בשבת הקרובה (10.3), תפתח במרכז האומנות המשותף גבעת חביבה תערוכת יחיד של הצלם יוסף הוכמן, שמיים אדומים שמה, המסכמת פעילות של למעלה מחצי מאה מצד התנועה הקיבוצית, מפלגות ותנועות השמאל.
1 צפייה בגלריה
תיעד צמתים מרכזיים במהלך החיים. ההכשרה לפני העלייה ארצה, צילום: מתוך התערוכה
תיעד צמתים מרכזיים במהלך החיים. ההכשרה לפני העלייה ארצה, צילום: מתוך התערוכה
תיעד צמתים מרכזיים במהלך החיים. ההכשרה לפני העלייה ארצה, צילום: מתוך התערוכה
החל משנות ה-50, אז אחז לראשונה הוכמן מצלמה בידו כנער, החל לתעד מעגלי חיים ברזולוציות של אדם, קיבוץ, חברה ועולם.
כאידיאליסט, כחבר השומר הצעיר, בהכשרה לעלייה ארצה ובהמשך כחבר קיבוץ ליווה הוכמן את התפתחות האתוס הציוני תוך צילום ותיעוד גם של חלקיו הפחות יפים. חלק מאלו אף צונזרו על ידו באופן עצמאי במשך שנים, מפאת הקושי להוציאם ולעכל אותם כחברה.
כחבר קיבוץ הראל עד לפילוגו ולאחר מכן כחבר קיבוץ געש, הוא מספר בצילומיו על חלקו של הקיבוץ בהתהוותה של החברה הישראלית ולרגעים גם מהרהר על הקיבוץ באופן אישי.
כחבר בקבוצת האמנות "המשותף קיבוץ" שפעלה מסוף שנות ה-70 ועד לשנות ה-90 כקבוצת אמנים קיבוציים העוסקת באמנות, חברה, אקטיביזם וסביבה, הוא צילם גם את אחד משיאי פעילותה של הקבוצה סביב הטירה בקיבוץ געש.
הוכמן הינו אחד הצלמים התיעודיים העיקריים שתיעדו צמתים מרכזיים בהתהוות המדינה בפן הפוליטי והחברתי, בהם: גירוש פליטים מן הכפר אמאוס ליד לטרון ושחרור הכותל בירושלים במלחמת ששת הימים, הפנתרים השחורים, תחילתן של הפגנות שלום עכשיו, הפגנות ה-1 במאי.
גם פינוי ימית, סיני במלחמת יום כיפור, מצרים לאחר הסכם השלום, מהפכת האזרחים בפורטוגל ב-1975, ברלין בשנות ה-80 והפגנות "הסבתות" בארגנטינה ב-2012.
התפר העדין שבין היסוד התיעודי החזק לתפיסתו האידיאליסטית בנוגע לאדם וחברה, תוך נגיעותיו האישיות שכאילו "בטעות", משתרבבות, יחד עם גוף עבודתו בעל הנפח העצום והפרספקטיבה המתאפשרת כיום על אותן השנים, הם היוצרים יחד את כוחה של עבודתו הצילומית.
התערוכה תציג בגלריית השלום במרכז האמנות המשותף גבעת חביבה עד ל-27.4. פתיחה חגיגית: בשבת בשעה 11:00.