גם בעשור האחרון התמקד עיקר הייצור של מפעלי התעשייה הקיבוציים בלואוטק (תעשייה כבדה), אבל מסתמן שהשינוי במגמה כבר כאן, קרוב מתמיד. בחמש השנים האחרונות, ובעיקר מאז שהוקמה קרן 'המשתלה' - שנועדה לעודד חדשנות טכנולוגית בקיבוצים, ומשותפת לתנועה הקיבוצית ולאיגוד התעשייה הקיבוצית - ישנו גידול מרשים בכל הקשור להשקעות ולטיפוח מיזמי הייטק וחיבור בין חברות סטרטאפ לקיבוצים הנכנסים לתוכן כשותפים עסקיים. 'המשתלה' יוצרת חיבורים בין קיבוצים ומפעליהם לבין יזמויות הזנק, ומסייעת במימון השקעות.
רפי נבו, חבר קיבוץ גלאון ומנכ"ל הקרן, מנהל גם את אגף יזמות, חדשנות ומו"פ באיגוד התעשייה הקיבוצית. נבו מספר כי רק בשנת 2018 לבדה רשמו מפעלי הקיבוצים - שבהם מעל 30 אלף עובדים, חברים ושכירים - שיא של כל הזמנים במכירות, שהגיעו ל־44.9 מיליארד שקלים. רוב המפעלים נמצאים בפריפריה - בדרומה ובצפונה של הארץ.
בעברו היה נבו יזם של חברות בתחום המים, ניהל חברה בתחום התוכנה ואת החממה הטכנולוגית באשקלון. לאחר ניהול מספר חברות גדולות התפנה לעיסוקו הנוכחי. "כשמדברים על קרן המשתלה, מתייחסים למעשה למאיץ עסקי שמחבר בין קיבוצים לחברות טכנולוגיה", הוא מסביר, "ובחלק מהמקרים היא מסייעת כספית. נוסף על כך אנחנו מסייעים ליזמים שעדיין לא הקימו חברה, אבל יש להם רעיון טכנולוגי טוב ששווה לפתח אותו.
"אנחנו מעניקים ליזם או ליזמים מעטפת פיתוח עסקי כולל. אנחנו נמצאים כבר שנה וחצי בשער הנגב עם יזמים כאלה, והוצאנו קול קורא ליזמים גם בעמק המעיינות. בתוך כך מקדמים פיתוח טכנולוגי מול המו"פים והמפעלים. רצפת הייצור עוברת משימוש בכוח אדם, שלעיתים אינו בנמצא, לרובוטיקה. ברור שהתעשייה הכבדה עדיין דומיננטית הרבה יותר מזו הקלה, אבל אנחנו בכיוון הנכון".
במה מתמקדות שותפויות הסטרטאפ הקיבוציות בעשור האחרון?
רפי נבו: "בעיקר בתחומי חקלאות מדויקת, איכות המוצר ופלסטיק מתכלה. בתחום הקנביס, שמתחיל להיכנס לחקלאות הקיבוצית, אין חדשנות דומה, וההתקדמות איטית יחסית. דווקא האצות, שמהן מפיקים תוספים טבעיים למזון, מעוררות עניין בקרב יזמים קיבוציים, למשל בעין שמר. בין הפיתוחים מעוררי העניין שהחלו את דרכם בחמש השנים האחרונות ניתן לציין תרסיסים נטולי גז, אריזות קרטון שמחליפות את הפלסטיק המזיק שאינו מתכלה - כפר מסריק שותף למיזם, נושאי קיימות, איכות הסביבה וחקלאות מדויקת - כל אלה זוכים לפיתוחים מעניינים".
גרינספנס זכתה כבר בשנת 2013 במקום הראשון בקטגוריית כימיקלים וחומרים מתקדמים בתחרות ה'קלינטק' הבין־לאומית שנערכה בעמק הסיליקון בארצות הברית. הפיתוח שהקנה לה את הפרס הוא שרוול אלסטי המייתר את הצורך בשימוש בגז דחוס באריזות לחץ מתכתיות המשמשות בעיקר בתעשיית הקוסמטיקה וידועות בתרומתן השלילית לסביבה. גרינספנס זכתה גם במקום השני בקטגוריה הכללית בתחרות. החברה עלתה לשלב התחרות הבין־לאומית בעמק הסיליקון לאחר שזכתה בתחרות ה"קלינטק אופן ישראל" שנערכה בארץ באותה שנה.
מאחורי החברה המבטיחה עומדים אמיר בירן וגדי הר־שי, המשמש בתפקיד המנכ"ל. לדברי בירן מדובר בפטנט ייחודי בעולם שאמור להחליף בעתיד הקרוב או הרחוק את כל מכלי המתכת והאלומיניום. "מדי שנה בשנה מיוצרים בעולם כ־12 מיליארד תכשירי תרסיס, ג'ל וקצף באריזות לחץ מתכתיות, לשימושים שונים הצורכים מעל 500 אלף טונות של גזים", מספר בירן.
"השרוול שפיתחה GreenSpense עשוי מחומר מיוחד ומולבש על שקיק פנימי סטנדרטי המצוי בתעשייה. בעת תהליך המילוי, השרוול מפתח לחץ עבודה גבוה הנדרש ליצירת תרסיס איכותי. בשונה מהגז, המפעיל לחץ לכל הכיוונים, הכוח שמפעיל השרוול מופנה רק כלפי מרכז האריזה. כך מתאפשר מעבר מאריזות לחץ מתכתיות עגולות לאריזות העשויות ממגוון חומרים - פלסטיק, קרטון וכדומה - ומגוון עיצובים המקנים ביו השאר יתרונות שיווקיים משמעותיים ליצרנים. הטכנולוגיה מפשטת ומוזילה את תהליך הייצור, וקלה להטמעה בקווי המילוי הקיימים".
מדוע החברה בעלת המוצר הייחודי שיעשה מהפכה ירוקה בעולם כולו בחרה להתמקם דווקא במעוז חיים?
"יש בקיבוץ חברה חמודה, שותפים לה שגיא וחיים סלוצקי, והיא ידעה לייצר עבורנו שקית ייחודית מחומר פלסטי שעמדה בלחצים פנימיים של החומר. התחלנו לעבוד איתם ונשארנו שם אף על פי שכיום הם לא מעורבים בתהליך הייצור. אנחנו עובדים במעוז חיים ונהנים מהשירותים השונים שיש לקיבוץ להציע, לרבות חדר האוכל".
בתוך כמה זמן אתה מעריך שתהיו על המדפים עם האריזות החדשות והחומר שפיתחתם ומחליף את הגז המוכר?
"אני מעריך שבתוך חצי שנה, ואז זה יהיה שיטפון, לא רק בארץ. מכלי הלחץ ייעלמו, ובמקומם יהיו שקיות, קרטונים, חומרים מתכלים או אריזות רב־פעמיות. אנחנו גאים מאוד במוצר הייחודי ובטוחים שהוא מורכב ומסובך כל כך לייצור, שלא במהרה יהיו לו חקיינים".
