חבר קיבוץ בן 66 נפגע לפני כארבע שנים בתאונת דרכים, ונקבעה לו נכות צמיתה בשיעור עשרה אחוזים בגין נכות אורתופדית.
הוא טען שעקב פציעתו נפגעה הכנסתו, ובאמצעות עורכי הדין חביבה קליר ורועי מליק (חיים קליר ושות') הוא תבע בבית משפט השלום בתל אביב פיצויים מחברת הביטוח הפניקס בעד הפסד השתכרות בעבר ובעתיד עד לגיל 80 (לרבות הפרשה לפנסיה).
"החבר עסק במרוצת השנים בענפים שונים, ובשנים האחרונות עבד במטע, במכבסה, בשמירה ובגינון. לרוב הכנסותיו היו נמוכות", תיאר השופט ירון בשן. לפני מספר שנים הוא השתכר באופן משמעותי יותר משכרו כיום.
בשנה שבה נפגע גם נסגרה המכבסה שניהל, אך בשנה שלאחריה היתה הכנסתו כמעט זהה לזו שבשנה שקדמה לה. חברת הביטוח, הנתבעת, באמצעות עו"ד זהבה פלושניק, טענה אפוא שפציעתו לא פגעה בהכנסותיו, ושהוא לא הצליח להוכיח ירידה בשכרו.
"בעבר היו לחבר עיסוקים שהפיקו הכנסה גבוהה יותר, ואין לדעת אם היה חוזר להיקף הכנסות שכאלה בעיסוק אחר אלמלא נפצע. בשנים 2014 ו־2015 היו הכנסותיו כמעט זהות", אמר השופט, "אך גם אם נדמה שלא נפגעה הכנסתו מבחינת כמות ההכנסה, יש לבדוק אם נפגע כושרו להשתכר".
במטרה לחשב את הפסד ההשתכרות בעבר, ניתח השופט את פרקי הזמן שבהם עבד החבר לפני ואחרי התאונה, ומצא ירידה בפרודוקטיביות של החבר, לפחות בשיעור של 25 אחוזים. "אך כאן התווסף סיבוך על סיבוך", כלשון השופט.
"התובע ניצל ימי מחלה רבים, ולא ברור אם לצד אובדן היכולת לנצל זכות סוציאלית, גם הפסיד את היכולת לפדות אותם עם פרישתו".
המסקנה: לא ניתן לחשב במדויק את הפסדי החבר מאז פציעתו ועד היום, ולכן ביצע השופט הערכה גלובלית לפי שיעור הנכות שנגרם לחבר והיקף הכנסותיו בעבר, ופסק לטובתו 40 אלף שקלים בעד הפסד ההשתכרות בעבר (לרבות הרכיב הפנסיוני שבהם).
"החבר קרוב לגיל הפרישה החוקי. הכנסותיו נמוכות, וכשיפסיק לעבוד יהיו נמוכות מאוד", המשיך השופט. "החבר ביקש פיצוי גם בעד ההפסד העתידי, בהנחה שיתמיד בעבודה עד גיל 80.
ניסיון החיים מלמד שגמלאים מעוטי הכנסה ממשיכים לעבוד, ככל שהם יכולים. זהו חלק ממאבק הקיום אשר כופה העוני. התעלמות ממנו היא התנכרות לעובדות החיים. הוכח שהחבר, על שלל הבעיות הרפואיות שמהן הוא סובל, מתמיד בעבודה.
"הדבר מלמד על ערכיו ועל אישיותו", ציין השופט, "וסביר שהחבר ינסה להמשיך לעבוד ככל שתתיר לו בריאותו".
בהתאם לירידה בכושר עבודתו עד כה, ובהנחה שינסה לעבוד לפחות בשנים הקרובות, פסק השופט לחבר בעד הפסד השתכרותו בעתיד פיצוי גלובלי בסך 30 אלף שקל.
"אין מקום להוסיף על כך רכיב פנסיוני", הסביר השופט, "שכן אחרי גיל הפרישה אין מפרישים עוד הפרשות פנסיוניות". נוסף על כך פסק השופט לחבר פיצוי בעד כאב וסבל בסך 16,467 שקלים, ועוד 5,000 שקלים פיצויים בשל הוצאות רפואיות, הוצאות נסיעה ועבודה של עוזרת בית ששְׂכרה שולם במזומן.
שורה אחרונה בחשבון: השופט חייב את חברת הביטוח לשלם לחבר 91,467 שקלים בתוספת שכר טרחת עו"ד בשיעור 13 אחוזים מהסכומים שנפסקו.
