התנועה הקיבוצית נמצאת בשלבים מתקדמים של הקמת איגוד לעסקים קטנים בתנועה ובמרחב הכפרי, איגוד שיתנהל כקואופרטיב בבעלות בעלי העסקים עצמם.
1 צפייה בגלריה
להרחיב את מעגל הלקוחות. ראש מועצת מנשה אילן שדה בכנס בנושא, צילום: דוברות מנשה
להרחיב את מעגל הלקוחות. ראש מועצת מנשה אילן שדה בכנס בנושא, צילום: דוברות מנשה
להרחיב את מעגל הלקוחות. ראש מועצת מנשה אילן שדה בכנס בנושא, צילום: דוברות מנשה
מספר העסקים הקטנים בקיבוצים, במושבים וביישובים הקהילתיים נאמד ביותר מעשרת אלפים, והמטרה היא לאגד אותם בקואופרטיב שיעניק להם ליווי וסיוע ארגוני בשירותים הנדרשים להם.
עד כה התקיימו מספר כנסים אזוריים להצגת הרעיון, והכוונה היא להביא את הנושא החודש לאישור הדירקטוריון של קמ"ע - הקרן המרכזית לערבויות של התנועה הקיבוצית - ולהפעיל את האיגוד חודשים מספר אחרי כן, ב־2018.
"כרגע אנחנו נמצאים בדיונים על התפקיד של קמ"ע בעניין הזה", מציין חיים חבלין, האחראי על היזמויות והעסקים הקטנים באגף הכלכלה של התנועה הקיבוצית.
"ברור לגמרי שצריך סכום התחלתי להקמת איגוד העסקים הקטנים, וקמ"ע רואה בחיוב את הקמתו של האיגוד הזה. עם זאת, ייתכן שבעתיד לא תהיה קמ"ע המפעיל המרכזי של האיגוד, אלא ארגון תנועתי שיקבל עליו לנהל את הפעילות העסקית של הגוף הזה, כדי לייצר לו הכנסות שיחזיקו אתו מעבר לדמי החבר הסמליים של בעלי העסקים הקטנים".
במרחב הכפרי פועלים כיום מספר גופים, ובהם ארגון מעברים, המשותף לממשלה ולמועצות האזוריות, ועוסק בפיתוח כלכלה מקומית ותעסוקה במרחב הכפרי, וכן ארגון מעוף של משרד הכלכלה והתעשייה, המייעץ ומלווה בעלי עסקים קטנים ובינוניים בשלבי הקמת העסק, השגת המימון וההתנהלות העסקית.
לדברי חבלין לא נועד האיגוד שיוקם להחליף את הגופים הללו. "נהפוך הוא", הוא מבהיר, "אנחנו מתכוונים להיעזר בהם ולהנגיש אותם בצורה טובה יותר לבעלי העסקים הקטנים.
"לדוגמה, כיום בקיבוצים עסקים קטנים שאינם עוסק מורשה לא יכולים לקבל סיוע ממעוף. הרעיון של הקמת האיגוד הוא שיהיה גוף יציג שיפתור את הבעיה הזאת אל מול מעוף, וירחיב את הליווי ואת הסיוע גם לעסקים הללו".
מה היתרון של התאגדות כקואופרטיב?
"היתרון הוא שהאיגוד יהיה שייך לעסקים הקטנים, שתהיה להם שליטה בקואופרטיב ושתהיה להם אפשרות להחליט על המדיניות ועל הנושאים שהאיגוד יטפל בהם.
"החברות בקואופרטיב תהיה תמורת סכום סמלי של 40 שקלים בחודש. הרעיון הוא שהעסקים האלה יוכלו ליהנות מהגדל המכירות שלהם באמצעות אתר אינטרנט שנקים למכירת המוצרים והשירותים שהם מספקים, והם גם יוכלו למכור אותם בינם לבין עצמם בתוך המרחב הכפרי באופן מוזל".
