קיבוץ התקין תוכנת מעקב במחשבו של חבר ששימש בתפקיד מנהל התקשורת בקיבוץ, "לנוכח חשדות בדבר מידע שהיה לו על אודות מסמכים שהוא לא היה אמור לדעת עליהם". תוכנת המעקב הפיקה סרטון שלטענת הקיבוץ תיעד את החבר נכנס לחשבון הדוא"ל של מנהל הקהילה ומחפש הודעות הנוגעות לו. עוד נטען כי הוא מצא הודעה מסוימת ושלח אותה לכתובת הדוא"ל שלו.
החבר נקרא למנהל הקהילה וליו"ר הקיבוץ, הם הראו לו את הסרטון וביקשו את תגובתו. לטענת החבר לא היה מדובר בו, אך הקיבוץ פיטר אותו מתפקידו. בבית משפט השלום בנצרת תבע החבר, באמצעות עו"ד דורון נור, 800 אלף שקל פיצויים וזכויות בגין הפסקת העסקתו בקיבוץ.
להגנתו טען הקיבוץ, באמצעות עו"ד ניצן טבנקין (קופרשמיט את גולדשטיין ושות'), כי התנהלותו של החבר התובע היא זו שעוררה את החשד והחלה את הפרשה. כך למשל בפגישה של נציגי הקיבוץ עימו, שעסקה בהיקף הסיוע שיעניק הקיבוץ לבנו, נאמרו אמירות מפי החבר שכללו פירוט של מידע שלא היה אמור להימצא בידיעתו (מסמך פנימי שבו פורטה הצעה לחלוקה בין הקיבוץ לבין החבר באשר לסיוע לבן).
במקרה אחר ידע החבר על אודות הליכי קבלת החלטות בענייניו בקשר לתפקידו ממסמכים שלא היו אמורים להיות בידיו. כל אלה הדליקו נורה אדומה אצל נציגי הקיבוץ. צוות הניהול בקיבוץ החליט לבחון את הדברים לעומקם באמצעות חברה המתמחה בעבירות מחשב, וכך הופק הסרטון האמור.
לטענת הקיבוץ ניצל החבר את תפקידו כדי לחדור לחשבון הדוא"ל של הממונה עליו ולאתר בו חומרים, כדי להשיג יתרון במו"מ מולו בנושא אישי של החבר שאינו קשור לתפקידו, שבסופו של דבר תורגם לתמורה בשווי כספי - היקף הסיוע שיספק הקיבוץ לבנו של החבר. החבר הכחיש את הנטען נגדו, ואמר כי נכנס לשרת המרכזי בלבד של מערכת המחשוב לצרכי תחזוקת המערכת. עוד הסביר כי לצורך בדיקת המערכת היה עליו להיכנס בצורה מדגמית לדואר הנכנס לשרת ולמשוך אליו הודעות דואר מדגמיות.
משביקש הקיבוץ להציג את הסרטון כראיה, התנגד החבר וטען כי זו ראיה שהושגה תוך עבירה על חוק המחשבים, חוק כדי האזנת סתר ופגיעה בפרטיות. חוק הגנת הפרטיות, לטענת החבר, פוסל הגשת ראיה שהושגה תוך כדי פגיעה בפרטיותו, ומשכך הסרטון אינו קביל כראיה.
"גם בהנחה שהסרטון הושג תוך כדי פגיעה בפרטיותו של החבר", פסק השופט דניאל קירס, "הקיבוץ הוכיח כי עומדת לו טענת הגנה, שכן הוא ביקש להגן על עניין אישי כשׁר של הקיבוץ כמשמעותו בחוק הגנת הפרטיות, עקב החשש של חדירה לתוכן תיבת הדוא"ל של מנהל הקהילה".
השופט הסביר כי יש לפרש את הביטוי "עניין אישי כשׁר" בחוק הפרטיות מתוך איזון בין הרצון להגן על עניינו של הנפגע לשמור על פרטיותו לבין האינטרסים הנוגדים של הפוגע. "אל מול הפגיעה בפרטיות של החבר", הוסיף השופט, "עומד העניין האישי הכשר של מנהל הקהילה למנוע פגיעה בפרטיות שלו. מדובר באותן זכויות חוקתיות המונחות בציר אופקי על שתי כפות המאזניים. באיזון האופקי שבין זכות החבר לפרטיות, לצנעת הפרט ולכבוד, לבין זכותו של מנהל הקהילה לפרטיות, לצנעת הפרט ולכבוד", פסק השופט, "הפגיעה בזכויות מנהל הקהילה היא לכאורה חמורה יותר וגדולה מהפגיעה בפרטיותו, בצנעת הפרט ובכבוד של החבר בגין התקנת התוכנה.
"הקיבוץ הוכיח שהיה לו עניין אישי כשר שהוא נדרש להגן עליו, והוא פעל בתום לב", אמר השופט ודחה את טענות החבר כי התקיימה כאן האזנת סתר או שהסרטון אינו קביל לפי חוק המחשבים. השופט התיר את הגשת הסרטון כראיה, וחייב את החבר לשלם לקיבוץ אלפיים שקלים שכר טרחת עו"ד. המשפט טרם הסתיים.