לפני כשש שנים חוותה מעין יובל שהם, חברת רמת יוחנן, משבר לא פשוט. השחקנית והבמאית המוכשרת, שהקימה לפני כעשור את "תאטרון הבית" הקיבוצי שגם הפך במהלך השנים לענף מכניס בקיבוץ, חשה "שהקרקע נשמטת לי מתחת לרגליים".
1 צפייה בגלריה
כמו לרוץ מרתון. יובל שהם במהלך ההצגה, צילום: אורי גזית
כמו לרוץ מרתון. יובל שהם במהלך ההצגה, צילום: אורי גזית
כמו לרוץ מרתון. יובל שהם במהלך ההצגה, צילום: אורי גזית
אבל יובל שהם החליטה לקחת את המשבר וליצור דבר חדש ומאתגר המדבר על משבר ועל ההיחלצות ממנו. כך נולדה ובאה לעולם הצגת היחיד שלה "בשירות הציבור", אותה כתב וביים אלון מרגלית מהיישוב יודפת.
"הצגת היחיד מבוססת על דו"ח של עובדת סוציאלית שהגיע לידי, שבו היא תיארה את הטיפול שלה במשפחה קשת יום בת 11 נפשות", תיארה יובל שהם. "אב המשפחה הוא נרקומן שנכנס ויוצא מהכלא, והאם לא מתפקדת". היא זיהתה את הפוטנציאל הדרמטי הגלום בדו״ח, ופנתה אל מרגלית לטובת כתיבת מחזה בהשראתו.
מתוך השיחות והמפגשים בין השניים נבנה סיפור המסגרת על אורנה, מנהלת מכירות בכירה, נשואה ואם לשניים, שחיה את "החיים הטובים" וכפי שנאמר בהצגה "עסוקה רוב הזמן בעצמה, בקריירה, במשפחה".
בשיא הקריירה היא נתפסת בעבירת מרמה בעקבות קבלת מידע בורסאי פנימי, ונשלחת לבצע עבודות שירות אצל משפחה קשת יום. בעקבות כך עוזב אותה בעלה וילדיה מתנכרים לה. אורנה חווה משבר קולוסאלי המחייב אותה לחשב מסלול מחדש. היא נשלחת לבצע עבודות שירות כחונכת של דרור, נער בסיכון המתגורר בכפר נוער.
העבודה עם הנער מפגישה אותה עם משפחתו השרויה במצוקה כלכלית וחברתית קשה: אם לא מתפקדת, אב אלכוהוליסט שאינו נוכח, ילדים מוזנחים ותחושה כללית של חוסר תקווה ויכולת לשנות את המצב. דרך המעבר מחייה הבורגניים לדלות הקיומית של הנער ומשפחתו מתעמתת אורנה לראשונה עם חובות מוסריים, משפחתיים וחברתיים.
"היות וההצגה היא הצגת יחיד, אני מגלמת בה את כל הדמויות: אורנה, חזי (קצין המבחן), דרור (הנער אותו אורנה חונכת), שרה (האם), יעקב (האב) ועוד", סיפרה יובל שהם.
"האתגר הוא גדול והתחושה אחרי ההצגה היא שרצתי מרתון. לאחר ההצגה אני מקיימת מעין שיח עם הצופים על תהליך כתיבת ההצגה, ועל היכולת של כל אחד מאיתנו לחולל שינוי אצל האחר".
מעין יובל שהם (42), ילידת בית שערים ובת זוגו של אופיר, בן רמת יוחנן. לזוג שלושה ילדים. היא בוגרת החוג לתיאטרון (מגמת משחק) באוני' חיפה, בעלת תואר שני בייעוץ חינוכי ובנוסף לניהול אמנותי של ״תיאטרון הבית״ - התיאטרון שהקימה בקיבוץ לפני עשר שנים - היא משחקת בקבוצת תיאטרון פלייבק "אנסמבל קרטושקס".
היא גם כותבת ומביימת חגי משק ומופעים מקוריים לארגונים יחד עם שותפתה מאיה רודלהיים פניני במסגרת ״חיות במה״, ומעלה בעצמה את הצגת היחיד המדוברת.
ענף תאטרון בקיבוץ שיתופי אינו דבר שכיח.
"נכון. בהתחלה הייתי עוף מוזר ברמת יוחנן, אבל אחרי שתיים-שלוש הפקות ראו שאני רצינית בעניין והלכו איתי. מי אם לא קיבוץ רמת יוחנן המפורסם בתרבות העשירה שלו יאמץ לחיקו פרויקט תרבותי שכזה. בתחילת הדרך היה התיאטרון יזמות, ובשלוש השנים האחרונות הוא הפך לענף כלכלי המקבל גם תמיכה ממשרד התרבות ומהמועצה האזורית זבולון".
ועכשיו את בשירות הציבור?
"בהחלט. ואני מקווה שגם קיבוצים נוספים, ומפעלים קיבוציים נוספים המעוניינים להוקיר את המתנדבים שבקרבם או מעוניינים לעודד עשייה חברתית, יזמינו אותי להופיע אצלם".
את ההצגה ״בשירות הציבור״ תוכלו לראות ב-22.11 בתיאטרון הבית קיבוץ רמת יוחנן, וב-26.11 במסגרת פסטיבל אלפא 13 בתל אביב. פרטים נוספים בעמוד הפייסבוק של תיאטרון הבית.