טקס פרסי הקולנוע האמריקאי, האוסקר, מתקיים מדי שנה בארה"ב בסוף חודש פברואר, או בתחילת מרץ. בגלריה של לוחמי הגטאות נוהגים להעניק מדי שנה פרס "אוסקר" משלהם לאמן יוצר, או לאמנית, בתחילת דרכם.
מדובר בפרס כספי על שם אוסקר הנדלר ז"ל, ממייסדי הקיבוץ ומי שהקים את המכון לאומנות במכללת אורנים. הנדלר שימש גם כדיקן סמינר הקיבוצים בתל אביב.
פרס האוסקר האומנתי חולק לראשונה ב-1985 ליעקב דורצ'ין מכפר החורש, ומאז הוענק גם לאמנים רבים בהם מירי נשרי, יואב אפרתי, נעה רז מלמד, עדה עובדיה, מריק לכנר ואחרים.
בשבת האחרונה התקיים הטקס בפעם ה-30, ולראשונה זכתה לכבוד ולתערוכת יחיד אמנית ערביה, מוסלמית בשם פאטמה אבו רומי, המגדירה עצמה ישראלית פלסטינאית.
אבו רומי, ילידת טמרה שבגליל המערבי ובוגרת אורנים, מציגה בגלריה תערוכה של ציורי שמן גדולים בסגנון ריאליסטי.
הציורים והתצלומים, המשלבים בתוכם מקטעי ציור, מתמקדים בסביבתה האינטימית של אבו רומי: אביה המתייסר ממחלה שכוב על מיטתו, היא עצמה לבושה ברעלה שלא מכסה את פניה ובהינומה שקופה של כלה, כתונת פסים המדמה את זו שלבש יוסף התנ"כי ומסמלת את קורבן הבן ועוד.
בנוסף, מוקרן בתערוכה סרט בשם "חומה", אותו יצרו אבו רומי והצלם שאדי חביב אללה. בסרט מוצגת באופן סמלי כלה היוצאת מבית אביה לטובת בן זוגה שנבחר עבורה, ונכפה על שניהם להביא ילדים לעולם.
הסרט מקצין את הביקורת כלפי מוסד המשפחה, שהפקירה את הבת בידי אדם זר בשל מחסור כלכלי. כך הופכת תהלוכת החתונה למסע של אבל.
במיומנות מרשימה של ציור, צילום ויכולת ביטוי של סצנות קולנועיות, מצליחה אבו רומי להעביר ביקורת מרומזת כלפי החברה שבה היא חיה. במקביל היא מעניקה כבוד לסביבה המשפחתית שעוטפת אותה בצבעים עזים. את התערוכה אצרו במשותף מיכל הורביץ ועידית לבבי גבאי, והיא תנעל בתחילת חודש פברואר.
אבו רומי מיוצגת בידי גלריה גורדון, דבר הנחשב כבוד רב לאמנית בתחילת דרכה.
בכך היא מצטרפת לבוגרת נוספת של המכון לאומנות אורנים, פאטמה שנאן מג'וליס, שמקדישה את ציוריה הגדולים למוטיב השטיח בחברה הדרוזית ולגלגוליו השונים והסמליים בבית ומחוצה לו. תערוכה שלה מוצגת במוזיאון תל אביב לאמנות, והיא זכתה בפרס שיף היוקרתי.