תשובה: החברות באגודה שיתופית נעשית מתוך הסכמה ורצון של אדם להיות חבר. אדם המבקש להתקבל לחברות באגודה, מקבל עליו את מרות תקנון האגודה, על הזכויות והחובות שבו.
לבדוק אם קיים מנגנון מוסכם ליישוב סכסוכים. צילום המחשה: שאטרסטוקלבדוק אם קיים מנגנון מוסכם ליישוב סכסוכים. צילום המחשה: שאטרסטוק
לבדוק אם קיים מנגנון מוסכם ליישוב סכסוכים. צילום המחשה: שאטרסטוק
(לבדוק אם קיים מנגנון מוסכם ליישוב סכסוכים. צילום המחשה: שאטרסטוק)
בתקנונים של אגודות שהם קיבוצים קיימת הוראה חשובה המקנה לכל חבר זכות ערעור על החלטות רשויות הקיבוץ, לפי נוהל פנימי שהקיבוץ אמור לקבוע.
גם בתי המשפט רואים במוסדות הפנימיים של האגודה את המקום הנכון לבירור המחלוקת, ועל החבר לפעול תחילה למיצוי הבירור והערעור של המחלוקת בתוך המוסדות הפנימיים של האגודה ולהמשיך ולפעול לפי מנגנון יישוב מחלוקות (למשל הכרעה באמצעות מנגנון בוררות), ככל שהדבר קיים בתקנון הקיבוץ או בהחלטותיו.
עו"ד נועה וייס־מור (מקיבוץ כינרת) מתייחסת לנקודת המבט של החבר, ומתארת כי חברים רבים הפונים לייעוץ משפטי בשל סכסוך עם הקיבוץ, אינם מעוניינים לפנות לבית המשפט כבחירה ראשונה, אלא מעדיפים הליך קצר וידידותי יותר מול הקיבוץ.
"הגם שהליך כזה אכן עדיף במקרים רבים, ולעִתים אף מתחייב", אומרת וייס־מור, "הנושא מורכב. תחילה על החבר לבדוק אם קיים בקיבוצו מנגנון מוסכם ליישוב סכסוכים - בתקנון הקיבוץ או בהחלטות מסוימות, כמו אלו הנוגעות לשיוך דירות - המחייב את שני הצדדים לנסות לפתור את המחלוקת בהליך גישור או לפנות לבוררות.
"אם קיים מנגנון כזה - שני הצדדים מחויבים לקיימו. עם זאת, מניסיוני עצם קיומו של מנגנון כזה לא תמיד מבטיח את קיצור ההליכים, שכן הוא תלוי גם בשיתוף הפעולה של הנהלת הקיבוץ.
"לא אחת, על אף מערכת היחסים הקרובה וקיומן של כוונות טובות וכנות מצד שני הצדדים, בתחילת הדרך נחסם החבר בקשיים הנערמים על דרכו לפתרון המחלוקת בדרכי שלום, ואלה מביאים להתמשכות, להתשה של החבר ולהתארכות ההליכים.
שיתוף הפעולה המלא חשוב. וייס-מור, צילום: אלבום פרטישיתוף הפעולה המלא חשוב. וייס-מור, צילום: אלבום פרטי
שיתוף הפעולה המלא חשוב. וייס-מור, צילום: אלבום פרטי
(שיתוף הפעולה המלא חשוב. וייס-מור, צילום: אלבום פרטי)
"דוגמאות לא חסרות: אי־שיתוף פעולה מצד הקיבוץ, מחלוקת בדבר זכותו של החבר לייצוג משפטי במסגרת ההליך או למימון הוצאותיו, מחלוקת בדבר זהותו של המגשר או הבורר, היעדר הסכמה על הוראות או על נושאים בהסכם הבוררות והצורך לצרף חברים בדרך לבירור המחלוקת, בעיקר בהליכי שיוך.
"לא אחת, במקרים שבהם פנה החבר אל הקיבוץ, בעצמו או באמצעות עורכי דין, ולא קיבל תשובות בתוך זמן סביר - הוא נאלץ לקדם את הבירור באמצעות הערכאה המשפטית, אם כדי לחייב את הקיבוץ ללכת להליך של בוררות, ואם לפתרון המחלוקת לגופה, בדרך משפטית.
"חשוב ביותר שמזכירים ומנהלי קהילות ישתפו פעולה בצורה מלאה עם החבר המבקש למצות את זכויותיו בדרכים פנימיות", מסכמת הפרקליטה, "ולעשות זאת - במקרים שבהם הדבר אפשרי - גם באמצעות הידברות ישירה, גישור או בוררות, אם קיים מנגנון שכזה, ולעתים גם בהיעדרו.
"לא אחת ניתן לייתר בדרך זו הליך ארוך, יקר ומורכב, המכביד ומקשה על כל המעורבים בדבר, ולרוב עלול גם לפגוע במערכת היחסים בין הצדדים".