בשבוע שעבר התכנסו כ-400 מנהלים ומנהות ממגוון קיבוצים ברחבי הארץ לכנס "קפיצת גדילה". הכנס שהעמיד במרכזו את אתגר הצמיחה המואצת בקיבוצים.
האירוע היה הכנס המשותף הראשון לאגפי כלכלה וחברה וקהילה שנולד מתוך ההבנה שאתגרים גדולים דורשים דרכי חשיבה ופעולה חדשות. ההתמודדויות בפניהן ניצבים הקיבוצים מדרום ועד צפון מחייבים אותנו לפעול בשילוב ידיים ולחבר מנהלות ומנהלים מכל התחומים ומהמגזר החברתי-קהילתי והעסקי גם יחד, להיכרות עם העתיד לבוא ולחשיבה משותפת על מה ניתן וכדאי לעשות.
בחלקו הראשון של הכנס התקיימו מושבים מקבילים:
את מושב אגף כלכלה פתח דגן לוין, ראש אגף הכלכלה בתנועה, בסקירה תמציתית של עדכונים בסוגיות בוערות שעל סדר היום הקיבוצי-כלכלי ובהם: מחלקי החשמל, יצרנות חשמל, קרקעות זמניות, מענקי הקורונה ועוד.
לאחר מכן דיבר יעקב בכר, יו"ר שולחן הארגונים הכלכליים הקיבוציים על "שקר הרפורמות" בכלל ושקר הרפורמה בחקלאות בפרט. משם עברו הנוכחות והנוכחים לשמוע את דניאלה פז-ארז, מייסדת ומנכ"לית פז כלכלה ואת ניב תורן, מנכ"ל "דירות בקיבוצים" מבית" משקי הקיבוצים", על שוק הדיור להשכרה בישראל וכיצד הוא פוגש את העולם הקיבוצי במסגרת היחידות הקטנות. הודגש כי סוגיית היחידות הקטנות בקיבוצים מהווה פלטפורמה חשובה ואולי אף הכרחית לצמיחה, קליטה ורב דוריות בקיבוץ.
המשך המושב עסק באתגרי המיסוי בתהליכי השיוך והקליטה. רו"ח ירון רייכמן, מנכ"ל ברית פיקוח סקר את הפסיקה האחרונה בתחום בדגש על 'פס"ד גזר', תוך הדגשת הפרשנות המחמירה של רשות המיסים למיסוי קליטה ושיוך. רו"ח רייכמן הדגיש כי חלה הרעה משמעותית בהתייחסות רשות המיסים להיבטי הקליטה והשיוך ועל כל קיבוץ לערוך ניהול סיכונים והערכות.
אחרון דיבר דגן יראל, רכז הקרקעות בתנועה, וסקר בקצרה את התפתחויות האחרונות בנושאי השיוך והסדר הביניים, וכן סוגיות בוערות בתכנון ובראש וראשונה ציפוף, לוח 2 ופיצול דירות.
המושב של אגף חברה הוקדש לתרבות השיח בקיבוץ וכיצד אפשר להתמודד ברמה האישית, הארגונית והקיבוצית עם השלכותיה. אסתי אשכנזי (כפר חרוב), מגשרת ומלווה תהליכים קהילתיים, דיברה על הגורמים שהשפיעו ומעצבים את תרבות השיח בקיבוץ, כמו הצטרפות אנשים חדשים לקיבוצים ופערים בשפות, המעבר לשיח ברשתות החברתיות (ובעיקר בווטסאפ) והקורונה; על השלכותיהם (ערעור נורמות של שיח, שיח תוקפני ועוד) והכלים שבאפשרותנו להפעיל כממלאות וממלאי תפקידים עבור עצמנו והקהילה על מנת לנהל, לשפר ולשנות את המצב.
בהמשך ערך גיל חובב, מנהל הקהילה במצר, שיחה עם עו"ד שלומית שיחור רייכמן, רשמת האגודות השיתופיות, ותקוה טננבוים, מנהלת המוסד לגישור ובוררות של התנועה, שבה הן שיתפו בתפיסת העולם שלהן לגבי יישוב מחלוקות ובניית הסכמות בקיבוץ. רשמת האגודות אמרה כי היא מאמינה מאוד בגישור וכי אופן ניהול השיח הקהילתי עוזר לשמור על הזהות המשותפת והוא חלק ממנה.
הרשמת שיתפה כי היא מובילה פורום משותף יחד עם התנועה הקיבוצית ושאר התנועות המיישבות, שמטרתו לגבש המלצה לגבי השימוש בגישור כפתרון מועדף ביישוב מחלוקות בקהילה. עו"ד טננבוים התייחסה לחשיבות שבמיצוי התהליכים הפנימיים טרם הפנייה לגוף חיצוני, והדגישה כי לצורך כך חשוב שממלאי התפקידים יצטיידו בכלים ומיומנויות שיסייעו להם בכך.
חלקו השני של הכנס התמקד בנושא המשותף - הצמיחה בפניה עומדים הקיבוצים.
