מבחינתו, לכאורה לא השתנה דבר בין הכהונה הראשונה בתפקיד מזכ"ל התנועה הקיבוצית לכהונה השנייה שאליה הוא נבחר בחודש שעבר. "חוזרים לעבודה", מתמצת ניר מאיר את תחושתו. אותו תפקיד, אותו חדר בקומה שבע בבית התנועה הקיבוצית, אבל כשמגרדים קצת את המעטה החיצוני ונכנסים לעומק, מתגלה פגיעוּת של מי שפעל למען קיבוצים מסוימים והתאכזב לגלות במערכת הבחירות שהם לא בדיוק ידעו להעריך את זה.
"למשל", הוא אומר, "קיבוץ בערבה קיבל 22 בתים במסגרת המיזם 'בית קטן בערבה', שהיו לו שותפים רבים, אבל רק התנועה הקיבוצית נתנה לו ערבות כספית שבזכותה הוא יצא לדרך. באותו קיבוץ תמכו בליאור שמחה 90 אחוזים מהמצביעים ובי רק עשרה אחוזים. דוגמה נוספת, קיבוץ בצפון שבמעורבותי האישית עשו לו הסדר חובות, ולאחר לחץ אישי שלי הצילה לו קק"ל את כל שטחי הקרקע סביבו. גם בקיבוץ הזה הובסתי והוכיתי שוק על ירך. התזה שלי בכל התפקידים שמילאתי הייתה שמעשיי ידברו בשבילי. במערכת הבחירות האחרונה גיליתי שהתזה הזו לא עובדת, ושמה שעשיתי ולא פרסמתי - כאילו לא עשיתי".
מעורבות לא לגיטימית
במשך שנים רבות הוא היה מעורב בנעשה בתנועה הקיבוצית, וגם עבר מערכת בחירות אחת שבה נבחר לכהונה הראשונה. כשסיכם את מערכת הבחירות השנייה שלו, כתב מאיר בנימה של עצב שנחצו בה קווים אדומים רבים. "אני מכיר היטב את התנועה הקיבוצית", הוא מסביר, "ולא האמנתי ששיטה של פייק ניוז תעבוד פה. התברר שבחלק מהמקרים היא עבדה, אבל במקרים רבים לא אהבו חברי הקיבוצים את סגנון התעמולה השלילית. ראינו שמי שהתחבר למסרים השליליים הם אנשים שהם מרירים בכל ימות השנה. אני חייב להודות שהופתעתי וגם התאכזבתי מהמהלכים שנעשו ומהכלים שבהם השתמשו, כי לא עושים אצלנו דברים כאלו בתוך המשפחה".
מצאת מולך את תנועות הנוער שהתגייסו למען ליאור שמחה.
"אלו לא תנועות הנוער אלא תנועות הבוגרים. הצעתי בזמנו לחברי קיבוץ המחנכים משעול להצטרף לתנועה הקיבוצית, והם בחרו לא להצטרף. מהרגע שהם בחרו להישאר מחוץ לתנועה, המעורבות שלהם בהליך הדמוקרטי שהתבצע בתנועה היא לא לגיטימית. מדובר באנשים מבוגרים ולא בנערים, והמעורבות שלהם חצתה את גבולות המותר בין ארגונים. מה שהם הרשו לעצמם בבחירות האלה - לא זו בלבד שאינו מנומס, זה פשוט לא מקובל".
מה היה חריג בהתנהלות שלהם?
"אתן דוגמה אחת. תקציב הבחירות שקיבל כל מועמד מהתנועה הקיבוצית היה 71 אלף שקלים. ביום שישי האחרון שלפני הבחירות התפרסמה בעיתון הארץ מודעת תמיכה בליאור שמחה מטעם אנשי הבונים־דרור לשעבר, שהמחיר שלה היה 90 אלף שקלים. זה המחיר של מודעת עמוד ביום שישי. כך נראית התערבות לא לגיטימית של גוף חיצוני בעניינים הפנימיים של התנועה".
זו לא עבירה על כללי הבחירות?
"לא, כי לא המועמד גייס. מישהו אחר הביא את הכסף מיוזמתו. חברי הקיבוצים הגיבו בצורה הטובה ביותר. הם הבהירו באמצעות התוצאות בקלפי שהם לא יקבלו התערבות מהסוג הזה בענייני התנועה".
