יש תיאטרון ברמת יוחנן! לא "חוג דרמטי", אלא תיאטרון קהילתי, "תיאטרון הבית", שהקימה השחקנית-במאית-יוצרת מעין יובל-שהם, יחד עם כמה מחברות הקיבוץ, לפני שמונה שנים.
עוד על תרבות ואמנות בקיבוצים: גבע: המתנדבת חוזרת לקיבוץ עם הכינור תיעוד כואב: מתמודדים עם התאבדות שני הבנים יסעור: התאהבו בזכות החליל וממשיכים לנגן
כשלוש הפקות בשנה מעלה התיאטרון, שאין לו אולם משלו, והפקותיו הגדולות (ארבעים משתתפים ויותר) מועלות על במה הנבנית עבורו בחדר האוכל, או בחלל האינטימי של חדר המוזיקה (המכיל עד מאה איש), והן רצות בהתאם לביקוש - לפעמים פעמיים, לפעמים במשך שבוע שלם. החל מ-24 בדצמבר מעלה התיאטרון את "שרים בגשם", מופע שירי מחזות הזמר הגדולים בכל הזמנים, ואתם מוזמנים (המופע יעלה גם ב-26-29 בדצמבר).
מעין (39), ילידת בית-שערים, הגיעה לרמת-יוחנן בגיל 17, בעקבות אופיר, בן הקיבוץ, כיום האיש שלה ואבי שלושת ילדיה. אחרי הצבא עזבו, היו ב"שנות קשר" עם הקיבוץ, ועשו את הסיבוב הגדול - טיול ארוך בחו"ל, לימודים אקדמיים, חתונה, ופרק חיים בתל אביב. היא בכלל לא התכוונה להיות אשת תיאטרון, ובחוג לתיאטרון באוניברסיטת חיפה בחרה רק כעדיפות שנייה, לצד לימודי ייעוץ חינוכי (תואר ראשון ושני), "אבל מרגע שנחשפתי, נדבקתי בחיידק".
ככל שחקנית מתחילה בתל אביב, השתפשפה בפרויקטים שונים, התייצבה לאודישנים, עבדה בעבודות מזדמנות. "רצתי ממקום למקום, מחפשת את מקומי בים האפשרויות של העיר הגדולה, עד שהבנתי שהאדמה רוויה". ב-2008, כשהיה רום, הבן הבכור, בן שנה וחצי, חזרו לשלווה ולרווחה של רמת-יוחנן, אבל מעין ממשיכה להתרוצץ כמקודם: מביימת חגי קיבוץ, כותבת ומביימת סרטי בר-מצווה, מעבירה חוג דרמה בכיתות ג'-ח', חברה בתיאטרון אנסמבל "קרטושקס", משחקת בתיאטרון "המִלה" בהרדוף, מעלה את הצגת היחיד "בשירות הציבור", וגם מהסצנה בתל אביב לא התנתקה. בראשית השנה הקרובה תצא ממסגרת חממת היזמויות בקיבוץ, ותהפוך לענף עצמאי.
ואחרי כל זה, יש לך עוד זמן וכוחות ל"תיאטרון הבית"? מעין יובל-שהם: "ליצור בבית שלך, והיכולת להביא לקהילה אמנות, כאשר כל המעטפת היא מקומית, אך מקצועית - זו זכות גדולה. העבודה ב'תיאטרון הבית' אינה עבודה שוטפת, אלא מתנהלת לפי פרויקטים. לכל הפקה, מחזה שבחרתי להעלות, אני אוספת את החברים שפונים אליי, או בוחרת, על פי אינטואיציה, היכרות אישית, או סתם הימור, את מי שנראים לי מתאימים".
והחברים נענים? "מאוד, בעיקר אלה שיש להם נטייה טבעית או משיכה לתיאטרון. 'תיאטרון הבית' הוא תיאטרון קהילתי במלוא מובן המילה, ללא מטרות רווח. מלבד השחקנים, מעורבים ועסוקים סביבו חברים רבים: מעצבות תפאורה ותלבושות, מפיקה, נגנים, במסגרייה ובנגרייה בונים את התפאורות, הסטודיו לעיצוב גרפי מעצב את הפרסומים, ואולפן הווידיאו מתעד. רק לעיתים רחוקות אנחנו שוכרים איש מקצוע חיצוני".
והרמה האמנותית, נאותה? "יותר מזה. הדרישות מהשחקנים גבוהות, והם נענים להן, ומגלים מסירות רבה. אילולא היו חובבים, שבבוקר צריכים ללכת לעבודה, היינו מגיעים עוד יותר גבוה, אבל גם כך התוצאה מצוינת. ההצגות זוכות להצלחה, מגיעים אליהן גם לא מעט אנשים מבחוץ, ולפעמים אנחנו מוזמנים להופיע בבתי ספר ובאירועים בחוץ".
נפלת לקיבוץ טוב. "לגמרי! מגיע שאפו גדול לרמת-יוחנן, שמתוך מודעות לערך החברתי והתרבותי של תיאטרון קהילתי, מוכן להשקיע כסף ומשאבים".
ואת מסופקת? "תמיד קיימת השאיפה ליותר: תוכנית טלוויזיה, קולנוע, חו"ל, אבל בנסיבות הקיימות - החיים בצפון, שלושה ילדים שזקוקים לאימא נוכחת - אז כן, בהחלט מסופקת".
(סמנו "לייק" בעמוד הפייסבוק של תיאטרון הבית, קיבוץ רמת-יוחנן, והתעדכנו בפעילויותיו).