אורה ערמוני (בין השאר גם חברת מערכת "ידיעות הקיבוץ") קצת עצובה. רק קצת - כי העיקר והרוב טוב: הקיבוץ שלה, מלכיה, הוא כידוע, הכי יפה בעולם, וחמשת ילדיה, ו-12 נכדיה, הם הכי מוצלחים בעולם, והקמליה בפתח ביתה מאותתת שגם בחורף הקרוב תשפע פרחים ורודים וניחוח מתוק. אז למה עצוב? כי אחרי שבע שנים נסגרה "חדש על המדף".
עוד על תרבות בקיבוצים: תערוכה ב"מוזיאון העמק": אוצרות וגם סכנות פעילי תרבות מקיבוצי הגליל: "התרבות בסכנה" כבוד כפול: פרס מפעל חיים לסופרות מהקיבוץ
סליחה, "חדש" על מה? אורה ערמוני: "על המדף. זו היתה פינת שידור קטנה וצנועה ברשת א', כולה חמש דקות, בימים א'-ה', בחמישה לשבע, שהוקדשה לסקירות קצרות על ספרים חדשים, ונסגרה לאחרונה, בגלל צמצומים וקיצוצים. הייתי אחת מצוות של עשרה סוקרים, וכל חודש-חודש וחצי, הייתי מקבלת ערימה של ספרים חדשים, קוראת, כותבת, ואז נוסעת לחיפה עם ערימה של סקירות, ושם מקליטה בבת אחת את כולן, והן שודרו בהמשך".
באמת קראת את כל הספרים? "כשאני קוראת, אני קוראת! לא מרפרפת, לא מעיינת. פה ושם היו ספרים שלא עניינו אותי, אז הייתי מבקשת מעורכת הפינה, אפרת שושני, שלא להתייחס. שבע שנים היה לי כיף: גם הייתי פטורה מהחלפת ספרים או קנייתם, וגם התעשרתי בספרים, רובם טובים, שאת רובם, אגב, מסרתי לספרייה".
קיבלת תגובות על הפינה? "זה לא שהטלפון שלי היה פקוק משיחות, אבל פה ושם פרגנו. היתה אישה אחת שהתקשרה טלפונית, אמרה שמאוד מעניין מה שאני משדרת, 'אבל את חייבת לדבר עברית נכונה: צריך להגיד 'חיים', עם דגש על שני היו"דים, ולא 'חיים', כמו שאת אומרת".
לקחת לתשומת לבך? "לא. אני ממשיכה להגיד 'חיים' כמו שהתרגלתי. ה'חיים' שלי טובים מספיק".
אז למה את בכל זאת קצת עצובה? "כי חבל לי על הדברים הטובים שהולכים לאיבוד כדי לחסוך כמה שקלים, גם אם יש רק קומץ חובבי ספרות שנהנים מהם".
שנעביר את פנייתך לשרת התרבות? "כן, בבקשה. מהתבטאויותיה בענייני ספרות, אין לי ספק שהיא תטה אוזן קשבת".