ביום השביעי לכניסה הקרקעית במבצע צוק איתן (23.7.2014), התבצעה בצפון חאן יונס התקפה על מתחם חמאס שבמרכזו מנהרה התקפית. בשעת בוקר התחילה התקדמות רגלית של פלחה"ן צנחנים (פלגת החבלה וההנדסה של הגדס"ר).
כל הסיפורים גם בסלולרי: הורידו את האפליקציה של mynet
הצוותים התקדמו לעבר מבנה, שהיה חשד שבתוכו נמצא הפיר המוביל למנהרה. אחד הצוותים התבקש להכין מסגרת פריצה בפאה המזרחית של הבית. בהתקרבם אל המבנה הופעל מטען רב עוצמה שפגע בכוח החוד ובלוחמים נוספים.
בין ההרוגים מפיצוץ מטען החבלה היה סמל שחר דאובר (דובר) ז"ל. לאחר מותו נמצא יומן שכתב במהלך המבצע, בעת ששהה עם חבריו ליחידה במבנה באזור הקרבות. חלקים ממנו מתפרסמים כאן לראשונה.
"שני העיר אותי ושמעתי ברקע שפז אמר שחוליית חבלה הולכת לפוצץ שני פירים שנמצאו. הלכנו, חוליית חבלה: שחר שלו, אני, אמציה לי ופז, הגענו לבית ואחרי כמה דקות התחלנו לפזר מוקשים בכל הבניין שעל הפירים. סיימנו לתפעל את המוקשים והלכנו. חיכינו לפיצוץ, נשמע בום והבית קרס.
"כשהחושך ירד החפ"ק ארגן ישיבה. האזנתי, הם דברו על פערים והשלמות למלא. דיברו על מה שקרה בימים האחרונים ועל משימות להמשך, עדכנו בהרוגים ופצועים. ברגע שהסתיים, פז נתן לנו משימה חדשה - ביקש לעשות חור בחומה כדי שלא נצא מהשער ונהיה חשופים לרחוב. בהתחלה ניסו לפעור חור עם פטיש, זה לא הלך. הבאתי לבנת חבלה ופוצצנו את החומה. לאחר מכן ישבנו עם צ'וקולוקים, צחקנו ונהנינו מהחיים.
"קיבלנו משימה חדשה: לשמור מחוץ לבית בגלל החומה. האזנו כל הלילה, עד שלפנות בוקר, בחושך, פז אמר לכולם לקום כי יוצאים לכבוש איתור נוסף מעבר לציר. האור עלה. יצאנו לכיוון הבית, הקפנו אותו והגענו למקום ממנו ראינו את האיתור. שני ירה טיל והיה הדף משוגע ופיצוץ חזק, שפער בבית חור גדול.
"היה מלא עשן ואבק, התחילה שריפה בבית. פז דיווח לקודקוד והתקפלנו בחזרה לבית הקודם, שם חיכינו כמה שעות עד שהשריפה כבתה ואז נכנסנו לבית, שהיה חשש שהוא ממולכד. כשנכנסנו מצאנו שהבית מלא חוטים דו גידיים. מהר מאוד טל ואני התחלנו לחתוך אותם. כשסיימנו לחתוך חיפשנו אמל"ח. לא מצאנו, תפסנו שתי עמדות והתחלנו לחפות על הבית.
"תוך כדי השמירות אנחנו שומעים יריות חזקות מאוד שמגיעות מכיוון צפון. אני ופז הלכנו לעבר החור בקיר כדי לצפות לצפון-מערב. פז אומר: הפלס"ר בהיתקלות. אמרתי לעצמי: טוב, זו עוד היתקלות ועוד מחבלים הרוגים. אבל לאט לאט פז מדווח על פצועים לכוחותינו. הוא אומר שהפלס"ר לא רחוקים מאתנו ושאנחנו צריכים לחפות. איך ששמעתי שיש פצועים לכוחותינו, הכוונת שלי עלתה ונכנסתי למשחק. מהר מאוד הטנקים שמלווים אותנו נכנסים לפעולה. צרורות ומלא פגזים עפים באוויר. ופתאום פז מדווח: שני פצועים לכוחותינו ושני מחבלים הרוגים.
"באותו רגע נכנסנו לטירוף, כל אחד חיפש מחבלים בכוונת שלו. פז הולך לשם עם החוליה הרפואית, ואנחנו מקבלים דיווח על פצועים מהמחזור שלנו ושיש חשש להרוג. תוך כדי שאני, אמציה ושחר מחפים לכיוון מערב, אנחנו רואים שיגורים רבים. פז חזר עם החוליה הרפואית וגופות המחבלים: קסדה, מצנפת, מדי צה"ל, ברכיות וצבעי פנים, בדיוק כמונו. ההבדל היחיד הוא הקלאץ'. קיבלנו דיווח שמי על הפצועים מכוחותינו.
"המשכנו לחפות, החושך ירד וגם המחבלים חזרו לבתיהם. הלכנו לישון. לא עוברת שעה וכבר חוליית החוד יוצאת לסריקה בחצר הבית. בסיום הסריקה הוחלט שכל הפלחה"ן יתכנס בבית שלנו וישלח בכל פעם צוות אחר לכבוש עוד בתים לכיוון מערב. צוות 20 כבש בית וחיפה לטובתנו, לי ירה רימון מדויק לכיוון החלון, פרבר ירה טיל לכיוון הבית אך לא הצליח לפעור חור, אז אני ושחר שמנו מסגרת פריצה ופרצנו את הבית, סרקנו אותו ומצאנו שם מכשיר קשר ושני רובי ציידים. חזרנו לבית וחיכינו למשימה הבאה".
המשימה הבאה הייתה טרגית - הצוות של שחר נפגע מפיצוץ מטען. שלשה מלוחמי הצוות נהרגו: מפקד הצוות סגן פז אליהו מקיבוץ עברון, סמ"ר לי מט מאילת, סמ"ר שחר דאובר (דובר) מקיבוץ גניגר. כעבור שבועות מספר נפטר סמ"ר שחר שלו מאלוני-הבשן. בקרב הזה נפצעו 12 לוחמים, בדרגות פציעה שונות.
יומנו האישי של שחר דאובר (דובר) ז"ל הועבר לכותב על ידי משפחתו. החומר נאסף במסגרת תחקיר על עוצבת הצנחנים ב"צוק איתן"
ברוחו של שחר "שחר בעמק" - תוכנית הכנה לשירות צבאי משמעותי, שתתקיים בעמק יזרעאל - תנציח את דמותו של שחר דאובר (דובר), שנהרג במבצע "צוק איתן".
משפחתו של שחר בחרה להנציח את יכולתו לסחוף בני נוער להגשמה עצמית, ולכן יזמה תוכנית הכנה לשירות צבאי משמעותי, שייכללו בה סדנאות חווייתיות המביעות את התכונות, היכולות והאהבות שאפיינו את שחר: אהבת הארץ והעמק, מנהיגות, אזרחות פעילה, ספורט, מעורב