כשמאיר מדבר על התוצאות בקלפי, הוא מתכוון לכשליש מחברי התנועה הקיבוצית שטרחו להצביע למועמד שלהם. הרוב המוחלט של חברי הקיבוצים לא גילה עניין בבחירות למזכ"ל התנועה ואולי גם בתפקיד התנועה בחייהם. "זה באמת לא כל כך דרמטי לחבר הקיבוץ בחיי היום־יום שלו מי יעמוד בראשות התנועה", מודה מאיר. "ב־2013 התמודדו על תפקיד המזכ"ל שתי דמויות מוכרות: ח"כ לשעבר אבו וילן וראש המועצה לשעבר איתן ברושי. אז הצביעו 23 אלף איש, ובבחירות הנוכחיות 20 אלף. כנראה שזו שיטת בחירות שבה הגוף הבוחר הוא לא הגוף הרלוונטי, והוא לא מבין מה רוצים ממנו. מצד שני, בתנועת המושבים נבחר המזכ"ל לאחר דיון של שעתיים במועצה שלהם, ולא בטוח שזו שיטה טובה יותר מבחירות כלליות. התהליך אצלנו הוא תהליך בונה ולא הורס. עוד מוקדם להסיק מסקנות".
אין מה לעשות עם זה?
"יש מה לעשות. החלטנו להקים ועדה שתבדוק את הנהלים, את התנאים ואת דרך הבחירה הנכונה למזכ"ל התנועה. היתרון הענק של צורת הבחירה הזאת, הוא שיש הכרעה והיא ברורה. אני זוכר שהיו בעבר שני מזכירים בתק"ם ובתנועה הקיבוצית, וזה היה הדבר הכי רע שקרה בתנועה".
יש מי שחולקים עליך כשאתה מציג את התוצאות כהכרעה ברורה. אומנם קיבלת 55% מהקולות, אבל מולך התמודד מועמד חסר ניסיון שזכה לתמיכת 45% מהמצביעים. התומכים שלו אומרים שמדובר במחנה מגובש, ושאתה צריך להתחשב בו ולתת לו ייצוג במוסדות התנועה.
"צריך לדעת להכיר בתוצאות ולהמשיך הלאה. נתן טל ניצח את יונה פריטל בהפרש של 300 קולות, ועשה כמזכ"ל מהפכה בתנועה הקיבוצית. ולוולה שור ניצח את נתן בהפרש של 200 קולת, וכיהן בתפקיד במשך שמונה שנים. אני ניצחתי את ליאור בהפרש של 2,800 קולות. כל מערכת הבחירות הזאת נועדה לדבר אחד: שתהיה הכרעה ברורה, וזה אכן מה שהיה. אין מחנות בתנועה. גם אם ינסו תומכי ליאור לומר שיש מחנה - הוא יתפוגג, כי אין לו סביב מה להתגבש. למעשה, אין באמת הבדלי גישה ביני לבין ליאור שמחה בנושאים התנועתיים, אבל כשמישהו רוצה להיות מועמד לתפקיד הוא חייב לגבש מסרים נגטיביים. בסופו של דבר, השאלה מי יעמוד בראש התנועה הוכרעה, ולא יהיה שום מצב של שני ראשים או של שני מחנות".
להכפיל את המספרים
עכשיו, כשהוא מתחיל את הכהונה השנייה והאחרונה כמזכ"ל התנועה הקיבוצית, מסמן מאיר מספר יעדים שבהם החל לעסוק והוא מעוניין להגשימם עד לתום תקופתו בתפקיד. הראשון, הוצאת מטה התנועה הקיבוצית מתל אביב. השני, הקמת קרן חבצלת החדשה. את שני היעדים האלה הוא מקווה להשיג עוד בשנה הזאת. היעד השלישי, האסטרטגי וארוך הטווח, הוא האצת הצמיחה הדמוגרפית בקיבוצי התנועה.
