צילום: בני ברקצילום: בני ברק
צילום: בני ברק
(צילום: בני ברק)
מה לא אמרו על הקיבוץ הישן והטוב? שהיה מתאים לזמנו וחדל להיות רלוונטי לימים האלה ולזמן הזה; שנכסי הרוח והחומר נכונים לשנים עברו במאה הקודמת ומקומם כיום בפח האשפה של ההיסטוריה; שמשמרי העבר אוחזים בקרנות המזבח השיתופי; שנוסטלגיה וגעגוע זה לחלשים ולתמימים.
האם מיהרו להספיד את נכסי התרבות האלמותיים של הקיבוץ? האם אכן מת הקיבוץ הישן? את התשובה הברורה והניצחת לשאלה הזאת אפשר למצוא בקיבוצים רבים. אחד מהם, כפר מסריק, בחר להעלות על נס את המסורת, והוא מוכיח מדי יום ביומו שהרוח הקיבוצית עדיין נושבת במלוא עוזה. בקיבוץ זה, המציין 85 שנים להיווסדו, לא תתקשו למצוא ריקודי הורה מסחררים, תלבושות בסגנון עדות החלוצים, ארוחה קיבוצית של פעם, סנדלרייה משוחזרת וחדר קיבוצי על כל רכיביו. החברים שם מחזירים עטרה ליושנה וקיבוץ למקורותיו.
"סוד הפלא הקיבוצי" - כך מכונה הפרויקט המרגש שמאחוריו עומד צוות חברים מחויבים לעניין, ובמסגרתו מגיעות לקיבוץ הצפוני קבוצות תיירים לא רק מישראל, אלא גם מאירופה, מאמריקה ואפילו מהמזרח הרחוק. המבקרים הרבים זוכים לקבל הצצה אמיתית לקיבוץ ולהבין מה קרה כאן טרם עידן ההפרטות והשיוך.
מובילת הפרויקט המצליח היא אפרת פלד־שדה (41), אישה יצירתית ונמרצת שהגיעה לכפר מסריק בשנת 1997 בעקבות בן הקיבוץ דביר שדה, כיום בעלה ואבי ילדיה. החיידק האומנותי דבק בה מאז שלמדה לתואר השני בהוראת אומנות במכללת אורנים. לפני כחמש שנים, כשמלאו לקיבוץ 80, החלה לרקוח במוחה את רעיון שחזור הקיבוץ של פעם.
"אני חושבת שאנשים שנולדו במקום כבר לא ראו את מה שאני גיליתי כחברה צעירה: את הבתים העתיקים שנבנו כאן מלבנים אדומות, את הנוף הסובב ואת הפוטנציאל החברתי־תרבותי־אמנותי", מסבירה פלד־שדה, הלומדת כיום לתואר שני בתכנון ובפיתוח תיירות עם דגש על אתרי מורשת.
"בתחילת הדרך נתקלתי בהרמת גבות ובאמירות בסגנון של 'מה כבר יש כאן לעשות?' או 'מי כבר יבוא לרקוד הורה בקיבוץ?' אבל לאט־לאט התחלתי לפתח חלומות שהפכו למציאות. כיום אני וחבריי מובילים את הקבוצות בנופי הקיבוץ של פעם וגם באלו של היום. ההתלהבות מרקיעה שחקים".
צילום: בני ברקצילום: בני ברק
צילום: בני ברק
(צילום: בני ברק)
כבר לפני שנים רבות, לנוכח האכזבה מהריסת המבנה שבו הייתה המאפייה המקורית של הקיבוץ, החליטה קבוצת גמלאים מכפר מסריק לא לאבד עוד נקודות ציון כאלה בחיי המשק, אלא לפעול לשימור מבנים היסטוריים בקיבוץ - כשלושים במספר - שנבנו בשנות הארבעים של המאה הקודמת. לשם כך הם פנו למועצה לשימור אתרים, וזו סימנה את הבתים המיועדים לשימור. עשרה מהם נזקקו לשיפוץ מסיבי.
כך למשל הוקמו מחדש סנדלרייה אותנטית, חדר קיבוצי אופייני, צריף ראשונים, מגדל מים ומרכז מבקרים מרהיב. בעתיד הלא רחוק מתוכננת לקום מאפייה משוחזרת לצד בית קפה, גן ילדים - כולל חצר גרוטאות, מתפרה והיד עוד נטויה.
איזו חוויה מצפה למבקרים? "כשהם מגיעים לקיבוץ, הם מייד מקבלים תלבושות של חלוצים ופוצחים בריקודי עם בהדרכת איטה אילת, חברת הקיבוץ. הם מצטלמים באווירת שנות החמישים עם אביזרים אותנטיים שונים. במרכז החווייתי הם נפגשים עם אחד החברים, שמשחק סנדלר מיתולוגי מהקיבוץ. לאחר מכן אנחנו הולכים בינות לשירי משוררים שנכתבו על קירות מבנים בקיבוץ, מבקרים בבית ילדים, במכבסה ובגלריית האומנות, ושומעים על אודות הקיבוץ של היום. לכל אלו קודמים סרט פתיחה ושיחת מבוא. מובן שמקנחים במזון ערב לחך בחדר האוכל הקיבוצי".
איך זה עובד? "אנחנו פועלים כענף תיירות לכל דבר, וגובים סכום סמלי על ההדרכות ועל האירוח. מלבד הקיבוץ, גם המשרד למורשת נותן את שלו, וכמובן המועצה לשימור אתרים. יש עוד תהליך ארוך של אישורים ועבודה בטרם נשפץ ונְחיה מחדש את שלושים בתי האבן שבנו מייסדי כפר מסריק, אבל בסוף זה יקרה. 'סוד הפלא הקיבוצי' רק ימשיך ויפרוץ".