בהצבעה בקלפי שנערכה לאחרונה בקיבוץ גבולות, אישרו החברים ברוב מיוחס מודל לאיחוד סטטוסים בקיבוץ ומעבר לחברות מלאה בו. המודל גובש מתוך רצון להוביל לצמיחה מוגברת, תוך שמירה על לכידות חברתית ועל הצביון הקהילתי. בגבולות קיימים שלושה סוגי אוכלוסייה עיקריים: שמונים חברים ותיקים שהיו חברי קיבוץ במועד שינוי אורחת החיים ב-2005, כשמונים חברים בעצמאות כלכלית שמרביתם בני קיבוץ, ו-12 משפחות המתגוררות בהרחבה הקהילתית, כתושבים.
עוד חדשות מהקיבוצים: מפלסים וגזית: הצביעו בעד שינוי בקיבוצים מדריך נוער בקיבוץ חשוד בהפצת סרטוני מין ממלא מקום חדש למזכ"ל "הקיבוץ הדתי"
בשלב הראשון מבקשים בקיבוץ לשלב לסטטוס אחיד של חברות מלאה את החברים בעצמאות הכלכלית עם החברים הוותיקים, ובהמשך - ישמשו עקרונות המודל שאושרו גם עבור איחוד הסטטוסים של תושבי ההרחבה ועבור נקלטים חדשים.
"התחלנו בתהליך הזה לפני שנתיים וחצי", מספר מנהל הקהילה שחם ברקת, "כשראינו, גם מתוך הסתכלות בקיבוצים אחרים וגם אצלנו, שמתחילות להיווצר בעיות מבחינה קהילתית. העובדה שקיימות שלוש אוכלוסיות עם זכויות וחובות שונות, גרמה לאיזושהי 'מחנאות' ולטענות הדדיות על גובה התשלומים ועל נשיאה בנטל של אוכלוסייה זו או אחרת. מטרת-העל של התהליך היא להגיע למצב שבו כל תושבי היישוב יהיו חברים מלאים, שווי זכויות וחובות.
"בשלב הנוכחי המטרה היא שכל החברים החדשים באגודה החקלאית-שיתופית גבולות, כלומר החברים בעצמאות כלכלית, יהיו חברים מלאים. המודל שאושר למעבר חברים בעצמאות כלכלית לחברות מלאה בקיבוץ, ישמש אותנו גם להציע לתושבים הנוכחיים בקיבוץ להתקבל לחברות מלאה, עם שינויים קלים בעלות דמי הכניסה וכדומה, וכבר הוחלט שלשלב הבא של ההרחבה לא נקלוט משפחות לתושבות, אלא לחברות מלאה בלבד".
מהם העקרונות העיקריים של המודל? שחם ברקת: "לב המודל הוא שינוי במנגנון הערבות ההדדית והמיסוי הפרוגרסיבי. עד היום חל עיקר המנגנון הזה על החברים הוותיקים. חברים בעצמאות כלכלית לא חויבו במס הפרוגרסיבי ולא נהנו מהזכאות לערבות הדדית, להשתתפות בהצבעות בעניינים הכלכליים של האגודה השיתופית ולחלוקת הרווחים שלה.
"החלטנו להשוות את הזכויות והחובות של החברים הוותיקים והחדשים, כשברקע נלקחת בחשבון העובדה שהוותק בקיבוץ בוטל בהסדר שיוך הדירות שנעשה ב-2013, וכלל התחשבנות כספית על זכויות הוותק".
מה נדרש מהחברים בעצמאות כלכלית? "הם נדרשים לרכוש תעודת השתתפות במנגנון הערבות ההדדית, שהיא מעין מניה בקיבוץ. אף שסכום הרכישה אינו גבוה, הוחלט שהם לא ישלמו אותו במזומן אלא על חשבון הרווחים העתידיים שיגיעו להם. כמו כן, הוחלט לשתף אותם בנכסים ללא תשלום נוסף. במודל אורחות החיים שלפיו התנהלו החברים הוותיקים, היתה ערבות הדדית נרחבת, אך היה גם מס פערים די גבוה.
"במודל החדש ביטלנו את מס הפערים והשארנו מס פרוגרסיבי, כדי שמשפחות צעירות שנושאות בנטל תשלומי החינוך והמחיה ירצו להצטרף אליו. מדובר במס נמוך יחסית ופרוגרסיבי בהתאם לגובה ההכנסה, שתפקידו אינו לצמצם פערים אלא לשמש כמקור לערבות ההדדית, שאליו יצטרף סכום שנתי שיוקצה למטרה זו מקופת הקיבוץ".
ישנם כבר בני קיבוץ שהודיעו שהם רוצים לעבור לחברות מלאה? "כמה מהם הודיעו על רצון כזה, ואני מניח שתוך חודש, לאחר שנסדיר את ההליכים הפורמליים, נוכל להתחיל בתהליך ההצטרפות. עדיין לא הצענו להם להצטרף, כך שקשה לדעת כמה מהם מעוניינים".
מה תעשו עם אלה שלא יצטרפו? שוב תישארו עם סטטוסים שונים? "קודם כול, איננו מעוניינים להכריח אף אחד לעבור בניגוד לרצונו. זה לא תואם את הרוח הקהילתית והמגובשת של גבולות, וגם נוגד הסכמים קודמים שנחתמו בנוגע למעמדם כחברים בעצמאות כלכלית. במקום זאת, הגדרנו כי המעבר לחברות מלאה הוא וולונטרי, ובחרנו לשתף ולערב אותם בכל התהליך, החל מהיום הראשון, אף על פי שלא היתה להם זכות הצבעה בקלפי על קבלת המודל.
"הם שותפו בצוות ההיגוי, בשיחות הציבוריות ובפגישות אישיות, ואני בהחלט יכול לומר כי הייתה להם השפעה רבה על התוכן הסופי. אלה מהם שיחליטו להישאר בעצמאות כלכלית, פשוט יישארו בסטטוס זה, אך, בדומה לתושבים, יהיו בעצמאות כלכלית אמיתית, ללא הסבסודים השונים מהם נהנו עד כה, ובראשם סבסוד ניכר בחינוך".
נושא איחוד הסטטוסים נמצא בשנים האחרונות על סדר יומה של התנועה הקיבוצית. לפני שנה הוקדש לו כנס ההנהגות, ואחריו נערכו כנסים אזוריים ליישום המודל. מזכ"ל התנועה ניר מאיר מכיר את הנושא מקרוב - מהלך של איחוד סטטוסים התבצע בניר-עם ובכפר-עזה, שבהם שימש כיו"ר, וכן בקיבוצים נוספים, ביניהם יסעור, כפר-בלום וראש-צורים.
"הרעיון המרכזי לביצוע איחוד סטטוסים בנוי על שלושה נדבכים", מסביר מאיר. "ראשית