"יש כיום 60 אלף חברי קיבוץ, ומעולם בהיסטוריה לא היה מספר כזה", מציין מאיר. "אני רוצה להכפיל את המספר הזה בתוך עשר שנים. אם לא נעשה את זה, נהפוך לקוריוז, כי החברה בישראל גדלה בקצב מהיר מאוד. הכפלת מספר החברים יכולה להתאפשר בקיבוץ המתחדש, כי כל משפחה מפרנסת את עצמה ואינה תלויה באמצעי הייצור של הקיבוץ. השאלה היא רק מה הגודל האידיאלי של הקהילה הקיבוצית. יש שורה של הכנות, פנימה והחוצה, שצריך לעשות כדי שהצמיחה הזאת תתאפשר. לאחר שנעבור את התהליך הפנימי, ולאחר שנבין שצריך לתכנן נכון את הקיבוץ ולהיפרד מחלום של בית על מגרש של חצי דונם לכל אחד - כי יהיו בישראל בעוד שלושים שנה 19 מיליון תושבים - נצטרך לנהל משא ומתן אסרטיבי עם המדינה, כי זה לא מנוגד לאינטרס שלה שאנחנו נשרוד ונגדל".
מערכת הבחירות לתפקיד מזכ"ל התנועה מאחורינו, ועכשיו נערכים בתנועה למערכת הבחירות לכנסת ה־23. מאיר מציין שהיה מעורב בתהליך השכנוע של עמיר פרץ להליכה על האיחוד עם מרצ, אך מעדיף לא להיכנס לפרטים. "אני מבקש ומצפה מכל החברים והתושבים בקיבוצים ללכת להצביע", הוא אומר. "אי אפשר להגזים בחשיבותן של הבחירות האלה לדמותה של מדינת ישראל. ואחרי שאמרתי את זה, אשמח מאוד אם יצביעו אמת. עשינו כל שביכולתנו כדי שהאיחוד הזה יקום. הבה נחזק אותו".
אתה קורא להצביע אמת, אבל רוב החברים הצביעו כחול־לבן. האם יהיה לכחול־לבן פעיל פוליטי בתנועה כפי שיש לעבודה ולמרצ?
"נכון. גם בבחירות הקודמות קראתי לחברי הקיבוצים להצביע לעבודה, אבל לצערי הרב הם לא נשמעו לי. זו זכותם. בנוגע לנציגות הפוליטית לכחול־לבן, אנחנו נשנה את כל מבנה הייצוג הפוליטי בתנועה, אבל זה לא יקרה עד הבחירות הקרובות".
כשיסיים מאיר את כהונתו השנייה בתפקיד המזכ"ל הוא יהיה בן 67. האם אז יתרחשו חילופי הדורות בראשות התנועה הקיבוצית? האם המזכ"ל הבא יהיה בשנות החמישים או אפילו הארבעים לחייו? "חילופי הדורות בתנועה ובקיבוצים נמצאים בעיצומם", הוא אומר. "אני לא מוריש את התפקיד לאף אחד, אבל אני מאמין שהמזכ"ל הבא יהיה צעיר ממני".
מתנועת הבוגרים של המחנות העולים נמסר בתגובה: "תנועת המחנות העולים שאנחנו חברים בה, כמו גם תנועות הנוער ותנועות הבוגרים האחרות, קשורה בקשר בל ינתק לתנועה הקיבוצית. כך היה מאז ומעולם, וכך אנו מאמינים ומקווים שימשיך להיות. יש מקום ואף רצוי להביע ביקורת על תנועות הנוער והבוגרים, יש מקום לקיים דיון ענייני וגם לקבל החלטות למורת רוחן. עם זאת, יש חשיבות לשמור על כבוד הדדי ויושרה.
ניר מאיר פנה לתנועת הבוגרים של המחנות העולים (וכן לתנועות הבוגרים הכחולות האחרות) עם הצעה שקבוצות המחנכים יצטרפו כחברים מן המניין בתנועה הקיבוצית. פנייתו נענתה בחיוב. ביקשנו להיכנס לדיאלוג המעצב את השותפות. לשם כך ביקשנו ממזכיר התנועה הקיבוצית לכנס שולחן משותף בראשותו בהשתתפות תנועות הנוער והבוגרים. לצערנו, על אף פניות חוזרות ונשנות, שולחן זה מעולם לא כונס והקשר עם שלוש תנועות הנוער ושלוש תנועות הבוגרים נותק חד צדדית. אנו מצרים על כך מאוד ומקווים ומייחלים עדיין שהדיאלוג ייווצר והשותפות תבנה".
פורסם לראשונה: 00:03, 19.01.20