המשנה למזכ"ל התנועה הדס דניאלי ילין: "אחרי שהסדרנו, צמחנו וקלטנו - הגיע הזמן לחזור ולשאול את עצמנו, מי אנחנו, לשם מה אנחנו כאן, מה ישמור על צורת החיים המיוחדת הזו שנקראת קיבוץ, האם הצלחנו לשמור על ערכי הליבה שלנו, ומה כדאי לעשות הלאה כדי לחזק אותם? הגיע הזמן לחזור ולדבר על הדברים הללו, לחבר את כל מה שהפרדנו, להסתכל על התמונה הכוללת והרחבה ולהבין לאן אנחנו רוצים ללכת. בכנס היום ובתהליכים נוספים שאנו בתנועה הקיבוצית מובילים, אנו פותחים לכם ולכן את הפתח לעסוק בנושאים הללו ואנחנו עומדים לרשותכם".
אושרת גני גונן, ראשת מועצת דרום השרון: "הקיבוץ והמרחב הכפרי הוא בית שנעים לגדול ולגדל בו, אך מול זה אני חווה את האתגרים של ניהול רשות מקומית מול רשויות המדינה מול מי שטוען שסיימנו את התפקיד ההיסטורי. זה לא קרה אתמול בבוקר, זה תהליך של שנים, ככה מתנהלים התהליכים הדורסניים האלה. השאלה היא מה החזון שלנו ומה צריך לעשות מול מוסדות התכנון וממשלות ישראל ואיך מציגים את זה שאנחנו לא פתרון קל וזול למצוקת הדיור, אלא לראות איך אנחנו מתאימים את עצמנו לישראל של 2048 על הצמיחה שצפויה עד אז".
ניר מאיר, מזכ"ל התנועה הקיבוצית: "ההתפתחויות סביבנו מחייבות את התנועה הקיבוצית וקיבוציה לשינוי חשיבה. התמונה הזאת אינה בהירה ואינה מובנת לחברי הקיבוצים שאינם מבינים כנראה שאנחנו נשתנה, אם נרצה ואם לא וזה יקרה מהר יותר ממה שהיינו רוצים. אם לא נצליח, פשוט לא נהיה. קצב הגידול שלנו הוא מהיר יחסית לעצמנו אבל איטי מאוד יחסית לצרכי מדינת ישראל. בגלל תוחלת החיים הקצרה של הממשלה, כל ממשלה, לא עושים בישראל תהליכי תכנון ארוכי טווח. אפשר לתכנן ערים שיכילו הרבה יותר תושבים, אבל הרבה יותר קל ומהיר לדרוס קרקע חקלאית... "
"מצד שני יש גם הזדמנויות, ובשורות טובות. בשנה וחצי האחרונות אנחנו נמצאים בסביבה אחרת בכל מה שקשור לשיוך ובניה - 15 קיבוצים סיימו שיוך קנייני ו-12 סיימו את חלופת אגודה, זה גידול מסחרר ביחס להספקים בעבר. ההנהלה הנוכחית של רמ"י מעודדת את השיוך. הממסד רוצה שנשייך, נשלם ונגדל ואם איננו עושים את זה יתכן שאיננו מפנימים את השינוי".
"עכשיו הגענו לרגע האמת עם עצמנו – האם אנחנו רוצים להשלים את התהליך ? – זה יקר, וצריך לשלם עליו. אבל אין ברירה. זאת השאלה האמתית לארבע השנים הבאות – להשלים את התהליך או לחזור ממנו. בואו נרתם לרצון של רמ"י לסיים את התהליך, צריך להתכתב עם המצב ולהסביר אותו לחברים.
"אני מבין שיש קושי בקיבוץ לצמוח מהר מידי. ברור כי צמיחה מהירה עלולה לפגוע בזהות הקיבוצית.
"מצד אחד נכון וחשוב להוביל תהליך ארוך, אבל זה לא מתכתב עם המציאות במדינה, וקשה מאוד להסביר ולהגן על זה. אי אפשר להסביר את הצמיחה של הערים מסביב אל מול הרצון שלנו לצמוח לאט. האתגר הוא קפיצת גדילה מבלי לאבד את זהותנו. זה תהליך אסטרטגי בכל קיבוץ. וזה לא לנצח יישאר לבחירתנו.
"אנחנו חייבים לגדול ואנחנו יכולים לגדול, אנחנו חוששים שאם נגדל מהר זה ישנה אותנו. זה באמת מה שיקרה, זה ישנה אותנו, השאלה אם זה יקרה בהכוונה שלנו או מעל הראש שלנו. אי אפשר להתעלם מצרכי המדינה, חייבים להתכתב איתם בכל מערכות הקיבוץ שישמרו את היתרונות בכל אחד מהם. וכל קהילה צריכה לבחור את העקרונות שעליהם חייבים לשמור ועל מה אפשר לוותר בכדי לצמוח. וצריך לדעת – צריך לחשוב איך מפירות הנכסים המשותפים לא נחלק דיווידנדים, אלא נחזק את החברה, את החינוך, את הערבות ההדדית ואת זהותנו הייחודית. נכון,זה טוויסט במחשבה, אבל חייבים להתמודד עם המציאות".
בחלקו האחרון של הכנס התחלקו המשתתפות והמשתתפים לקבוצות דיון וחשיבה שבהן דמיינו יחד את תמונת העתיד המיטבית של הקיבוץ של מחר, לנוכח המגמות שנפרשו בהרצאות השונות, והעלו הצעות לפעולות ותהליכים שיש לקיים ולקדם ברמת הקיבוץ והתנועה על מנת להיערך בצורה הטובה ביותר כבר היום כדי להגשים זאת. את תוצרי הדיונים יקבצו בתנועה למסמך שיועבר בקרוב לקיבוצים.
