מה לא עוללה לנו הקורונה? שיבשה את החיים, פגעה כלכלית, הרחיקה חברתית, טלטלה רגשית וגם לא הבהירה מתי היא מתכוונת להסתלק. אז מה הפלא שאצל זוגות רבים, ככל שמתרבים הגלים, הגרפים והעקומות, לא נשאר כוח ולא חשק?
"בגל הקורונה הראשון לאנשים היו המון אנרגיות ועוצמות. היה להם צורך הישרדותי להילחם באויב החיצוני ולשמור על עצמם ועל היקרים להם", אומרת אריאל שער-מנדל, מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת. "לרוב הישרדות מובילה להמון תשוקה לחיים – ובהתאם גם לסקס ולילודה. לכן רואים בדרך כלל את ה"בייבי בום" תשעה חודשים אחרי המלחמות".
וירוס בחדר המיטותוירוס בחדר המיטות
וירוס בחדר המיטות
(צילום: shutterstock)
גל הקורונה הראשון הציב מראה חדשה מול בני הזוג. גברים ונשים שהיו מורגלים בסדר יום מטורף ובקושי ראו זה את זו, פתאום גילו את ה'ביחד' – לטוב ולרע. "היו כאלה שהשעות המרובות חיזקו את הפנאי, האינטימיות והמגע ביניהם, ואז הקשר והמיניות זכו לעדנה מחודשת", אומרת שער-מנדל. "והיו גם זוגות שסחבו בעיות עוד קודם לקורונה, ועבורם ההימצאות המשותפת יחד 24/7 רק הקצינה את הקושי ואת הריחוק".
במה שונה הגל השני?
"לכאורה בני הזוג חזרו לשגרה: עבודה, ריצות, ילדים. ומרגע שהייתה כבר הסתגלות לאיום החיצוני, בתוך הבית הדברים חזרו לעצבן אותנו. שוב הפכנו ערים לחסרונות של בני הזוג וגילינו פחות נכונות להבליג".
לא לוותר על המגע. להחזיק ידיים, להתחבק, ללטףלא לוותר על המגע. להחזיק ידיים, להתחבק, ללטף
לא לוותר על המגע. להחזיק ידיים, להתחבק, ללטף
(צילום: shutterstock)
את המריבות, חוסר הוודאות והקושי הכלכלי מלווה בעיה נוספת: הילדים נמצאים בבית בסוג של חופש גדול מתמשך שלא רואים את סופו. בין אם מדובר בבני נוער ובין אם בילדים קטנים, האינטימיות סופגת פגיעה.
"כשיש בבית מתבגרים, הם הולכים לישון הרבה אחרי ההורים – ואלה מעדיפים, בשל הנוכחות הערה, לוותר על הסקס. כשיש בבית ילדים קטנים, ההורים מותשים מהטיפול בהם, וממילא אין להם כוח לסקס. התוצאה היא שלאט לאט הסקס שוב נעלם ומשאיר אותנו א-מיניים בתוך הקשר".
כלומר?
"זוגות א-מיניים מתנהגים כמו שותפים לדירה, מנמיכים את התשוקה המינית לגובה אפס ומתמקדים בהורות, בקניות ובמשכנתא. כשזוג מתחיל להרגיש ולהתנהג כך, הוא בעצם מכבה בתוך עצמו את המיניות כדי להתאים לדגם הזוגי ולהפחית את מידת התסכול".
אריאל שער-מנדל. "להתאים את הזוגיות לנסיבות ולאפשרויות שיש כרגע בבית"אריאל שער-מנדל. "להתאים את הזוגיות לנסיבות ולאפשרויות שיש כרגע בבית"
אריאל שער-מנדל. "להתאים את הזוגיות לנסיבות ולאפשרויות שיש כרגע בבית"
(צילום: יערה דלגושן)
להדליק, אפילו בקטנה
"מה שחשוב זה להדליק מפעם לפעם את הגחלת. גם אם זה קורה לעיתים רחוקות, חשוב להישאר בחוויה שאנחנו זוג עם מיניות ותשוקה, גם אם כרגע התנאים לא מאפשרים".
ברגל, ביד, העיקר לגעת
"אחד הדברים שיכול לעזור הוא שמירה על המגע. גם אם אין לנו כרגע בחיים דברים שאהבנו לעשות כזוג, כמו בילויים, יציאות, סרטים, מסעדות, נופש בחו"ל או חופשה בבית מלון, עדיין חשוב לנסות לשמור על המגע. אתם רואים סרט בטלוויזיה? נסו לגעת ברגל אחד של השנייה. התעוררתם בבוקר? תתחבקו. במהלך היום שלחו יד אחד אל השני. זה משמר את התשוקה, אחרת היא נעלמת לחלוטין. אגב, הילדים מאוד אוהבים לראות את ההורים שלהם מתחבקים או מלטפים זה את זה".
לא להיכנס ללחץ
"אין צורך להיבהל כשמינון הסקס פוחת. צריך להבין שעכשיו, כשיש חופש גדול, קורונה ואווירת חוסר ודאות, זה טבעי שיש פחות כוח לסקס. מה שחשוב זה שאף אחד מבני הזוג לא משתמש בסקס כאמצעי של נקמה או לחץ. עייפים? זה לא סוף העולם".
למלא מצברים
"למרות הקושי, כדאי לנסות לגנוב יום אחד, לילה אחד, כדי לברוח לצימר ולמלא מצברים מיניים. זה משאיר את בני הזוג חיוניים, עם זיכרון של חיבור מיני ותחושה שאתם זוג מיני".
בהתאם לנסיבות
"החוכמה היא להתאים את הזוגיות לנסיבות ולאפשרויות שיש כרגע בבית. אם יש רק מתבגרים בסביבה שהולכים לישון בארבע לפנות בוקר וישנים עד הצהריים, אפשר לעבור לסקס של בוקר".