מוזיאון "בית אורי ורמי נחושתן", שנוסד בשנת 1958 בקיבוץ אשדות יעקב מאוחד, כבר ידע משברים פיננסיים קשים במהלך השנים, אבל המשבר הנוכחי מצטייר כקשה מכולם ומאיים על המשך קיומו.
עוד על תרבות ואמנות בקיבוצים:
יוצרת וזמרת: מרב סמן טוב חוזרת למרכז הבמה
הצ'לן בן ה-16 מכברי: המוזיקה מגשרת בין אנשים
העיתונאית ממלכיה: עצובה על הקיצוץ ברשת א'
המוזיאון מציג כשש תערוכות בשנה. עלות הפקתן מתוקצבת בסכום של 216 אלף ש"ח, שמעביר מִנהל התרבות והאמנות במשרד התרבות והספורט. משרת האוצרת (רות שדמון, חברת אשדות-יעקב מאוחד), והסיוע הנדרש מדי פעם בהדרכה, באחזקה ובהפקה - מתוקצבים בסכומים פחות משמעותיים על ידי קיבוץ אשדות-יעקב מאוחד (15 אלף ש"ח בשנה) והמועצה האזורית עמק-הירדן (40 אלף ש"ח בשנה).
שדמון, המכהנת ב-25 השנים האחרונות כמנהלת וכאוצרת של המוזיאון, המתנהל תחת עמותה ללא כוונת רווח - מתכוונת לפרוש מתפקידה בעוד חודשים מספר, עם הגיעה לגיל 71. היא, וחברי הוועד המנהל של המוזיאון, חוששים כי לא יימצא אוצר/ת או מנהל/ת שייאותו לעבוד בתנאי השכר האלה, דבר שיביא לסגירת המקום במוקדם או במאוחר.
לנוכח המצב שנוצר התגבש לובי להצלת המוזיאון, שפנה להנהלות הקיבוצים בעמק הירדן בבקשה שישקלו להעביר תמיכה כספית למוזיאון, כדי שלא ייסגרו שעריו והוא ימשיך לפעול.
"אני או טו טו בת 71, וזה הזמן הנכון מבחינתי לסיים את התפקיד שמילאתי במשך חצי יובל", אומרת רות שדמון בהתרגשות ניכרת. "במהלך השנים האחרונות עבדתי בתנאים לא תנאים, בשכר של חצי חינם - לקחתי מתקציב הניהול של המוזיאון 2,000 ש"ח בחודש. ישנה החלטה של מליאת המועצה, עוד משנות השמונים של המאה שעברה, לתקצב כנדרש את כוח האדם במקום, והיום מתנערים פרנסי המועצה מהמחויבות הזאת".
מה עשיתם לטובת הגדלת התקציב?
רות שדמון: "הקיבוץ לא מסוגל לתת יותר ממה שהוא נותן, בגין מצבו הכלכלי. אנחנו מבקשים מהמועצה 150 אלף ש"ח בשנה, וזה רק לטובת משרת האוצרוּת, וניהול וסיוע, בעת הצורך, של אדם נוסף בעבודה השוטפת".
לפני כשלושה חודשים נפגש הוועד המנהל של עמותת המוזיאון - היו"ר רו"ח מרק לינטון מכפר-חרוב, עדנה סולודר מגשר, עו"ד אבנר צור, בן גניגר, המתגורר בטבריה, ישראל ביטנר מדגניה א', סמדר ינאי מאשדות-יעקב איחוד ואריאל שגיא מכפר-חרוב - עם ראש המועצה יוסי ורדי מדגניה א'.
"הוא אמר לנו שאין לו כסף לממן בסכום גדול יותר את תקני העבודה במוזיאון", אומרת שדמון. "הצענו לו שהנושא יובא לישיבת המליאה שאמורה לדון בתקציב השנה הבאה, אבל הוא סירב לעשות זאת. לפיכך הקמנו לובי למען הצלת המוזיאון, שבראשו עומדת האוצרת טלי תמיר, שגם עשתה פה כמה תערוכות ואצרה במשך עשר שנים את 'גלריית הקיבוץ' בתל אביב".
"גם אם יימצאו ממשיכי הדרך שיוסיפו ויפתחו את המוזיאון, בלתי אפשרי לדרוש מהם לפעול מתוך אותה רוח נמוכה של הקרבה אישית, כמעט התנדבות בפועל - שאִתה באה רות שדמון כל בוקר למוזיאון, ובכוחה פתחה תערוכה אחרי תערוכה, כל אחת מעניינת מקודמתה", טוענת טלי תמיר.
"בעוד שרותי שדמון הסכימה לעבוד תמורת שכר סמלי, שביחס להיקף העבודה הנדרש היה הרבה מתחת לשכר המינימום - לא ניתן לצפות מאדם חיצוני לקבל על עצמו אחריות בסדר גודל כזה ללא תגמול כלכלי הולם, ותגמול זה תלוי בגובה התמיכה שתוקצב למוזיאון".
תמיר מתייחסת בדבריה לאפשרות הפסקת הפעילות של בית אורי ורמי: "סגירתו של המוזיאון, השבתתו או 'ייבושו' בכל דרך אחרת - אינה יכולה להיתפש רק במושגים של התייעלות כספית או כורח מציאות זמני, אלא כביטוי לנסיגה מהשקפת עולם רחבה ועמוקת שורשים בתנועה הקיבוצית.
"צעד כזה הוא הפניית עורף לא רק למשפחת נחושתן ולשני בניה שנפלו במערכות ישראל, אלא לחברה שלמה, שדווקא בעידן של הפרטה ופירוק מסגרות קולקטיביות זקוקה לשמירת ערכיה הרעיוניים וחזונה הרוחני".
תגובת יוסי ורדי, ראש המועצה האזורית עמק-הירדן: "עמדתי האישית היא שמוזיאון בית אורי ורמי
הנו מוסד חשוב ובעל זכויות בעמק הירדן. ועד הנהלת העמותה פנה אליי להביא את סוגיית הגדלת התמיכה במוזיאון למליאת המועצה שתדון בתקציב, וכך אכן יהיה.
"יחד עם זאת עליי להבהיר שישנם גופים נוספים עם צרכים תקציביים, כמו חינוך, רווחה, גמלאים ועוד, וגם הם מבקשים להגדיל תמיכה בתחושה שמגיע להם יותר מאשר קודם. הצרכים של כולם חשובים, ועל המליאה להחליט כיצד לחלק בין כולם תקציב מוגבל".