לפי פקודת היערות קיים איסור על כריתת אילן מוגן או עץ בוגר, אלא אם כן ניתן לכך רישיון כריתה מפקיד היערות. המבצע כריתה או הובלה של אילן מוגן או של עץ בוגר ללא היתר כאמור, עובר עבירה על פקודת היערות. בנוגע לחלק מהעבירות קבע המחוקק שהן עבירות מנהליות שניתן להטיל בגינן קנס מנהלי.
כחלק מהמאבק בתעשיית המפחמות שמעבר לקו הירוק, שהן מפגע אקולוגי ובריאותי חמור בשל העשן הנפלט מהמפחמות (שאינו מבחין בין "חלקת ארץ אחת לשכנתה", כפי שאמר פעם בג"ץ כשדן בעניין), ומאחר שגדמי העץ המשמשים חומר גלם להכנת הפחמים מגיעים ברובם המכריע משטחי ישראל בעקבות שנטוע (נטיעה מחדש) של מטעים, הוסיף המחוקק והתקין תקנות מיוחדות באשר לעצי הדר ואבוקדו (שהם מבוקשים בתעשיית הפחמים), שקובעות את דרך הכריתה, האיסוף ומתכונת הפינוי וההובלה שלהם.
תקנות אלה, לצד האיסורים הקבועים בפקודת היערות, מטילות על החקלאי העוסק בגידולי הדרים או אבוקדו חובה כפולה: האחת לקבל רישיון לכריתה של עצים אלו, והשנייה לקבל רישיון להובלתם.
במקרה המדובר הורשע אדם, כורת עצים במקצועו, בביצוע עבירה של כריתת עצים ללא רישיון. הוא הודה כי כרת במטעי האבוקדו של קיבוץ שמרת, בהוראת מנהל המטעים של הקיבוץ, 88 דונם של עצי אבוקדו בוגרים, שהם כ־2,640 עצים בוגרים, מבלי שהיה בידיו רישיון כריתה.
השופט שלמה בנג'ו מבית משפט השלום בחיפה, אמר כי משנעברה עבירה של כריתת אילן מוגן או של עץ בוגר, מוסמך בית המשפט להטיל עונש מאסר של שישה חודשים או קנס ששיעורו עד 29,200 שקלים.
"יש להביא בחשבון את היקפה הנרחב של הכריתה הלא חוקית", אמר השופט ודחה את טענת הנאשם שלא ידע שנדרש רישיון כריתה למטע זה. "אי־ידיעת החוק אינה פוטרת", הוסיף השופט. "עליו להיות מודע לאמור בפקודת היערות ולסוג העצים שנדרש להם רישיון כריתה, ולא לנהוג בעצימת עיניים ולהסתמך על כך שהקיבוץ הזמין אותו לבצע עבודת כריתה.
"החובה הראשונית של הקיבוץ, שהזמין את הנאשם לבצע את הכריתה, הייתה לבדוק אם הכריתה טעונה אישור ולוודא שהנאשם מחזיק ברישיון כריתה", הוסיף השופט, והזכיר שעל מנהל המטעים הוטל קנס מנהלי שבו נשא הקיבוץ. המשמעות היא שהמדינה ראתה גם במנהל המטעים כמי שביצע עבירה, אף על פי שהוא עצמו לא ביצע פיזית את הכריתה.
"כישלונם של הנאשם ושל מנהל המטעים באשר לידיעה בדבר נחיצות רישיון הכריתה נובעת מכך שמדובר בעצי אבוקדו, ולא בעצים מוגנים קלסיים, כגון זית, איקליפטוס וחרוב", סבר השופט. "לעובדה שהנאשם ביצע את העבירה בחסות הקיבוץ יש משמעות לעניין הענישה".
השופט התחשב בכך שהקיבוץ ביקש שהנאשם יכרות את מטעי האבוקדו, ושאין מדובר באדם שביצע כריתה אסורה באופן מזדמן להפקת רווח אישי, אלא במי שהוזמן כקבלן מטעם הקיבוץ, לבצע כריתה של מטע.
משכך גזר השופט על הנאשם קנס בסך 7,000 שקלים, וחייב אותו לחתום על התחייבות כספית בגובה 15 אלף שקלים להימנע מביצוע עבירות על פקודת היערות.
