ההיסטריה ההמונית שאחזה בתושבי יבנה ביום שישי הלוהט, לאור עליית הטמפרטורות האפוקליפטית והבלתי נתפשת, באה לידי ביטוי מטורף במיוחד בהתנפלות ההמונית של זקנים, נשים וטף נדחף על שתי חנויות הגלידה הסמוכות באזור התעשייה המזרחי של העיר: "גלידה'לה" ו"בן אנד ג'ריס".
לא ציפינו לשום יחס מיוחד או פינוק ב"גלידה'לה", שהיא חנות גלידות לקחת בלבד שמתגאה במחירים זולים במיוחד, והיינו מוכנים לשאת את הצפיפות והדחיפות (למרות שבדיעבד השילוב של הדחיסות האנושית והטמפרטורה בחוץ הפך את החוויה לכבדה מדי עבור בלוטות הריח שלנו).
לגבי גלידריית "בן אנד ג'ריס", זה סיפור אחר לחלוטין. האכזבה כאן ממצב הגלידות, המקום, היחס והניקיון היתה עצומה והזכירה את הביקור הכואב בסניף של הרשת בקרית מלאכי, מה שהדגיש שוב עד כמה גדול הפער בין הגלידות המשובחות של הרשת ובין הרמה של חנויות הגלידה שלה.
זהירות, גלידה נוזלית
הדבר הטוב היחיד שאפשר היה להגיד על חנות המפעל של "בן אנד ג'ריס" ביום שישי שעבר זה שהמזגן עבד - אבל בהתחשב בגל החום הקיצוני ששרר כאן זה לא ממש עזר לגלידות האומללות שבקערות המתכת שמעבר לזכוכית הראווה המטונפת.
הגלידות התקשו לשמור על מוצקות, אפילו רק למראית עין, והתחזיות הקודרות על התחממות גלובלית וקרחונים נמסים שיציפו את כדור הארץ קיבלו מראה מוחשי כאן בגלידרייה.
"לא ביקשתי מילקשייק", ניסה להתבדח לקוח אומלל שגלידת השוקולד שלו נזלה באופן מסיבי במיוחד מהגביע שקיבל. אבל הילדה חסרת ההומור והסבלנות שמעבר לדלפק הסבירה לו ש"לא מדובר במילקשייק אלא בגלידת בן אנד ג'ריס", ונזפה בו שזה מה שהוא ביקש.
אז לא, גברת צעירה. גלידת בן אנד ג'ריס שאנחנו מכירים ואוהבים היא גלידה קשה בצורה בלתי נסבלת, ובגלל זה אנחנו אוהבים ומעריכים אותה.
היא קשה עד כדי כך שאי אפשר לעיתים לנעוץ בה מסמר פלדה מספר 10 עם פטיש אוויר, היא קשוחה ברמה שאם לא ממתינים כמה דקות שתתרכך קצת, אפילו עם מקדחה לא נצליח להחדיר לתוכה דיבל 7 מילימטר סנפיר.
היא מוצקה עד כדי כך שגם אחרי חמש דקות של המתנה, כשאתה מנסה להחדיר לתוכה כפית, גם חתיכת הגלידה הקטנה שהצלחת לחפור מתחתיה בדקות האחרונות ואתה מנסה לשלוף אותה מגוש הגלידה הקשוח, עפה למרחקים שלא ידעת שגלידה מסוגלת להגיע.
אז לא, גברת צעירה. זה כן מילקשייק. כי זה לא יכול להיות גלידה של בן אנד ג'ריס.
לא מה שכתוב
כשהגעתי לגלידרייה היו שני תורים משתרכים ועצבניים. אחד לאלו שאוגרים גלידות לקחת הביתה למקרה שהחום לא ייפסק לעולם ואחד לאלה שרוצים לאכול במקום.
אני נמניתי עם חברי הקבוצה השנייה, שהתאחדה סביב התחושה הבסיסית של העדפה קולקטיבית שלא לצאת יותר לעולם שבחוץ אם הטמפרטורות לא יירדו שוב מתחת ל־40 מעלות, אבל היתה הרגשה באוויר (וגם על הרצפה) שהחבר'ה של "בן אנד ג'ריס" ביבנה יעשו הכל על מנת שלא נרגיש כך.
מה רע? מה לא: המקום לא נקי (בלשון המעטה), השירותים מטונפים (וקשה לחשוב על לשון שתצליח להמעיט את האופן שבו ניתן להמחיש את הטינופת הזו) והתורים מבולבלים לפחות כמו הדלפקיסטיות, שלא יודעות לכוון לגלידות הנכונות.
מעל שלוש קערות מתכת בצד השמאלי של מקרר הגלידות כתוב "צ'רי גרסיה", אולי הגלידה הכי אהובה עליי מבית היוצר של בנימין וירמיהו (הלוא הם בנג'מין וג'רמייה - בן אנד ג'ריס).
למגינת הלב ושאר האברים, אף אחת משלוש הגלידות (או מה שהיה גלידות לפני שהפכו לנוזל) לא היתה מה שבישרה הכתובית מעליהן.
כששאלתי איפה הצ'רי גרסיה השיבו הדלפקיסטיות שאין, וכאשר שאלתי אם יש גלידה עם דובדבנים במקום צ'רי גרסיה, הן ענו, הפעם בחוסר סבלנות, שאסתכל בעצמי. כשתהיתי איך אדע אם מה שכתוב מעל הגלידה זה בכלל לא הגלידה, הסתבר שהן כבר עם לקוח אחר, מסייעות גם לו להבין שהוא לבד במערכה.
תירוצים במשטרה
כשהדלפקאית חזרה אליי כי הבטחתי שלא אשאל יותר שאלות מציקות אלא אזמין וזהו, הזמנתי ופל בלגי עם כדור סורבה מנגו וכדור של עוגת גבינה ותות.
את הלכלוך שעל השולחן שלי פיניתי לשולחן ליד, נשמתי עמוק והתיישבתי. הוופל הבלגי היה תעשייתי ולא טעים, וחיממו אותו כל כך בקמצנות שאם הייתי מוציא אותו דקה החוצה לחום הגדול הוא היה פריך הרבה יותר.
סורבה המנגו היה מלא גושי קרח, כשל מי שכבר ראה עולם, התחרט וחזר לזמן מה לפריזר, וכדור עוגת הגבינה היה רך ומעצבן. לא נהניתי בכלל.
הבידור היחיד היה המריבות של האנשים בתור. מסתבר שביום כזה אף אחד לא מוכן לחנות יותר ממטר מפתח הגלידרייה על מנת לצמצם את המרחק בין מזגן למזגן.
הבעיה שאם יש עשרות אנשים בתוך הגלידרייה וכולם חונים מטר מהפתח, זה קצת מסבך את העניינים למי שרוצה לצאת. אז כן, היו קטעים ואיומים הדדיים ואפילו הזמינו משטרה - שלא הגיעה כמובן, כי איזה שוטר מוכן לצאת מבניין תחנת משטרה ממוזג בחום כזה, במיוחד למקום שכולם יודעים שהגלידה בו ממש נוזלית.
מראה מקום:
"בן אנד ג'ריס", המיסב 5, יבנה, טלפון: 08-9420586
שעות פעילות: א'-ה' 9:30-23:00, ו' 9:00-15:30, מוצ"ש עד 23:30
פסקול: אריאנה גרנדה
תג מחיר: ופל בלגי ושני כדורי גלידה - 31 שקל
