עשרה אמנים יוצרים בתחום האמנות הפלסטית: ציור, פיסול, מיצב ווידאו, הם הזוכים בפרס שרת התרבות והספורט לשנת 2017. כל זוכה יקבל, פרט לכבוד הרב, גם סכום של 50 אלף שקלים.
בין הזוכים גם שתי אמניות מהקיבוצים: אורלי סבר, חברת כברי, ואיילת כרמי, בת בית השיטה שמתגוררת בתל אביב.
בנימוקי חבר השופטים לבחירה בסבר נכתב, בין היתר, כי "יצירתה שייכת בעיקר לתחום הפיסול והמיצב. עבודותיה מושפעות מהחלל המטופל על ידה תוך שימוש בחומרים יוצאי דופן ( גומי, זפת, בד וכיוב'), והן מבטאות עוצמה ואיפוק בו בזמן.
"צוות השופטים (ד"ר דורון לוריא, נחמה גולן וד"ר רונית שטיינברג) התרשם מהמתח שבין המוכר והזר ביצירתה של סבר, כמו גם ממימד ההפתעה שבו היא משתמשת לצורך השהיית המבט על מרכיבי היצירה החזותית".
על האמנית איילת כרמי כתב חבר השופטים: "יצירתה היא רב תחומית ובעלת מראה אסתטי מרשים. עבודותיה מצטטות באופן מושכל מחקרים מדעיים כמו זה של ליאונרדו דה וינצ'י בתחום התעופה והמחקר על חלקי מכונות מוכרות וזרות. ועדת הפרס התרשמה מהתחכום הססגוני והרעיוני של היצירות".
"בתחילת דרכי האמנותית היווה החלל מצע למקום ביתי אותו אני משבשת ובוראת בתוכו חלל חדש המפעיל את הצופה במרחב", מסבירה סבר עצמה את עבודתה. "לרוב התהליך מתחיל בזיכרון ילדות שלי והופך בעבודותיי להיות מקום אישי, מתח בין מקום אינדבידואלי- מחבוא, חלל צדדי - לבין מקום ציבורי - חשוף וחסום.
"רציתי להעביר את הצופה שלי דרך התשוקה להיות שייך ועד לאכזבה של חוסר היכולת להגיע למקום התשוקה. רוב המיצבים הראשונים שלי עסקו בסביבה הביתית המוכרת אותה בניתי מחדש באמצעות קירות גבס ורהיטים. הסביבות החדשות שנוצרו היו מוכרות ומשובשות כאחד.
"במשך הזמן קיבלו עבודותיי מימד יותר מופשט, תוך התייחסות לצורות ולמבנים גאומטרים, בשפה של מינימליזם מונמנטלי המייצרת היתוך ייחודי בין שפה צורנית אוניברסלית לבין סימונה בתווים לוקאליים וביוגרפים".
בעבודתה האחרונה WALL RUN במוזיאון הרצליה, ציפתה סבר את שני קירות החלל הגדולים בזפת סמיכה. במהלך זה הפכו קירות המוזיאון הניטראליים להיות אזור טעון, מוכה אסון, שחור ובולע שבמבט קרוב היה כעולם רוחש חיים.
האוצרת, ד"ר גליה בר-אור מעין חרוד מאוחד, לשעבר אוצרת ומנהלת המשכן לאמנות בעין חרוד וזוכת פרס מפעל חיים של משרד התרבות והספורט לשנת 2017, כתבה על כרמי את הדברים הבאים: "איילת יוצרת מאז תום לימודיה באקדמיה לאמנות בצלאל ז'אנר משלה, ציור ממזרי שחומק ממלכודות הציור הגבוה ומנהל דיאלוג מצחיק, כואב, עמוק וחדשני עם דפוסי עומק של מערכות יחסים, ציור שרשת עצביו מגורה והוא רגיש לניואנסים.
"הנשים הפעילות שלה, ערומות כביום היוולדן, החלו לבסס את עשייתן המקפת - מושכות משיחות מכחול ובוראות שוב ושוב מחדש מרחב ציור, מרחב עולם, יוצרות יקום בדמותן, בוראות ולא מנכסות.
"עבודותיה של כרמי נבנות ונפרקות, מהדהדות מרחב ארכיטקטוני ופוליטי, טקסים, תפאורות, דימויים, זהויות - חובקי עולם וקורסים.
"איילת היא אמנית ממציאה, טכניקות, אופני ציור, אסטרטגיות הצבה והדמויות הנשיות הערומות שלה חוברות להתמודדות מתוחכמת עם עקרונות ייצוג: מרחב בדו-ממד, רוח בגוף, אמנות וחיים, אז ועכשיו".
