ההגדות באוסף של אבירם (אבי) פז מקיבוץ משמר העמק - יותר ממאתיים, בהן נדירות, שהוצאו לאור בתנאים-לא-תנאים, בשנים שבין מלחמת העולם השנייה לקום המדינה - נסקרו לא פעם גם בעיתון זה. עתה, בעיתוי מתבקש, רואה אור "יציאת מצרים - בימים ההם, בזמן הזה" - ספר-אלבום שמקבץ 101 הגדות מהאוסף, עם דברי רקע והסבר של פז. המסמך המרתק, בן 247 עמודים, יצא בהוצאת "מערכת" של קיבוץ דליה, וערב מיוחד הוקדש במשמר-העמק לו ולמחברו.
על הגדות ועוד מאוסף אבירם פז:
סטאלין במקום אלוהים - בהגדה מאוסף הקיבוצניק
החנוכיות הנדירות של האספן מהקיבוץ
כל הסיפורים גם בסלולרי: הורידו את האפליקציה של mynet
"כל השנים רציתי להוציא ספר כזה", אומר פז (62), "אבל ידעתי שלא אוכל לעשות זאת, כל עוד לא נמצאו בידי ההגדות הנדירות שעוד רציתי להשיג. בספר יש אוצר בלום של הגדות, שכמה מהן בלעדיות ולא מצויות גם באוספים הלאומיים והפרטיים בארץ ובעולם. לדעתי, מיציתי את הפוטנציאל של הגדות מהתקופה שבה התמקדתי - מפרוץ מלחמת השחרור ועד קום המדינה - ואתפלא מאוד אם יתברר שהחמצתי הגדה כלשהי שיצאה לאור במהלך השנים האלה. הגדות בודדות לא נכנסו לספר בגלל מצבן הירוד, ואחרות משום שלא היו מספיק נדירות. עיקר הגאווה שלי - על שמונה הגדות ממחנות המעפילים בקפריסין, שקובצו בספר. אין לכך אח ורע בשום ספר או מחקר".
פז מספר, כי הוצאת "יד בן צבי" גילתה עניין בספר, "אבל הם התכוונו להוציאו לאור רק בשנת 2018, וגם ביקשו לכלול בו מאמרים משלהם לצד הכתיבה שלי. שני התנאים לא היו מקובלים עליי", הוא מבהיר, ומוסיף כי נציג מוזיאון ארץ ישראל הגיע אליו לקיבוץ ובפיו הצעה לקיים תערוכה לצד הספר, אם זה יצא לאור במימון המוזיאון. "גם לכך לא הסכמתי, ושוב, כי דובר על שנת 2018", אומר פז. עניין בהוצאת הספר לאור גילתה גם הספרייה הלאומית, "אבל היה ברור", הוא מציין, "שהם רוצים שיתוף פעולה, שכולל ויתור על הבלעדיות שלי ברמת הטקסט ובבחירת ההגדות. את עשרות אלפי השקלים שעלה הספר הוצאתי מכיסי, אבל התוצאה מצדיקה זאת".
עבודה רבה הושקעה בסריקת 101 ההגדות. פז: "במשך שלושה ימים, מדי יום, הייתי מביא להוצאה-לאור כמה הגדות בתוך כספת גדולה, והגרפיקאית שלפה, סרקה והחזירה כל הגדה למקומה. בסוף יום העבודה הייתי מחזיר את הכספת וההגדות למשמר-העמק, ולמחרת בא עם ערימת הגדות נוספת, וכן הלאה. אשר לכתיבת הטקסטים - זה היה פשוט יותר, שהרי כל החומר כבר מתועד. הפעם רק ערכתי אותו מחדש, והתאמתי לכותרת הספר. חשובים לי ההקשרים בין אז להיום. למשל, יחידת משאיות תובלה בבריגדה הוציאה הגדה שערכה השוואה בין הסוסים שחצו את הים בחרבה, לבין משאיות הצבא ששעטו במדבר סיני. למפקד הבריטי שלהם קראו מייג'ור אהרון, והם הסבו אותו לאחיו של משה רבנו. משלים כאלה חזרו על עצמם בהגדות נוספות".
במבוא לספרו כותב פז: "כדי להבין את תחושותיהם של כותבי ההגדות, צריך לדעת ולזכור את המאורעות באותם ימים קשים, כשהחלו להגיע לארץ הידיעות הראשונות על חורבנה והשמדתה של יהדות אירופה. בראשית אותה תקופה שלטו הבריטים בארץ, בתוקף המנדט. במדבריות צפון אפריקה שעט רומל בראש כוחותיו, שאיימו להגיע גם לארץ ישראל. פלוגות החפרים נלקחו בשבי הצבא הגרמני ונכלאו במחנות ביוון. כאן התנכלו ערביי ארץ ישראל להתיישבות היהודית, ההולכת ונבנית, מה שהוביל למלחמת העצמאות...
"כותבי ההגדות מצאו את עצמם בלבה של דרמה אמיתית, אישית, לאומית ועולמית. בעצם התנדבותם ושליחותם הותירו מאחור את זהותם האישית והלאומית, את משפחותיהם ואת חבריהם. הם היו נתונים בעיצומה של מערבולת רגשית: אי-ודאות ופחד ממוראות המלחמה, חוסר אונים מול השמדת עמם ובני משפחותיהם באירופה, רגשות זעם ושאיפת נקם באויב הנאצי, וגעגועים למולדת ולמשפחות שבארץ".
ארבעה שערים בספר, וכולם מרתקים במידה שווה. בפרק "הגדות הלוחמים היהודים", נכללת גם הגדת נשים, מאוירת ולא מסורתית, שהודפסה עבור נשי ה-ATS (חיל הנשים של הצבא הבריטי), ששירתו במצרים. ההגדה הופקה לליל הסדר שהתקיים בשנת 1943 בתל א-כביר שליד קהיר, והיה משותף לשלוש פלוגות: מחסנאיות, נהגות, ועובדות וסייעות בבית החולים בסואץ. בהגדה יש אזכור לזוועות המלחמה שכבר נודעו בארץ: "נחשול הרשע משתולל בעולם. הותרו חרצובות הזדון, עמים נדרסים, גזעים משתלטים, המחשבה האנושית הגאה והחופשית הושמה על מסגר. המלחמה הגלויה והחבויה רוצחת רבבות".
בשער "הגדות מחנות ההסגר ומחנות העקורים", מסקרנת הגדת הילדים בשטרסבורג, שליוותה את הסדר בשנת 1947. "באירופה של אחרי המלחמה", מסביר פז, "נותרו אלפי ילדים יהודים, מרביתם יתומים, שחלקם הוסתרו אצל משפחות נוצריות, או בכנסיות. נעשה מאמץ גדול לרכזם בבתי ילדים,
לטפל בהם ולהעלותם ארצה. בש
