אין בתקנון הסדרי העבודה בעמיר כדי ליצור יחסי עובד־מעסיק בקיבוץ. כך קבע בית הדין האזורי לעבודה בנצרת בתביעה שהגיש חבר הקיבוץ, ששימש בו בתפקיד מנהל תקשורת עד שפוטר.
650 אלף שקלים תבע החבר, באמצעות עו"ד דורון נור, וטען כי הוא זכאי לפיצויי פיטורים, לדמי הודעה מוקדמת, לפיצוי בגין פיטורים שלא כדין, לפיצוי בגין הפחתת שכר שלא כדין, לגמול שעות נוספות ולדמי אבטלה.
הקיבוץ, באמצעות עו"ד ניצן טבנקין, ביקש לסלק את התביעה על הסף בנימוק כי לפי הפסיקה העדכנית אין מתקיימים יחסי עובד־מעסיק בין החבר לקיבוצו. החבר מיהר להשיב שהקיבוץ אימץ והחיל בתקנונו על חבריו את חוקי העבודה, ומכאן שהוא החיל יחסי עובד־מעסיק גם על העסקתו של החבר התובע.
השופט טל גולן עיין בתקנון העבודה, ומצא שיש בו הוראה השוללת קיומם של יחסי עובד־מעסיק בין חבר קיבוץ עמיר העובד בו, וכי נרשם בו במפורש שאין לראות בהגדרות שבו יצירת יחסי עובד־מעביד בין הקיבוץ לבין החבר, והן מהוות הגדרות לצרכים פנימיים בלבד.
מנגד הציג החבר כתמיכה בטענותיו את דף ההכנסה החודשי שקיבל מהקיבוץ, הזהה בצורתו לתלוש שכר. "אך אין בכך כדי לסייע לתובע", אמר בית הדין.
"הגם שמבחינה צורנית דומה מסמך זה במידת־מה לתלוש משכורת, מדובר לכל היותר בסוגיה פרוצדורלית שאין בה כדי להעיד על מהותם של היחסים בין הצדדים, מה גם שהוא מכיל פרטים שאינם מצויים בתלושי שכר, כגון חיוב במס פרוגרסיבי ובמס אחיד".
בית הדין לא מצא מקום לסטות מההלכה שאין להכיר, אלא במקרים יוצאי דופן, בקיומם של יחסי עובד־מעסיק בין חבר באגודה שיתופית לאגודה (מקרה שבו אין עבודת החבר באגודה השיתופית נובעת מעצם חברותו באגודה, אלא מהסכם נפרד בקשר לעבודתו או במקום שבו עבד החבר מחוץ למסגרת הקיבוץ).
משכך קיבל בית הדין את בקשת הקיבוץ, ופסק שאין לו סמכות עניינית לדון בהליך. הוא סילק את התביעה על הסף, ופסק שהתובע יוכל להגיש את תביעתו בערכאה המתאימה.
