"הנאשמים פגעו בערכי הטבע ובאיכות החיים, ומידת הפגיעה היא חמורה", כך פסק השופט ד"ר זאיד פלאח מבית משפט השלום בחיפה וגזר קנסות בסכום מצטבר של מיליון שקלים על חברת "עברון־תמ"מ מִחזור", המנהלת את "מטמנת עברון" (שעוסקת בהטמנת אשפה ובמִחזור באתר בקיבוץ עברון); על תאגיד "עברון - ניהול ואחזקות" (השותף בניהול האתר); ועל שני נושאי משרה - מנכ"ל המטמנה ומנהל התפעול והאחזקה של האתר. נוסף על כך הטיל בית המשפט על הנאשמים התחייבויות כספיות על תנאי בסך מצטבר של שני מיליון שקלים למניעת עבירות שבהן הורשעו לתקופה של שלוש שנים, וגזר מאסר על תנאי על מי ששימש בתפקיד מנכ"ל המטמנה.
מטמנת עברון. מיצי האשפה זרמו לבריכות שנוצרו בשטח | מטמנת עברון. מיצי האשפה זרמו לבריכות שנוצרו בשטח |
מטמנת עברון. מיצי האשפה זרמו לבריכות שנוצרו בשטח |
(צילום: המשרד להגנת הסביבה)
בנובמבר 2019 הרשיע בית המשפט את הנאשמים הללו בשורה של עבירות בתחום הגנת הסביבה - שיוחסו להם בכתב אישום שהגיש נגדם המשרד להגנת הסביבה לאחר חקירה באתר - עבירות הנוגעות לאירועים שקרו עד סוף 2015, ובהן מפגעי ריח והזרמת תשטיפים ("מיצי האשפה") לבריכות שנוצרו בשטח המטמנה ולערוץ נחל בית העמק.
הנאשמים, שיוצגו בידי עו"ד מאיר הלר, כפרו באישומים נגדם, אך השופט מצא כי המדינה, באמצעות עו"ד אסף תומר, הוכיחה שהנאשמים ניהלו עסק בניגוד לתנאי רישיון העסק שניתן להם: היעדר תשתיות איטום כנדרש שימנעו חדירת תשטיפים למי התהום; כיסוי לא מספק בתאי ההטמנה; גלישת פסולת ותשטיפים לא מנוקזים; אי־מניעת פעולה העלולה לגרום זיהום מים; אי־נקיטת אמצעים למניעת זיהום אוויר וריח בלתי סבירים מהאתר לסילוק פסולת.
בית המשפט לא קיבל את הטענה שמקורם של מפגעי הריח הוא בזבל פרות. "באחד הסיורים במקום", תיאר השופט, "נמצא שהפסולת הגלויה מושכת בעלי כנף ובעלי חיים רבים לאזור ועלולה לגרום העברת מזהמים ומחלות אל מחוץ לשטח ולהוות מפגע סביבתי חמור". אשר למנהלים, בית המשפט קבע שהם הפרו את חובתם כנושאי משרה בתאגיד לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות מצד התאגיד או עובדיו.
חסד עם המנהלים
המטמנה בעברון, אחת מארבע המטמנות הפועלות בצפון, החלה בפעילותה בשנות השבעים, בתחילה לצורך מילוי ושיקום של בורות מחצבת כורכר ישנה, ולאחר מכן להטמנת אשפה ביתית עבור יישובי האזור. בשנת 2001 הודיעה תמ"מ (תעשיות מִחזור משולבות") לבורסה שהיא התקשרה עם אגודה שיתופית בשליטת קיבוץ עברון להקמת שותפות מוגבלת ("עברון־תמ"מ מִחזור"), להפעלת המטמנה ולהקמה של מפעל למִחזור פסולת. היא הודיעה שהחברה תשלם לאגודה 2.9 מיליון דולר בעד 51% מהזכויות בפעילות המטמנה.
חבר עברון, המשמש דירקטור, תיאר בבית המשפט שהמטמנה מרוחקת כ־600 מטר מבתי הקיבוץ. היא משרתת כמיליון איש בגליל המערבי, ונפח ההטמנה היומי הוא 1,500 טונות. בספטמבר 2016 נפתחה מטמנה חדשה ומודרנית בהשקעה של 40 מיליון שקלים. המטמנה הישנה, שפעלה עד 2015, נסגרה והשטח עובר תהליך שיקום.
