האמן טולי באומן, חבר קיבוץ עמיר, נפטר מוצאי שבת האחרונים (10.1). יום קודם לכן ציין את יום הולדתו ה-82.
כל הסיפורים גם בסלולרי: הורידו את האפליקציה החדשה של mynet
באומן נחשב לפסל אבן מוערך, שיצר הדפסים בטכניקות שונות ומיצבי חוץ ופנים. הוא, יחד עם קבוצת אמנים מקיבוצי הגליל העליון, יזם את המפגשים הבינלאומיים לאמנות עכשווית בתל-חי - פרויקט רב-שנתי שכינס אליו את מיטב האמנים והאוצרים מהארץ ומהעולם, והציף באמצעותו סוגיות הנוגעות לסבך הקשרים שבין אמנות למרחב, למקום ולסביבה, תוך קשב לצורך בפעילות מסוג זה גם בפריפריה הרחוקה. כמו כן היה פעיל במפגשי אמנות בין יוצרים ישראלים ופלסטינים, ובפרויקטים שחיברו בין מוזיקה לבין אמנות פלסטית.
יחד עם רעייתו אילנה ועם האמן חיים מאור ייסד, בשנת 1989, את כתב העת "סטודיו", שערכו בין השאר חיים מאור, שרה ברייטברג סמל, יעל ברגשטיין. השניים שימשו כמנהלי כתב העת עד שנת 2008, אז נרכש על ידי קבוצת "טיים-אאוט".
בחודש אוגוסט האחרון התבשר טולי באומן על זכייתו ב"פרס מפעל חיים" מטעם משרד התרבות והספורט לשנת 2014. הפרס, שערכו 70 אלף ש"ח, הוענק בקטגוריות שונות לאמנים ותיקים שהותירו חותם בתרבות הישראלית.
חבר השופטים החליט על הענקתו לבאומן בשל היותו "שייך לקבוצה קטנה מאוד, קטנה מדי, של אנשים שהעשייה העקבית, העיקשת והעקרונית שלהם מסמנת ומפלסת דרכים חדשות בעולם האמנות הישראלי. כחבר קיבוץ עמיר הוא הצליח לרתום את התנועה הקיבוצית למפעלי עשייה שהותירו חותם עמוק על התרבות בישראל. הפרס הזה הוא פרס למפעל חיים, וקשה לחשוב על אדם שההגדרה העוטפת הזו מתאימה לו יותר ממנו".
את הדברים האלה ציינה ועדת הפרס, והוסיפה: "טולי, מהאנשים האהובים בעולם האמנות הישראלי, חצה את גיל שמונים, ואנו מאחלים לו שנים רבות נוספות של עשייה. אשרי החברה שטולי הוא ממפלסי הדרך שלה".
בתשובה לשאלה שנשאל בעקבות הידיעה על הענקת הפרס, סיפר טולי באומן: "ההודעה על הפרס הגיעה אלי באמצע עשייה של פרויקטים רבים, לרבות כאלה הקשורים לפרנסה - טיילת מאבן, פנורמה על הגליל במטולה, פינת המייסדים בעמיר שכוללת קיר של שישה מטרים קרמיקה, שולחנות שח מבזלת, ועוד. לצד אלה אני ממשיך לעשות אמנות חופשית ולהציג בתערוכות. אני מוגדר כעסק בקיבוץ מופרט, והעשייה הציבורית, כמו גם הפרס, מאפשרים לי שקט נפשי. זה עוד ציון בדרך ארוכה של אמנות".
"טולי היה צעיר ברוחו, בעל חוש הומור נדיר, והיו לו תוכניות לעוד שלושה מחזורי חיים", אומר נפתלי נחמני, חבר קיבוץ עמיר, אמן וידיד של טולי. "בשנים האחרונות קידמנו את פתיחת הגלריה בעמיר שנחנכה לא מזמן, והוא תמך בנו ועודד אותנו, כמו שנהג לעשות כלפי כל אדם שביקש את עזרתו. זו אבידה גדולה של אדם שלמרות גילו המתקדם היה מלא תוכניות ורעיונות".
"טולי באומן היה קודם כל אדם. אנושי וצנוע, עם יושר ויושרה מרשימים. בעל ידע רחב שאהב לחלוק בגובה העיניים עם בן שיחו", אומרת יעל קיני (נחשון), מנהלת "גלריה הקיבוץ" בתל-אביב. "אמנותו הייתה מחוברת לתחושת האחריות שלו כאדם. הוא תפש עצמו כציוני, כישראלי וכאזרח העולם, וכל זה התבטא באמנותו. דיבורו היה רחב, עם הומור ואירוניה, והביקורת החדה והחריפה שנקט בגישתו תמיד הייתה מחוברת לצניעותו, לאכפתיות ולאהבה שהקרין.
גלריה הקיבוץ היתה לו בעבר סוג של בית, בה הציג והיה חבר בוועד המנהל שלה".
טולי באומן הותיר אחריו את רעייתו אילנה, את הבן יובל ואת הבת שלומית. הוא הובא למנוחות ביום שני השבוע, בבית העלמין של קיבוץ עמיר.
