לפני כחודשיים חתמו חברי להבות חביבה ורשות מקרקעי ישראל (רמ"י) על הסדר שיוך דירות לפי החלטה 1411, והם הקיבוץ הראשון במרכז הארץ המיישם החלטה זו. כל חברי הקיבוץ חתמו על הסכם חכירה קבוע לאחר ששילמו לרמ"י בעבור המגרשים שבבעלותם על פי תנאי ההחלטה וכן היטל השבחה. בשלב הבא יוכל מי שירצה בכך לרשום את המגרש על שמו בטאבו. ברמ"י הודיעו שתהליך השיוך בלהבות חביבה ישמש אבן בוחן לקיבוצים נוספים באזורי ביקוש.
עוד חדשות מהקיבוצים: התשובה הקיבוצית למשפחת סמוטריץ' גם הקיבוצניקים יוצאים לתמוך בשר הביטחון מדוע מחפשים "ידידי ישראל" את המתנדבת מאיילת השחר
הלוך וחזור לרמ"י תהליך השיוך בלהבות חביבה החל למעשה מתוך אילוץ כלכלי. הקיבוץ גבה כסף מחברים חדשים בעבור רכישת מגרשים ודמי פיתוח, ולאחר שרמ"י הקפיאה את אישור היתרי הבניה בקיבוצים, נותרו ארבעים משפחות - שכל אחת מהן שילמה כחצי מיליון שקל - ללא יכולת לבנות את בתיהן וללא יכולת של הקיבוץ להחזיר להן את כספן, כסף שכבר הושקע בעבודות תשתית ופיתוח.
הפתרון שהציעה הנהלת הקיבוץ היה להגיע להסדר עם רמ"י, ושהשלב הסופי שלו יהיה השלמת השיוך והתרת הבנייה בכל חלקות המגורים בקיבוץ. את התיווך הראשוני בין בנצי ליברמן, מנכ"ל רמ"י דאז, לחברי הנהלת הקיבוץ עשה לפני כשנתיים וחצי חבר הקיבוץ אבי בניהו. לפגישה הראשונה התייצבו מנהלת הקהילה אריאלה חן (רמת השופט), המנהל העסקי שרון רוצקי (רמת הכובש) ויו"ר הקיבוץ רון גולדפרב (להבות חביבה). זמן קצר לאחר מכן התקיימה פגישה נוספת במשרדו של ליברמן עם בעלי התפקידים ברמ"י.
"בפגישה סוכם שאנחנו מתקדמים ליישום החלטה 1155, שאחר כך הפכה ל-1411", אומר רוצקי, "וברמ"י הבטיחו לתת לנו רוח גבית". חן מציינת שהקיבוץ פעל ישירות מול רמ"י ללא פרויקטורים ומתווכים חיצוניים. "היינו הראשונים בתהליך הזה, וברמ"י לא כל כך ידעו איך לעשות אותו. נתנו לנו רשימה ארוכה של נושאים שצריך ליישם, ובכל פעם שעשינו צעד קיבלנו משימה נוספת. במשך שנה וחצי הגענו אליהם הלוך וחזור".
לדברי גולדפרב למדו ברמ"י - עם הקיבוץ - כיצד מתקדמים ליישום ההחלטה. "עברנו שמאות, הסדרנו שימושים חורגים, והיינו צריכים להסדיר את הדרך המימונית מול הבנק. פה חשוב לציין שאנשי רמ"י בראשות בנצי ליברמן ושולה בן-צבי התנהלו אתנו למופת. הם שיתפו פעולה וסייעו לנו בהסדרת המימון עם בנק איגוד, שנעשה שותף במיזם".
שרון רוצקי: "קיימים כשלים שונים בתהליך הזה, והיה צריך לעשות מאמצים גדולים ולגלות רצון טוב כדי להתגבר עליהם. היינו צריכים להשלים את הדרישות התכנוניות, ולא היו הוראות אגף בעניין הזה. היינו צריכים ממש לפרוץ את הדרך בעצמנו. כל עוד בנצי ליברמן היה בתפקיד, הוא ידע לגשר על המחלוקות ולהבין שלפעמים לא כל מה שרמ"י רוצה היא יכולה לקבל. כשהוא פרשׁ - הגענו למבוי סתום. התהליך קצת נתקע, עד שעדיאל שומרון מונה למחליפו ויכולנו שוב להתקדם".
אריאלה חן: "בהתחלה היה חשש אצל שני הצדדים. ברמ"י לא היו בטוחים שאנחנו מתכוונים להתקדם בתהליך עד הסוף. רק אחרי שהקשרים התהדקו ונהיו ידידותיים יותר, וכשהם הבינו שאנחנו נחושים בדעתנו, גבר האמון. הם עזרו לנו, וגם אנחנו עזרנו להם, אבל היו הרבה מאוד קשיים לאורך הדרך".
עסקת ערבות הדדית בלהבות חביבה יש כמאה בתי אב שהם חברים ותיקים, עוד מאה בתי אב שהם חברים חדשים שהספיקו לבנות את בתיהם לפני הקפאת הבנייה, כארבעים בתי אב שהם חברים חדשים שבנייתם עוכבה, ועוד כעשרה בתי אב שהם בני קיבוץ שרצו לבנות על מגרשים ששויכו להוריהם וגם בנייתם התעכבה. "ברמ"י מיד זיהו שלקבוצת החברים החדשים שכבר בנו את בתיהם", אומר רוצקי, "אין אינטרס לקדם את השיוך שיוסיף להם הוצאות. לכן הם תפרו עסקת ערבות הדדית. הקיבוץ התבקש להסדיר בעצמו את כל תהליך השיוך, כולל הגבייה, ולהגיע לחתימה ברמ"י כמקשה אחת. תהליך שכנוע החברים לא היה קל. אלמלא היתה מנהיגות בקיבוץ, לא היינו מצליחים לעשות את זה".
עו"ד מארי קושניר-הררי יצגה את החברים החדשים שבנייתם עוכבה במשך שלוש שנים. היא מספרת שלפני שנה, כשביקשה מרמ"י היתרי בנייה על פי הסדר ביניים כנהוג בקיבוצים אחרים, נאמר לה שהקיבוץ כבר נמצא בתהליך שיוך מתקדם ולכן ברמ"י מתנגדים להסדר ביניים. "התחושה היתה שהם במבוי סתום", מספרת עו"ד קושניר-הררי.
"שמאוּת ראשונה שנעשתה למגרשים פקעה כעבור שנה. שמאות שנייה, שבה כבר עלה ערך המגרשים ב-6%, היתה תקפה עד פברואר 2016. ברמ"י אמרו לקיבוץ שהם יוציאו שומות קודם כול לחברים החדשים שכבר בנו, לאחר מכן לחברים הוותיקים, ורק בסוף למעוכבי הבנייה שיהיו תלויים בחתימת כל החברים לפני שיגיעו אליהם. החשש היה שעד שיגיעו אליהם תפקע השמאות, והם יצטרכו לשלם שומה גבוהה יותר. לאחר שדיברתי עם שו