"המושג איכות הסביבה טומן בחובו התעוררות חברתית בנוגע למרחב המחיה שלנו על פני כדור הארץ", אמר השופט. "בעידן המודרני, הכולל תעשיות מזהמות ואוכלוסייה גדולה המייצרת אשפה בכמויות עצומות, קמה חובה לשמור על הטבע: האוויר, הים, היבשה, פנים כדור הארץ ומי התהום.
"דיני איכות הסביבה מייצגים את רצון האנושות לעגן באמצעות החקיקה את השמירה על איכות הסביבה. חסד עשתה המדינה עם המנהלים", הדגיש השופט, "כשנמנעה מלבקש הטלת מאסר בפועל עליהם. אך ידע כל תאגיד, וידע כל נושא משרה בתאגיד", הזהיר השופט, "שאל להם לפגוע באיכות הסביבה, ומי שעובר על כלל זה - עלול למצוא את מקומו מהיום והלאה מאחורי סורג ובריח". מתברר שהסובלנות שהנהיגו בתי המשפט כלפי מבצעי עבירות מעין אלה, עת הסתפקו בהטלת קנסות, פוקעת. מעתה והלאה יעלה מדרג הענישה.
משכך גזר השופט על "עברון־תמ"מ" קנס כספי בסך 600 אלף שקלים והתחייבות כספית של 1.2 מיליון שקלים. על "קיבוץ עברון - ניהול ואחזקות" הוטל קנס כספי של 350 אלף שקלים והתחייבות כספית בסך 700 אלף שקלים. על מנכ"ל המטמנה הוטל קנס כספי בסך 40 אלף שקלים או 120 ימי מאסר, ארבעה חודשים מאסר על תנאי, וכן התחייבות כספית בסך 80 אלף שקלים. על מנהל התפעול הוטל קנס כספי בסך 10,000 שקלים או 40 ימי מאסר, וכן התחייבות כספית בסך 20 אלף שקלים. בית המשפט הזהיר את הנאשמים שאם יפרו את התחייבותם, הם יחויבו לשלם את סכום ההתחייבות.
במאמר מוסגר יצוין כי בעברון פועל "מתקן ירוק" לייצור חשמל בטכנולוגיית ביו־גז (אין קשר בין פעילות זו למתואר לעיל). ייצור החשמל נעשה באמצעות גז מתאן הנובע מבטן המטמנה ומקורו ברקב של פסולת אורגנית, והוא משמש את מנוע הגנרטור המייצר חשמל. המתקן מספק חלק ניכר מצריכת החשמל של קיבוץ עברון.
האזור בצילום מהאוויר. עובדים במטמנה במלוא האחריות  צילום אבי אובנטלהאזור בצילום מהאוויר. עובדים במטמנה במלוא האחריות  צילום אבי אובנטל
האזור בצילום מהאוויר. עובדים במטמנה במלוא האחריות צילום אבי אובנטל
(צילום: אבי אובנטל)
"ישנן הוכחות שנעשו דברים למניעת התקלות"
אבי אובנטל, חבר עברון ומנכ"ל המטמנה והשותפות עם חברת ורידיס (שנכנס לתפקידו אחרי התקופה שבה תועדו העבירות), אמר בתגובה לגזר הדין כי כל נושא התביעה נגד המטמנה בעברון נוגע לבעיות נקודתיות שעלו במטמנה הישנה, ששוקמה ונסגרה וכיום אינה פעילה. "כיום יש לנו מטמנה חדשה שפועלת בסטנדרטים חדשים ומחמירים במיוחד, תוך כדי פיקוח של המשרד להגנת הסביבה ובדיקות של המעבדות שלו", הבהיר. "המטמנה מקבלת פסולת של מיליון וחצי איש וכוללת טונות של אשפה, אבל אנחנו מטפלים בה במלוא האחריות וההקפדה. כך היה גם בעבר. עם זאת, כמה תקלות הביאו לתביעה האמורה. בעקבות הקנס הכבד (מיליון שקלים, מהם 600 אלף על הקיבוץ עצמו והשאר על השותפות) החלטנו לערער על העונש, ובימים הקרובים נגיש את הערעור לבית המשפט. יש הוכחות שנעשו דברים למניעת התקלות במטמנה, ודי בכך כדי למנוע את גזר הדין החמור".
(סייע בהכנת הידיעה: קרני עם־עד)