אין תושב באר־שבע שלא זוכר היכן היה ב־30 בדצמבר 2008, עת נשמעה בעיר בפעם הראשונה אזעקה בגלל ירי טיל מעזה, ובירת הנגב נכנסה רשמית למעגל הירי. מה שהתחיל באזעקה יחידה באותו הלילה, הסלים בימים שלאחר מכן למבצע 'עופרת יצוקה', ובשנים שלאחר מכן המשיך לסבבי הסלמה ומבצעים, ובראשם 'עמוד ענן' ו'צוק איתן'.
לירון באר (22) מבאר־שבע היה אז בן עשר בסך הכל, ולדבריו, לא ישכח לעולם את אותו לילה שבו חווה את התקף החרדה הראשון שלו.
אבל במקום לתת לפחד לנצח אותו, הוא התמודד בעזרת כלים טכנולוגיים עם החרדות ופיתח את יישומון "צבע אדום" המהפכני שלימים הפך לאחד היישומונים המובילים בארץ, וסייע לתושבי הדרום בפרט, ולתושבי הארץ, בכלל, להישאר מעודכנים באשר למתרחש. בזכות היישומון באר הוכיח הלכה למעשה שכשיש ודאות לגבי מה מתרחש בשטח, מפלס החרדה יורד בצורה ניכרת.
פחד מקפיא
"בדיוק הייתי בהתארגנות לשינה", נזכר השבוע באר בראיון לציון 20 שנות ירי לעבר יישובי הנגב. "אני זוכר שהורדתי את החולצה, נכנסתי למיטה, ופתאום נשמע צליל אזעקה מוזר שגרם לי לקפוא למשך כעשרים שניות. אומנם באותו היום תרגלנו בבית הספר ירידה למקלטים, כי כבר שמענו שיש התחממות בעזה, אבל לא באמת חשבנו שזה יגיע אלינו".
קראו עוד>>>>
השניות הראשונות מאז הירי היו מתוחות ולוו בחרדה אמיתית. "אמא שלי ואחי היו במקלט של הבניין באסיפת דיירים, כך שהם היו כבר מוגנים", הוא מספר. "אני חיפשתי את אבא שלי, וכשלא ראיתי אותו, ירדתי למקלט לבד. בדרך לשם, בלובי, היה כבר בום אדיר. מהבהלה והחרדה עשיתי פיפי במכנסיים ונתקעתי שם. הם מצאו אותי קפוא, עומד בלובי בתוך שלולית ועם 40 מעלות חום".
הטיל נפל באותו ערב בשכונת נחל עשן, ובית המשפחה נמצא בשכונה י"א. "היה רעש חזק מאוד. כל הבניין ממש רעד", משחזר באר.
"למחרת בבוקר אבא שלי הלך לקופת חולים ואני הייתי צמוד אליו", הוא ממשיך לספר על הימים הראשונים בצל האזעקות. "באותו יום הייתה תקלה בצופרים בבאר־שבע ומי שרצה לדעת אם יש אזעקות היה פשוט צריך לפתוח את החדשות כדי לדעת שיש אזעקה".
במשך כשלוש שנים, עד סוף שנת 2011, כל הסלמה ביטחונית הכניסה את באר לחרדות וקיפאון. "הייתי צמוד לאבא שלי בכל התחממות בעזה", הוא מספר. "במקביל, הייתי גם ילד מאוד טכנולוגי. התחלתי להתעניין בכל מיני עמודי חדשות בפייסבוק שדיווחו על אזעקות, נפילות ונפגעים. הייתי יושב על המחשב ועוקב בדריכות אחרי מה שקורה דרך עמודי הפייסבוק השונים. אני זוכר את עצמי מתרגם עמודים של חמאס וקורא מה הם כותבים".
"הייתי צמוד לאבא שלי בכל התחממות בעזה. במקביל, הייתי גם ילד מאוד טכנולוגי. התחלתי להתעניין בכל מיני עמודי חדשות בפייסבוק שדיווחו על אזעקות, נפילות ונפגעים. הייתי יושב על המחשב ועוקב בדריכות אחרי מה שקורה"
כשבאר הבין שהידיעה מקלה על רמת החרדה שלו, הוא החליט לפתוח עמוד עדכוני פייסבוק משלו ולדווח לעוקבים על אזעקות ונפילות ברחבי הנגב. "הייתי קורא את הדיווחים, מעתיק ומשכתב לעמוד שלי, ושולח הודעות", הוא מספר.
