אי אפשר להגזים בחשיבותה של הזכות להיות מיוצג בבית המשפט על ידי עורך דין. "חירותו של כל אדם היא למנות לעצמו שלוח כרצונו", אמר בג"ץ באחד המקרים.
חשיבותה של הזכות היא בהגנה על זכות הפרט ועל תקינותו והגינותו של ההליך השיפוטי. זכות זו, קבעה הפסיקה, היא חלק מזכות הטיעון, והיא מעוגנת בעיקרי המשפט הכלליים והצדק הטבעי, אך האם כך גם בהליך בוררות?
ארבעה זוגות של חברים ביגור הגישו לבית משפט השלום בחיפה תביעה כספית כנגד קיבוצם בעניין הנוגע לבניית דירות קבע חדשות עבורם, ואף עתרו לצו שיורה לקיבוץ לבנות דירות אלו.
הקיבוץ, באמצעות עו"ד גיורא מיכאלי (בלטר, גוט, אלוני ושות'), ביקש לעכב את ההליכים בבית המשפט ולהעבירם להליך בוררות במוסד לבוררות וגישור של התנועה הקיבוצית.
הקיבוץ הסביר שלפי תקנון הקיבוץ "כל סכסוך בין הקיבוץ לבין חבר הקיבוץ, הנובע מחברותו בקיבוץ או הקשור בכך, יימסר להכרעת המוסד לבוררות וגישור של התנועה הקיבוצית בהתאם לתקנונו, והוראות תקנון זה תחייבנה בכל בוררות כאמור".
הלכה למעשה, החברים התובעים לא התנגדו להעברת הסכסוך לדיון לפני בורר, אך באמצעות עו"ד הראל טיקטין הם העלו הסתייגות אחת: הם הלינו שהקיבוץ התנגד לכך שהם יהיו מיוצגים בבוררות בידי פרקליט, והם עומדים על זכותם לייצוג משפטי בבוררות.
הקיבוץ טען כי התנגדותו נובעת מכך שכללי המוסד לבוררות קובעים כי דרך המלך היא ניהול בוררות ללא ייצוג עורך דין, והקיבוץ אינו רואה מקום לסטות מכך.
"לנוכח הסכמת הצדדים בדבר קיום בוררות", פסקה השופטת איילה הוך־טל, "יש אכן מקום לעכב, כבקשת הקיבוץ, את ההליכים בבית המשפט, ואין בהסתייגות החברים התובעים כדי להוות נימוק לאי־העברת הדיון לבוררות.
"הזכות לייצוג משפטי היא זכות יסוד, ומתגובות הצדדים לפני בית המשפט עולה כי הכלל הקיים במוסד לבוררות, בדבר היעדר ייצוג בדיונים לפניו, אינו כלל שלא ניתן לחרוג ממנו", הוסיפה השופטת.
אמנם אין מקום שבית המשפט יתווה את הדרך שבה ינוהל הליך הבוררות, אך כדי לחסוך לצדדים התנהלות נוספת בסוגייה זו, ובשים לב לכך שיש בהליך הבוררות כדי לחסוך לצדדים את ניהול ההליך המשפטי על כל ההוצאות הכרוכות בכך, המליצה השופטת לצדדים לפנות במשותף למוסד לבוררות ולגישור של התנועה הקיבוצית, ולשקול שם את הדרך המיטבית לבירור המחלוקת.
"לא מן הנמנע", הוסיפה השופטת, "כי מתן אפשרות לייצוג החברים התובעים שם תוביל לפתרון מהיר ומיטבי של המחלוקת בסופו של דבר". לפיכך הורתה השופטת על עיכוב ההליך בבית המשפט, ועל העברתו למוסד לבוררות ולגישור של התנועה הקיבוצית.
במענה לפניית המדור אמרה תקוה טננבוים, ראש המוסד לבוררות בתנועה הקיבוצית, כי לפי כללי המוסד, בישיבות הבוררות לא יהיו הצדדים מיוצגים בידי עורך דין, אלא אם כן הם הסכימו אחרת.
"כשחבר מבקש להיות מיוצג והקיבוץ מתנגד לכך", מבהירה טננבוים, "אני פונה לקיבוץ ומנסה לשכנע אותו לשקול בחיוב את בקשת החבר, שכן הזכות לייצוג היא זכות בסיסית וחשובה, ולא ראוי לפגוע בה, אלא אם יש לקיבוץ סיבה מיוחדת".
גילוי נאות: כותב שורות אלו נמנה עם צוות הבוררים של המוסד לבוררות בתנועה הקיבוצית, אך אין לו כל קשר לדיון הנזכר ברשימה זו.