מורדו אברהמוב, המוּכר בתור 'צלם הקיבוץ הארצי', היה ממייסדי עיתון חותם, מזכיר ארגון צלמי הקיבוץ הארצי, וכן ממקימיו ומצלמיו של השבוע, בחטיבה ובבית עדות מורשת. עבודותיו הודפסו ופורסמו באלבומים ובמגזינים מרכזיים וחשובים בישראל, הוצגו בתערוכות בארץ ובחו"ל, והן נמצאות באוסף מוזיאון תל אביב.
אברהמוב השאיר אחריו ארכיב תצלומים רחב היקף שצילם בשנים 2013-1945, ועניינו תולדות ההתיישבות הקיבוצית בישראל בכלל וקיבוץ יקום בפרט. גוף העבודה העצום, כ־100 אלף תשלילים השמורים בארכיון קיבוץ יקום, עדיין לא זכה למחקר מקצועי ומעמיק, ולכן ראוי להיחקר ולהוסיף עוד נדבך לתולדות הצילום בישראל בכלל ובקיבוץ הארצי בפרט.
התערוכה החדשה שנפתחה לאחרונה בגלריית הקיבוץ עוסקת בתצלומי הילדים של מורדו אברהמוב מהשנים 1960-1947, הנכללים במאגר הגדול של כלל תצלומיו, ומקובצים בספר היוצא כעת לאור על ידי קיבוץ יקום במסגרת חגיגות 70 שנה לייסודו, וביוזמה משותפת עם הצלם עוזי ורון שערך אותו.
בתערוכה יוצגו כ־250 תצלומי ילדים (דיגיטליים ובהדפסה) משני העשורים הראשונים של הקיבוץ. ייחודם הוא בכך שהם מצביעים על החשיבות הרבה שייחס אברהמוב לצילום בכלל ולצילום ילדים בפרט. כמו כן נחשפת גישתו האישית והייחודית אל אומנות הצילום בשלבי התפתחותה בשנות החמישים והשישים.
מטרת התערוכה היא להצביע על אפשרות לקריאה מחדש של גוף עבודותיו של אברהמוב, ובעיקר של תצלומי הילדים, שדרכם ניתן לזהות מאפיינים המעמידים אותו כצלם עצמאי ומקורי שאינו מהסס להתנסות ולשחק במצלמה. בעבודתו הוא חושף את הפרט ואת השוליים העצמיים של קיום בתוך המערכת הקולקטיבית של החברה הקיבוצית.
הוא ראה בילדים מקור בלתי נדלה לצילום מאתגר שיש בו תהליך של לימוד, מחקר והתנסות. הוא חש הזדהות עמוקה ואהבה רבה לעולמם של הילדים, וזיהה את הפוטנציאל המיוחד הטמון בפניהם, בנוכחותם ובהעמדתם במרכז. הנינוחות שחשו הילדים בקרבתו באה לידי ביטוי בתצלומים שאופיינו בהבעה טבעית, לא מאולצת, ועם זאת חד־פעמית וייחודית, וזה לא היה מובן מאליו.
נראה שהתצלומים משקפים את רצונו של אברהמוב לשמר מחד גיסא את הרעיון של הפרט כחלק בלתי נפרד מהקולקטיב הקיבוצי, בבחינת "הילדים של כולנו" במערך קולקטיבי יציב וחזק (משפחה, החברה הקיבוצית בכללותה).
ומאידך גיסא לחלץ מתוך הקולקטיב את העצמאות ואת העצמיות של הילד כיחיד שיש לכבד ולהתפעל מהופעתו, וזאת במטרה להוציא תצלום מעניין, המאתגר את הצלם עצמו והוא תוצר של טביעת ידו.
התערוכה מחולקת לשני חלקים: תצוגה בחלק הקדמי של הגלריה שהיא בעלת אופי תיעודי: מסמכים, תצלומים, סרטי צילום, מצלמות, ספרים שנמצאו במעבדה הפרטית של אברהמוב ובארכיון קיבוץ יקום. כמו כן יוצג מבחר לוחות צילום ממוסגרים שנבחרו מתוך 1,500 לוחות צילום שאברהמוב צילם, ערך, אצר והציג מדי שבוע בשבוע במשך שנים בחדר האוכל של הקיבוץ.
התצוגה בחלק הפנימי של הגלריה מוקדשת לתצלומי הילדים של אברהמוב. יוצג מבחר תצלומים מודפסים בשחור־לבן, שנבחרו בהקפדה ומבטאים באופן בולט את טביעת היד האישית של אברהמוב כצלם אוטודידקט שפיתח מאפיינים ייחודיים באופן שבו הוא עצמו הבין ויצר צילום. כמו כן יוצגו שתי מצגות דיגיטליות: באחת תצלומי דיוקן של ילדים, ובשנייה תצלומים קבוצתיים של ילדים ותצלומי ילדים והורים.
אוצרת אורחת: שירלי משולם
אוצרת: יעל קיני
שעות פתיחה: ימים ב'-ה' 15:00-11:00, 18:00-16:00; יום ו' 14:00-11:00
נעילה: 24.11
