המנה הססגונית המוצגת על כריכת הספרון הצנוע (שמבטיח להתעבות ולהתחדש בעתיד) "בישול אתיופי - מטעמים וצלילים", מעוררת את בלוטות הרוק, ומזמינה: תנו לי צ'אנס. את המתכונים ליקטה וכתבה (וגם מיטיבה להכין) אורית דגו מבית שאן.
עוד על תרבות ואמנות בקיבוצים:
הקיבוצניק הגשים חלום והקים תיאטרון לבעלי מוגבלויות
השחקנית מקיבוץ סער: הרומן שלי עם הבמה
דיונון ענק: ההרכב הקיבוצי עושה קאמבק
טליה ארגמן ממעוז חיים, שסייעה בהפקה ובהוצאה לאור של האלבום, מעידה: "האוכל האתיופי נהדר: לא מתחכם, לא מתרברב, לא פלצני. בסיסי, טעים, מזין, ונושא טעמים, אסוציאציות וריחות של חקלאות וכפר קדומים".
לטליה, העוסקת בחינוך ובתיאטרון, מנחת קבוצות בתקשורת משפחתית, יש קשר חזק ומיוחד עם קהילת יוצאי אתיופיה בבית שאן. אחרי שסיימה שם קורס "בוני קהילה", שהכשיר את משתתפיו לפעילות קהילתית - בחרה להתמקד בקהילת יוצאי אתיופיה בעיר, וכבר 14 שנה היא מעורבת וקשורה בה.
יחד עם חברות הקהילה הקימה את תיאטרון הנשים "שורשים", שמעלה את תלאות עלייתן וקליטתן, ועודנו פעיל (כיום מנהל אותו עדו וייס מניר דוד) - "אף אחת מהמשתתפות לא נשרה ממנו" - עליו זכתה ב-2011, יחד עם המשתתפות, באות המתנדב מטעם הנשיא.
ונחזור לאורית דגו. היא נולדה בכפר סימין, ובגיל שנתיים הופרדה מאמה והועברה לחזקת סבתה. "כבר בגיל שלוש למדתי מסבתא להכין את המאכלים המסורתיים של העדה", היא מספרת. "באתיופיה נושאות הילדות בתפקידים רבים, מקטנות, ולנישואים הן מגיעות מוכנות, עם בקיאות וניסיון בעבודות הבית השונות. כך היה גם אצלי".
בגיל צעיר נישאה, ועם בעלה וילדיה עלתה ארצה, בדרך חתחתים ותלאות שרבות סופר עליהם,
ורבות עדיין לא. "היום, כשאני מבשלת את האוכל האתיופי, אני נזכרת בשורשים שלי ובהשתלבות שלי בארץ", היא אומרת.
את האוכל של אורית, וגם אוכל ישראלי שהיא מבשלת, אפשר לטעום ולקנות בדוכן שלה בשוק האיכרים המתקיים מדי חודש בבית השיטה. אם תתקשרו ותזמינו מראש (טל' 052-6247895), תשמח אורית להכין עבורכם ממיטב התפריט האתיופי.
