"אני משבח את תפקוד משרד הבריאות שעושה בהקשר של הקורונה עבודה טובה ועניינית", כך אומר ד"ר איתן חי־עם מקיבוץ מגן, לשעבר מנכ"ל משרד הבריאות ומומחה לרפואת המשפחה. "הבעיה העיקרית במצב שבו אנחנו מצויים בשבועות האחרונים היא חוסר הוודאות, ולכן ההוראות שנותן המשרד משתנות כמעט בכל יום וטובות לאותה השעה".
ד"ר איתן חי עם. הבעיה העיקרית במצב שבו אנחנו מצויים בשבועות האחרונים היא חוסר הוודאותד"ר איתן חי עם. הבעיה העיקרית במצב שבו אנחנו מצויים בשבועות האחרונים היא חוסר הוודאות
ד"ר איתן חי עם. הבעיה העיקרית במצב שבו אנחנו מצויים בשבועות האחרונים היא חוסר הוודאות
(צילום: אלבום פרטי)
לדבריו, מה שמצטייר כעודף הנחיות והוראות מגבילות המתחלפות באופן תדיר אינו נובע מחוסר ידע או מהססנות, אלא בשל סטטוס המשתנה כמעט מדי יום ביומו. "הניצחון האמיתי של המערכת הוא הן במספר החולים, שאינו עולה דרסטית, והן בכך שאין בשלב זה תמותה", אומר ד"ר חי־עם ומוסיף כי למרות זאת יש קושי אחד בולט: "הצוותים הרפואיים באמת נפלאים, אך הבעיה היא שהמערכת הרפואית שחוקה וחסרה בכוח אדם ובמשאבים".
האם מדינת ישראל נערכה מראש להתפשטות נגיף כלשהו ברחבי הארץ?
"שום מערכת אינה יכולה להתכונן לדבר כזה. נגיף מסוג כזה מופיע פעם במאה שנה, ושום מדינה לא תצליח להיערך למניעת התפשטות נגיף שאינו ידוע. ככה זה בחיים. הציבור מבולבל, כי ביום אחד מבקשים למנוע התקהלות של אלף אנשים, למחרת מאה ולבסוף עשרה.
"אני משווה את זה לשדה קרב שבו משנים הוראות בכל רגע נתון. אולי נכון היה להדמים את כל המשק, אבל זה מהלך קשה מדי, ולכן פועלים באופן מדורג. הדבר אולי יוצר חוסר ביטחון בקרב האוכלוסייה, אבל זו הדרך הנכונה לעשות".
מדרון חלקלק
ד"ר חי־עם - בעברו גם מנכ"ל רשת אסותא, מנהל המרכז הרפואי סורוקה בבאר שבע, מנהל מחוז המרכז ומחוז תל אביב של שירותי בריאות כללית, ומילא תפקידים נוספים בשירות הבריאות הציבורי - יצא לאחרונה לגמלאות. הרופא הוותיק המתגורר עם משפחתו במגן מאז 1986 פרסם זה מכבר כתבה תחת הכותרת "הייתי הזקנה במסדרון", שנכתבה על אימו ז"ל ומתחה ביקורת נוקבת על מצב האשפוז הקשה ועל היחס לקשישים בבתי החולים. מכאן ניתן להבין שאין הוא מהסס למתוח ביקורת על המערכת שממנה הוא בא. אשר לטיפול בנגיף הקורונה ולהשלכותיו, הוא תומך כאמור בעמדת משרד הבריאות.
פרופסור יורם לס, גם הוא מנכ"ל משרד הבריאות לשעבר, טען בראיונות לתקשורת במהלך התפרצות המגפה שמדובר בסוג של שפעת הפוגעת בעיקר בקשישים, ולכן התנגד לסגירה של המשק ולהרס מדינה שלמה בעבור אותם אנשים שבקבוצת הסיכון. "בשביל מעט מאוד אנשים - זה קשה לשמוע - שתוחלת החיים שלהם היא לא גדולה, לא הורסים מדינה, לא הורסים את העולם", אמר הח"כ לשעבר, מרצה לפיזיולוגיה ופרמקולוגיה ומנחה טלוויזיה לשעבר. הוא הוסיף כי האסון הוא מדומה, וכמו שלא סופרים את המתים משפעת רגילה, כך לא צריך לשנות סדרי עולם בשביל מספר זעום של קשישים שימותו.
ד"ר חי־עם מתנגד נחרצות לעמדתו. "זה ממש מקומם אותי, והוא מכניס את כולנו למדרון חלקלק. האם נוותר על הזקנים? האם נפסיק לחבר חולים לדיאליזה? האם נוותר על הטיפול הנמרץ לקשישים? חייבים לטפל בכל אדם, וגם בבני שישים שחולים קשה בקורונה ואשר במציאות הנוכחית נחשבים אנשים צעירים".
האם הבידוד ואמצעי הזהירות השונים קשים יותר לתפעול בקהילה סגורה כמו קיבוץ?
"זה תלוי במשמעת ובהתנהגות של הציבור הקיבוצי. אם משאירים את חדר האוכל פתוח, אם המרכול לא מגביל את כמות הקונים בזמן נתון, ואם המועדון לחבר פתוח - זה מעודד הידבקות מהירה ונפוצה יותר. גם בקיבוצים צריך להקפיד על ההוראות, ובמידת הצורך גם על בידוד. אני חשוב שדווקא בקהילה כזו יש סיכוי גדול יותר להבריא, הואיל ומדובר בחברה מחבקת ותומכת פיזית ונפשית".
ציבור הקשישים בקיבוצים גדול באופן יחסי, והסיכון לגביהם גדול יותר. מה מומלץ לעשות?
"הייתי מציע להם, יותר מאשר לאחרים, להקפיד על בידוד ביתי ולהמעיט במפגשים חברתיים. זה דבר חכם לעשות עם מחלות רקע ועם מערכת חיסונית טובה פחות. ועם זאת, צריך לדאוג להם לתשתית של קשר עם העולם החיצון: לאספקה, לטלוויזיה ולאינטרנט. הקהילה הקיבוצית יודעת לעשות זאת בצורה מעולה".
ד"ר חי־עם מעורב כיום בשני סטרטאפים רפואיים - פיתוח משאף לקנביס רפואי ומיזם הקשור לאינטראקציה בין תרופות - והוא גם דירקטור בכמה דירקטוריונים. הוא אופטימי ויודע שהסערה תחלוף, והשאלה היא רק מתי.