"צברתי קהל, צברתי עוקבים, והתחלתי להכיר אנשים. היו לי 200 לייקים בעמוד הזה, והגעתי לעוד אנשים שהפעילו עמודים שונים. יצרנו מעין קהילה".
ידע מרגיע
ככל שסבבי הלחימה נמשכו, עמוד הפייסבוק של באר צבר תאוצה, ובשלב מסוים הוא החליט שהגיע הזמן לצעד הבא. "ניצלתי את העמוד בפייסבוק לבדיקת פיילוט בעזרת תוכנת אייסיקיו (ICQ) שעדיין הייתה פופולרית יותר באותם ימים", הוא מספר.
"רציתי שאנשים יקבלו התרעות ישירות לסלולר שלהם ואייסיקיו איפשרו שירות הודעות בתפוצה של עד עשרה אנשים".
באר פרסם בעמוד פייסבוק שלו שהוא מבקש לעשות פיילוט לעשרה אנשים. להפתעתו הרבה נרשמו למיזם 200 עוקבים בתוך כמה דקות. "היום אני חושב שזה מוכיח בוודאות עד כמה אנשים היו צמאים להתעדכן קודם לכן", הוא אומר.
"אני משער שכמו שאצלי הידיעה לפני כולם עזרה לי להתגבר על הפחד, כך גם כאן - הידיעה פשוט עוזרת לאנשים להתמודד. הפיילוט אומנם כשל, אבל הבנתי שיש כאן משהו".
כישלון הפיילוט רק הגביר את המוטיבציה של באר, מסוג האנשים שאוהבים לחקור תופעות לעומק. "הייתי בן 13 כשהתחלתי לחשוב על אפליקציה מותאמת שתוציא התראות", הוא ממשיך לספר. "שלחתי הודעות למתכנתים שעוסקים בפיתוח אפליקציות, ובאחד הפורומים שבהם חפרתי הכרתי את קובי שניר שכיום נחשב לאחד המפתחים העצמאיים המובילים בישראל".
באר שלח מייל לשניר והסביר לו על הרעיון שלו. "בתוך כמה ימים קיבלתי ממנו מענה שהוא אהב את הרעיון שלי ויסייע לי בפיתוח. קובי תושב הצפון, וכאחד שחווה ירי קטיושות עוד לפני כן, כנראה שגם הוא הבין את הצורך באפליקציה כזו".
השם שנבחר ליישומון של באר היה "צבע אדום" והשניים החלו לעבוד על עיצוב הממשק, צורת העדכונים, ודרך הפעלתם. "הבאתי בחשבון שאהיה מעין רובוט שמעדכן על כל התרעה. קישרנו את זה לעמוד הפייסבוק שלי, ואז כל הודעה שהייתי כותב בעמוד, הייתה מתקבלת כהתרעה באפליקציה",
באר מוסיף: "בחודש יוני 2012 עבדנו עם ביפר של מד"א, וכך יצא שהעברנו עדכונים לפני מהדורות החדשות אפילו. אנשים הבינו שאצלנו באמת אפשר להתעדכן לפני כולם והאפליקציה הפכה להיות פופולרית".
איך נמדדת פופולריות של אפליקציה?
"לקחנו אפליקציה ישנה של קובי שהיו לה כ־15 אלף הורדות ועבדנו עליה. זה נחשב לכלום. בקטגוריית החדשות היא הייתה בערך במקום ה־200 בדירוג. התחלתי לפרסם בעמוד שלי שיש אפליקציה ושאפשר להוריד ולקבל עדכונים לפני כולם. במבצע 'עמוד ענן', בחודש נובמבר 2012, האפליקציה שלנו זינקה למקום הראשון בכל קטגוריות ההורדה בישראל".
