקיות ההצבעה. "גורם חיצוני ביצע למעשה את השינוי, ולא אנו בכוחות עצמנו. עצוב. ייתכן שלא הייתה ברירה, אבל בכל זאת יש תחושת החמצה", כתב החבר המאוכזב.
בועז אוחנה, מזכיר הקיבוץ, מאשר שהמזכירות דחתה את בקשת המתנגדים לדחיית ההצבעה. "חברה אחת שלחה לי הודעת ווטסאפ", הוא משתף, "בשם קבוצת מתנגדים שעד היום אנחנו לא יודעים מי הם. היא טענה שהם לא מזדהים כי הם חוששים מהתנכלות ומסגירת חשבונות איתם.
"הטענה הזאת מוזרה בעיניי. כל אחד זכאי שתהיה לו דעה משלו, ולא קרה במשמרת שלי שהתנכלו למישהו בשל דעותיו. בהודעה נכתב שהם מבקשים דחייה של ההצבעה ב־21 יום לצורך נקיטת צעדים משפטיים או הליך גישור.
"המזכירות החליטה לא להיענות לבקשה, אלא להישאר בלוח הזמנים המקורי. כבר שנה וחצי אנחנו מקיימים הצבעות על השינוי, כולל שיחות אישיות וציבוריות, ואי אפשר למשוך את התהליך הזה בלי גבול".
מהי תגובתך לתחושת ההחמצה שהביע אחד החברים באשר לעירוב הרשם להעברת השינוי בקלפי?
"גם לנו יש תחושה דומה. רצינו שזה יעבור בהסכמות - ברוב הקבוע בתקנון ובלי התערבות של גורם חיצוני - אבל זה לא קרה. הקיבוץ צריך להמשיך ולהתנהל. הוא אינו יכול לקפוא על שמריו עכשיו. לכן השתמשנו באמצעים שהחוק מאפשר לנו".
לדברי אוחנה יחל יישומו של מודל השינוי ב־1 בינואר 2018. מתאריך זה יפעלו כל מערכות החישוב על פי הכללים שנקבעו במודל השינוי, ובתחילת פברואר יקבלו החברים את שכרם על פי השיטה החדשה.
"אנחנו מבקשים מהחברים ומהמערכת הרבה סבלנות כלפי השינוי", מסכם אוחנה, "שהוא בעיקרו מנטלי. אנחנו רוצים לאחות את הקרעים שנוצרו בשנה וחצי האחרונות, ויחד לצאת לדרך חדשה של כל קהילת יגור".