מלבד הליווי והסיוע הארגוני, האם האיגוד נועד גם לתת סיוע כספי להקמת עסקים קטנים?
"לפי הסקרים שעשינו, רק 25 אחוזים מהעסקים הקטנים מעוניינים לקבל מהאיגוד סיוע כספי. מרבית העסקים מעוניינים בנושאים כמו הרחבת מעגל הלקוחות, השאת הרווחים והגדלת העסקים שלהם, וזה משהו שאנחנו מתכוונים לעשות עבורם.
"הכוונה היא ליצור תשתית שתמכור את העסקים שלהם טוב יותר לציבור הרחב, תגדיל את מעגל המשתמשים העירוניים בשירותים ובמוצרים שלהם, ותביא להקמת עסקים נוספים בפריפריה. אני רואה באיגוד הזה מנוע צמיחה גדול מאוד, כי הוא יוכל ליצור אקלים ידידותי למשפחות שרוצות לעבור לגור במרחב הכפרי ולהקים בו את העסק שלהן".
האם בשנים האחרונות יש גידול במרחב הכפרי של העסקים הקטנים לעומת התעשייה?
"בהחלט. ככל שהפכו הקיבוצים למתחדשים, וככל שעברה האחריות לפרנסה מהקיבוץ לחברים, מנסים חברי הקיבוצים יותר ויותר לממש את עצמם, והם מקימים יזמויות ועסקים קטנים.
"זה נכון באשר למשפחות צעירות המגיעות לפריפריה ואין להן שם מקומות תעסוקה, וכן למשפחות ותיקות שהמפרנסים העיקריים בהן יצאו ממעגל העבודה ומעוניינים ליצור הכנסות למשפחה. במושבים התעשייה כמעט ולא קיימת. שם תהליך הקמת העסקים הקטנים הוא ותיק יותר.
"הבעיה במושבים ובקיבוצים היא היחסים בין העסקים הקטנים לממסד המקומי. במקרים רבים הנהלות היישובים רואות בעסקים הקטנים מטרד או איום, בגלל מפגעים שונים וחוסר הסדרת המצב החוקי, העלולים לפגוע במעמד הקיבוץ מול רשויות המדינה.
"אנחנו, התנועה הקיבוצית, רוצים לטפל בעניין הזה, כי אנחנו מאמינים שהרבה מאוד מהכלכלה ומהצמיחה הדמוגרפית תלויים בפוטנציאל הגידול של העסקים הקטנים".
גם איגוד התעשייה הקיבוצית מעורב ביוזמה החדשה, ומלווה אותה בעניין רב. "האיגוד מעורב בחלקים מהיוזמה הזאת", מסביר אופיר ליבשטיין, מנכ"ל איגוד התעשייה הקיבוצית. "חלק אחד שבו אנחנו מעורבים הוא מיזמי סטרטאפ טכנולוגיים וחדשניים.
"אם היזם מעוניין לפתח מיזם טכנולוגי שיכול לשפר תהליכים בתעשייה ובחקלאות, אנחנו נציע לו להשתמש במאיצים שיש לנו במרחב הכפרי או בחממה הטכנולוגית הפועלת כיום בקיבוץ ניר עם בדרום, ובחממות דומות שיקומו במקומות נוספים בארץ.
"בחממות האלה הוא יוכל לקבל ליווי של מנטורים וסיוע לפיתוח עסקי, עד שיגיע למצב של מוצר מוגמר ואפשרות לחבור לאחד הקיבוצים לפתיחת עסק משותף. חלק נוסף שנהיה מעורבים בו, הוא עסקים קטנים בעלי פוטנציאל צמיחה לבית מלאכה או למפעל. העסקים האלה יוכלו להתפתח בקואופרטיב, ובהמשך דרכם יוכלו לקבל ליווי שלנו ולהיות לחברים באיגוד התעשייה הקיבוצית".