בשבת האחרונה נפתחו בשתי גלריות לאמנות השוכנות בקיבוץ לוחמי הגטאות תערוכות העוסקות במחווה, בפרידה, בזיכרון, בגעגועים לחומר ולרוח.
בביתן אוסף קופפרמן, שמכנס תחת קורת גג אחת את הסטודיו של האומן המנוח משה קופפרמן ז"ל, חללים קבועים לתצוגת עבודותיו וגם גלריה גדולה של תערוכות מתחלפות, מציגים חמישה אומנים ציורים, צילומים ומיצבים כהוקרה ליונה פישר – אוצר הגלריה ב-15 השנים האחרונות שהפסיק עם עיסוק זה.
עירית כרמון פופר, אוצרת התערוכה שבה מתארחים גסטון צבי איצקוביץ', רענן חרל"פ, מיכל סופיה טוביאס, אבי סבח ופסח סלבוסקי, כתבה על סופר האמנות, האוצר ואספן האמנות פישר שהוא "מתבונן בעבודות דרך פירוקן לאידיאות צורניות. כל אידיאה בנפרד: צבעים, גריד, חתימה, שכבות זמן וזיכרון".
בהמשך ציינה שהאומנים המציגים בתערוכת הפרידה מפישר "נמצאים עמו בדיאלוג מקצועי וחברי, ועל כל אחד מהם פועל אותו ניתוח או פירוק צורני למרכיבי קומפוזיציה, בהם קו, צורה, צבע וחתימה".
בגלריה לאמנות של לוחמי הגטאות מוצגת תערוכה משפחתית שבה נוטלת חלק גם צופיה לנגר-אשר ז"ל, מי שהיתה ציירת מוכשרת ורשמת מיומנת מגיל צעיר מאוד.
לנגר-אשר, שחיה מרבית שנותיה בקיבוץ, היתה נערה בת 15 בהולנד כשפרצה מלחמת העולם השנייה. היא נשלחה למסתור בזהות של נערה נוצריה, ובתקופת הבדידות והזהות הבדויה ציירה דיוקנאות של האנשים שהסתירו אותה. בתוך כך נהגה לאייר סיפורי אגדות כמפלט מהאימה ומחוסר הידיעה על גורל משפחתה.
רק שנים רבות לאחר שנישאה והיתה לאם בקיבוץ, החלה לאייר ספרי ילדים. בתערוכה מוצגים רישומים יפים ומרגשים של לנגר-אשר, לצד עבודות פיסול קטנות מימדים של בתה אפרת הדני, בנה של אפרת ונכדה של צופיה ז"ל גיא הדני, ורישומים של הבת והנכדה נעמה הדני.
המאפיין את הרישומים ואת עבודות הפיסול הם הקווים ורישומי החלל שעוברים כחוט השני, מעבודות ניצולת השואה לעבודות בני המשפחה. שתי התערוכות יינעלו בסוף חודש יוני.
