שמואל סמיט מקיבוץ סעד, משתף בהכנות לשבת, במאכלים האהובים, ובזכרונות הילדות.
מתי מתחילה השבת שלך?
"השבת שלי מתחילה ביום חמישי בסיום העבודה, כאשר אני מקבל את רשימת הקניות. מכאן מתחיל 'מרתון ההכנות לשבת' הכולל קניות, הכנות, פיזור ואיסוף הילדים. אם נשאר קצת זמן אז משכשכים בבריכה ועובדים בגינה".
שמואל סמיטשמואל סמיט
שמואל סמיט
(צילום: הרצל יוסף)
מי מכין ומה מכינים לשולחן השבת?
"אשתי שחר מכינה ומבשלת את מעדני השבת. זה כולל מבחר סלטים, תבשילים ועוגות. אני אחראי על ארגון הבית, השולחן והנרות, ארוחת צהריים ומקלחות".
מה המאכל המועדף על שולחן השבת?
"עוף בניחוח ובטעם מיוחד וממולאים המוכנים מכל הלב על ידי אשתי שחר, שהיא מומחית לתזונה בריאה".
הולכים לבית הכנסת?
"בוודאי. בחודשים האחרונים, בעקבות הקורונה, אנחנו זוכים להתפלל קבלת שבת ברחובה של עיר, בכיכר השכונה, ובאחרונה חזרנו להתפלל תפילת שחרית בבית הכנסת המרכזי בקיבוץ".
אתה מצליח לנוח בשבת?
"כמובן. אני משתדל לקיים בהידור את האימרה 'שינה בשבת תענוג', ראשי תיבות של ש.ב.ת. בערב שבת במיוחד אני נרדם תוך כדי קריאת עלוני השבת ופיצוחים, וקצת בצהרי השבת".
מהו בילוי השבת המשפחתי המועדף עליך?
"הבילוי המשפחתי המועדף עליי בשבת הוא כשמאריכים בסעודות השבת סביב השולחן בשיח עם הילדים ובזמירות שבת. בילוי משפחתי נוסף הוא זמן מיוחד ביותר בשבת לאחר תפילת שחרית מוקדמת, לימוד משותף עם הילדים בשילוב של קידוש ועוגות מפנקות".
זיכרון ילדות מיוחד מהשבת?
"הזיכרון המיוחד מהשבת הוא כשבילדותי, כאחד מתוך תשעה אחים, כשההורים היו הולכים לנוח, היינו הופכים את סלון הבית לבית כנסת. השמיכות שימשו אותנו כטליתות, את הספות הפכנו לאוטובוסים, את מדפי הספרים הפכנו למשרדים, ואת השולחן ואת הכיסאות הפכנו למאהל ולמחנה. כל זה עד שההורים היו קמים".