הצלחה עולמית
אבל אם חשבתם שבשלב זה באר נח על זרי הדפנה והתחיל לגרוף רווחים - תחשבו שוב. "בשביל שהאפליקציה לא תקרוס אתה משלם לתחזוקה שלה ולקנייה של עוד שרתים. כל סבב לחימה קנינו עוד שרתים כי נוספו הורדות", הוא מסביר.
עדיין משתמשים באפליקציה? הרי היום מקבלים התרעות על המסך.
"נכון להיום האפליקציה מתעדכנת באופן אוטומטי דרך אתר פיקוד העורף. באתר שלהם הם מאפשרים גישה פתוחה ונוחה לכל מי שרוצה. ככה בחדשות מקבלים את העדכונים, וכך גם אפליקציות אחרות. אבל כן, בהחלט יש אנשים שלא מדליקים בכלל טלוויזיה ומתעדכנים דרך אפליקציית 'צבע אדום' על המצב".
סיפורו של באר, שפיתח את היישומון המצליח עוד לפני שחגג בר מצווה, עורר הדים בארץ ובעולם. "גלעד ארדן, שהיה בזמנו השר להגנת הסביבה, נאם בכנס בחו"ל כאשר במהלך הנאום שלו היה ירי בארץ", הוא נזכר. "הוא קיבל התרעה באפליקציה שלנו והציג אותה בשידור חי והראה שבזמן שהם מדברים, יורים טילים על יישובי הדרום".
"אירוע נוסף שהיה הוא שראיינו אותי בזמנו לערוץ סי.אן.אן. היה תחקירן מטעמם בשם מייק שרצה לראיין אותי וביקשתי את האישור של ההורים שלי", מספר באר וצוחק. "הם לא הבינו מה רוצים ממני ב־סי.אן.אן. ובמה בכלל הסתבכתי. עד אז הם חשבו שאני רק מתעסק בעדכונים. מאז אותה תקופה גם המשפחה וגם החברים מפרגנים לי על זה".
היום באר עובד בחברת הוט בתפקיד מנהל במחלקת השירות במדיה החברתית. "אני בעצם אחראי על כך הנציגים שנותנים מענה ברשתות החברתיות, בין שמדובר במענה בוואטסאפ, בפייסבוק, צ'אטים וכדומה", הוא מסביר.
"את מעט הזמן הפנוי שעוד נותר לי אני משקיע כאיש מדיה במסגרת עמותת 'וסרמיליה'. אני אחראי להעלות סטורי לרשתות החברתיות, לדעת לקלוע למה נכון ומתי. אני מקווה שלמרות שהאפליקציה מסבה לי הרבה גאווה, הצבע האדום הבא שנשמע יהיה רק בהקשר של הפועל באר־שבע".
"העידכון מעניק ביטחון"
במשך השנים נעזרו תושבי הנגב והעוטף באפליקציית "צבע אדום", ובעיקר בימים בהם הירי היה אינטנסיבי והשפיע על ההתנהלות היומיומית של התושבים.
שירן חגשור (40), תושבת נתיבות, מחנכת ומורה לאנגלית בבית הספר 'בארי' בבאר־שבע, נזכרת. "בתקופות 'חמות' ומתוחות, אפליקציית 'צבע אדום' מסייעת לי בכמה אופנים: היא מורידה ממני לחץ, מסייעת לי לדעת מה קורה בזמן אמת, ובכל מקום, וכך אני יודעת שאין צורך להיכנס ללחץ מיותר שלא לצורך".
לדבריה, האפליקציה נוסכת בה ביטחון כלשהו. "זה מוסיף ביטחון, בעיקר כאשר מקבלים עדכון על כך שכיפת ברזל יירטה את הרקטות. לפעמים במהדורות החדשות מחפשים לייצר דרמות, ולכן אני מעדיפה לקבל מידע שהוא אובייקטיבי, רלוונטי ולעיתים גם מהיר יותר מהדיווחים בטלוויזיה.
"אני זוכרת את הימים שלפני עידן האפליקציות, בהם היינו שומעים רק אם יש ירי או לא, ומחכים לעיתים לאזעקה בחוסר ודאות אם ומתי היא תופעל. מפלס החרדה שלי ירד והכלי הזה מסייע לי בהתמודדות יומיומית אל מול המציאות שבה אנו חיים".
לעדכונים: חדשות הקיבוץ
