מירית ארז מנצר סרני, ראש המטה הקיבוצי במפלגת "הליכוד", מעידה על עצמה שהיא נמצאת על פרשת דרכים ובהתלבטות בדבר המשך תמיכתה במפלגה בראשות נתניהו.
היא, שעמדה כצוק איתן בכל מערכות הבחירות מאז 2002 ונשארה נאמנה לליכוד גם לאחר שאריק שרון פרש והקים את "קדימה" – שואלת את עצמה האם נכון לתמוך בליכוד במועד ב' של בחירות 2019. ואם בארזים נפלה שלהבת, מה יעשו אזובי הקיר?
"יש הרבה דברים שלא מוצאים חן בעיניי", היא אומרת. "אני מאוד לא אוהבת את החיבורים שנעשו בגוש הימין ביוזמת הליכוד, שבהם הבטיחו תיקים בכירים לבצלאל סמוטריץ' ולרפי פרץ ודחפו לצירוף של הכהניסטים מ'עוצמה יהודית' ל'איחוד מפלגות הימין'. הדעות שלהם הן ממש לא לטעמי".
מה זה גורם לך?
"זה גורם לי לחשוב על המשך דרכי בתחום הפוליטי".
זה יכול להביא אותך לא להצביע לליכוד?
"לגמרי".
ארז (54), אם לשלושה בוגרים בני 33 ,31 ו-25, הגיעה לנצר סרני בעקבות נישואין, ומאז היא שם. יש לה שני תארים במשפטים, אך היא עובדת בתחום הרווחה של החברים המבוגרים בקיבוץ.
לליכוד הצטרפה בשנת 2002 בתקופת האינתיפאדה השנייה, לאחר שאריק שרון נבחר לראשות הממשלה. "האמנתי באריק שרון, ולא באנשי מפלגת העבודה", היא אומרת.
כשהחליטה להקים את המטה הקיבוצי בליכוד ולעמוד בראשו, שמה לה למטרה לפקוד מאות חברי קיבוצים למפלגה. במערכות הבחירות שלאחר מכן כבר הצביעו אלפים מהם למפלגת הימין. בבחירות האחרונות הצביעו לליכוד בתנועה הקיבוצית 6,159 איש, 6.41% מכלל המצביעים. לדברי ארז, מדובר בחברי קיבוצים ולאו דווקא בתושבי הרחבות קהילתיות. "רוב המצביעים הצטרפו ביוזמתי בתקופת אריק שרון, ונשארו מאז בליכוד".
איך מתייחסים בקיבוצים אלייך ואל קיבוצניקים אחרים שמצביעים לליכוד?
"בזמנו זה נתפס כמוזר ואפילו מצחיק, אבל התנהגו אליי בסדר גמור ודי חיבקו אותי. ההתלבטות שלי קשורה יותר למה שקורה בליכוד ופחות בקיבוץ. היום רואים בעין לא יפה את אלה שמצביעים למפלגות ימין אחרות ובעיקר לאביגדור ליברמן, שאני די מעריכה את האומץ, הכוח והיושר שלו. הוא אומר בפנים את מה שהוא חושב".
ישנם עימותים וויכוחים אִיתך בחצר הקיבוץ?
"לא. כל אחד עושה כרצונו. הרוח היא ליברלית. אנשים מבינים שהמצטרפים החדשים לקיבוץ, כמו למשל אצלנו בנצר סרני, באים עם עמדות פוליטיות מגובשות, ומקבלים את זה".
עכשיו היא מתפנה להתייחס לבני משפחת נתניהו, שגם להם יש חלק נכבד בהתלבטותה לגבי המשך דרכה בליכוד. "חבל לי על ההתנהגות שלהם", אומרת ארז, "הם ממש הרסו לעצמם. די. מספיק. הם חייבים ללכת. אף אחד הוא לא מלך. אני ממש מקווה שבקרוב יחוקקו חוק שאין יותר משלוש קדנציות. רק אז הכול יהיה בסדר".
את רואה בהם דוגמה להסתאבות?
"לגמרי. הם נגועים בשחיתות ותאבי כוח. הכוח משחית".
את אומרת את זה בפומבי בשיחות עם חברי ליכוד?
"אני אומרת את זה בכל מקום. הרבה מצביעי ליכוד עוברים משום כך אל ליברמן. לא לימין החדש".
נראה שגם ארז, אם תחליט לא להצביע לליכוד, תיתן את קולה לליברמן. "הוא לא מפחד לדבר. הוא לא מצביע בעד דברים שאינו מאמין בהם, והוא דוחף את חוק הגיוס – שזה נושא מאוד מרגיז כבר הרבה שנים".
אבל גם הוא נחקר בנושאי טוהר המידות ויצא מזה בעור שיניו.
"הוא עבר חקירות ויצא זכאי. מבחינתי זה נגמר".
מה את חושבת על אהוד ברק?
"אני לא מאמינה בחיבור בינו לביו סתיו שפיר ומרצ. למרות הרקורד הביטחוני שלו, אי-אפשר לסמוך עליו. אני לא אוהבת אנשים כמו ברק וסתיו שפיר, שרצים ממפלגה אחת לשנייה. כשהיו דברים שלא נראו לי בליכוד, ניסיתי לשנות אותם מהמקום הקטן שלי. לא עוברים כל יום מפלגה".
על מפלגת "העבודה" דווקא יש לארז דעה חיובית: "להפתעתי, ישנם במפלגת העבודה ח"כים טובים מאוד. מצד אחד, מאוד עצוב לי שאיציק שמולי לא ניצח בפריימריז על ראשות המפלגה. מצד שני, הוא קיבל את זה יפה ונשאר בה. ככה צריך להיות".
במשך שנים טענו שהעבודה היא מפלגה אשכנזית של חברי קיבוצים. עכשיו, כשיש לה הנהגה מזרחית מהפריפריה, זה לא משכנע אותך וחברי ליכוד אחרים להצביע עבורה?
"אף על פי שאני מעריכה את הח"כים בעבודה, לא נראה לי שאצביע עבורם. אני נשארת עם ההתלבטות הקשה שלי, ונראה מה יהיה".
