יום הבחירות יעבור על יואל מרשק (גבעת השלושה) ביישוב היהודי בחברון. לא סתם ביישוב היהודי בחברון, אלא במשימה הלאומית שהוא נטל על עצמו - לכהן בתפקיד יושב ראש ועדת הקלפי המקומית. "אי אפשר להסתפק בדיבורים", הוא אומר; "מוכרחים לעשות. לכן, כשפנו אליי מהמחנה הדמוקרטי בבקשה לאייש את תפקיד יו"ר ועדת הקלפי בחברון, ואמרו לי שלא נמצא אף אחד שמוכן לעשות את זה כי כולם חוששים, אמרתי שאני מוכן לקבל עליי את התפקיד. ציינתי בפניהם שאני נענה לבקשתם אף על פי שאני נשאר חבר מפלגת העבודה".
מה נדרש ממך במסגרת התפקיד?
"קודם כול, להתנהל ביושר. להגיע למקום הקלפי בשבע בבוקר, ולהישאר בו בשעות ההצבעה עד עשר בלילה. לאחר מכן, לנהל את ספירת הקולות ולהביא את הקלפי ואת מה שנלווה אליה למטה ועדת הבחירות בירושלים".
המתנחלים הקיצוניים לא ממש אוהבים אותך.
"חלקם דווקא מכירים אותי ומכבדים אותי מאוד".
למרשק יש "היסטוריה" עם המתנחלים. כאשר סייע לחקלאים פלסטינים במסיק הזיתים במסגרת פעילותו כראש אגף המשימות בתנועה הקיבוצית, האשימו אותו המתנחלים שהוא גודע בכוונה עצי זית של פלסטינים כדי לעורר פרובוקציות, וזאת לאחר שנמצא ברכבו מסור חשמלי. הדבר לא היה ולא נברא כמובן. גם כיום אין הוא אהוד בקרב המתנחלים הקיצוניים, כיוון שהוא מסייע לתושבי הכפר הבדואי חאן אל־אחמר המסרבים להתפנות ממקומם.
נראה לי שבחברון נמצאים המתנחלים המכבדים אותך פחות. אתה לא חושש שיקרה משהו לך או לרכב שלך?
"זה כבר קרה בעבר. כבר התנכלו לרכב שלי, למשל ביצהר, כשנכנסתי לסוכה שלהם לפני עשר שנים. כשיצאתי משם, בצהרי היום, היו ארבעת הגלגלים מפונצ'רים. מח"ט הגזרה הוזעק למקום וארגן לי אבטחה של חיילים. אני רגיל לדברים האלה ולא נבהל מהם. אני משער שהכול יעבור בשלום".
מה עמדתך באשר לדרישת הליכוד להכניס מצלמות לאזור הקלפי מתוך כוונה להרתיע בוחרים ערבים?
"אני חושב שרוב האנשים אינם מתנגדים באופן עקרוני להכנסת מצלמות, אבל רוצים שזה ייעשה בחקיקה. אין שום סיבה שהכול לא יהיה על השולחן, באופן מסודר וגלוי. אני מקבל את עמדת היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, שצריך לעשות את זה בצורה מסודרת ולא לשנות את הכללים באמצע המשחק. יש בזה הגיון רב, ולכן אני לא נגד מצלמות. אין לי בעיה שכולם יצלמו את כולם, אבל לא שכל אחד יעשה את מה שהוא חושב לנכון. ההתעקשות של הליכוד העידה בעיניי על החששות של ביבי נתניהו מתוצאות הבחירות. זה היה ניסיון שלו למצוא אחרי הבחירות תירוץ לכך שהוא לא יצליח להרכיב קואליציה של 61 ח"כים מהימין ומהמפלגות הדתיות. הוא מרגיש שהתוצאות הולכות ונשמטות מידיו".
אם נציגי הימין יתעקשו להגיע לקלפיות ביישובים הערביים חמושים במצלמות, האם תציע למפלגות השמאל לשלוח משקיפים עם מצלמות לקלפי בחברון?
"לא. קודם כול אעבוד על פי החוק ועל פי הנחיות ועדת הבחירות המרכזית. אין אפשרות לאנשים להיכנס חופשי ולהסתובב בתוך חדר הקלפי, כמו שאין אפשרות לעשות תעמולה ליד הקלפי. רק מי שעומד להצביע ייכנס לחדר הקלפי. אני לא אאפשר חגיגות סביב הבחירות האלו. אני קורא לעוד חברים מהתנועה הקיבוצית להשתלב בוועדות הקלפי בכל הארץ בתפקידים השונים, כדי לשמור על הדמוקרטיה ועל טוהר הבחירות".
כאמור, מרשק הוא חבר מפלגת העבודה, והוא מדגיש שבית לא עוזבים ועל הבית נאבקים. "כבר שנים", הוא אומר, "בכמה מערכות בחירות, אני נמצא בעשרים המקומות האחרונים של רשימת העבודה לכנסת, ולא מתפתה להצעות לעבור לעשירייה הראשונה או השנייה".
אתה לא מצטער שהעבודה התאחדה עם גשר ולא עם המחנה הדמוקרטי למפלגת שמאל אחת שתבטא את התנועה הקיבוצית?
"ודאי שאני מצטער. הייתי בעד האיחוד הזה, ולצערי הוא לא צלח. כבר לפני חצי שנה הייתי שותף מאחורי הקלעים לאהוד ברק בניסיון להקים מפלגה שתכלול את העבודה בראשות גבאי, התנועה בראשות ציפי לבני, מרצ וכחול־לבן. מה שפוצץ את העניין היה ההדחה של ציפי לבני. ההערכה הייתה שנוכל להגיע ל־15 מנדטים במפלגת שמאל אחת, ועכשיו צריך לראות אם נגיע למספר הזה או יותר כשאנחנו רצים בשתי מפלגות נפרדות".
עבור יום עבודה כיו"ר ועדת הקלפי בחברון יקבל מרשק מהמדינה שכר ברוטו בסך 1,500 שקלים, והנטו שיישאר בידיו יסתכם ב־1,150 שקלים. "כל השכר הזה", מדגיש מרשק, "הולך לפעילות עם הילדים של הנשים הפיליפיניות העומדים בפני גירוש מהארץ עם אימותיהם".
